מנחות דף לז / רבי יוסי החורם

[משיב כהלכה]

רש"י פירש שהיה אפו שקוע, ותוס' תמה עליו כיצד קראו לו בכינוי של גנאי. ופירש שזהו שם מקומו.

אבל הלשון "החורם" לא משמע על שם מקומו, והיה צ"ל "החורמי".

כמו כן כיצד יפרש הגמ' בב"מ (דף פה), שאיחרכו שקיה, וקרו ליה קטין חריך שקיה, כלומר "הגמד חרוך השוקיים".

ועל רש"י ועל תוס' קשה, מדוע לא יפרשו "החורם" על שם מקצועו, עושה חרמים ורשתות.

וביאור מוזר ראיתי בספר סדר הדורות בשם שארית יעקב, שרבי יוסי החורם הוא בעל המימרא בבכורות המבארת את המושג "חרום" ועל שם זה קראו לו, וזוהי גם כוונת רש"י... ופשוט בלשון רש"י שאין זו כוונתו. וגם לפי זה צריך לשנות הגרסה ל"החרום".

 

[שאינו יודע לשאול]

כמו כן אישתמיטתיה הגמ' בב"מ (דף פה), שאיחרכו שקיה, וקרו ליה קטין חריך שקיה, כלומר "הגמד חרוך השוקיים".

יש לומר דהתוס' סברו כמו שביאר הרב חיד"א בפתח עינים ברכות מו ע"א [מצורף בזה] וא"כ בכינוי קטינא חריך שקיה יש תזכורת לאותו מעשה המובא בב"מ שם והיא מעוררת רחמים

 

[משיב כהלכה]

"חריך שקיה" כן, אבל קטינא / נמוך הוא כינוי גנאי.

אנשים נמוכים מפורסמים עושים כל טצדקי להסתיר את העובדה שהם נמוכים, עולים על במה כשהם נואמים, מצטלמים רק בפוזות מסויימות, ומתביישים בזה. אז אם יקראו להם "הנמוך", אוי ואבוי.

פוק חזי שאם יקחו אדם בימינו ויצמידו לו "תואר כבוד" של נמוך / שיניים גדולות / אוזניים גדולות ("רבי חנניה אוזני פייפר אומר"), הוא יתבייש עד עמקי נשמתו.

לא מדובר באמירה חד פעמית אלא בכינוי שהוצמד לאותו אדם.

 

[שאינו יודע לשאול]

כאשר כתבתי את השאלה היה ברור לי שאין כת"ר מקשה מצד קטינא אלא אך ורק מצד חריך שקיה, אבל עתה עם השכנוע הציורי הכמעט חזותי חוששני שהשתכנעתי