מנחות דף מב / ספרים ומזוזות ניקחין מכל אדם

[משיב כהלכה]

צ"ע כיצד אפשר לקנות מכל אדם, שמא אשה כתבתן או גוי כתבן, ושמא הסופר לא כתבן כסדרן, ושמא תיקן לאחר הכתיבה ואינו כסדרן, ושמא כתב שם הוי"ה מבלי לקדשו, ועוד.

ותגדל השאלה כאשר לקמן בגמ' אמרו שגם תכלת שנבדקה ע"י מי רגליים וכו' ונמצאת אמיתית, עדיין יש לחוש שנצבעה שלא לשם מצווה.

 

[אלישמע]

צ"ע כיצד אפשר לקנות מכל אדם, שמא אשה כתבתן או גוי כתבן, ושמא הסופר לא כתבן כסדרן, ושמא תיקן לאחר הכתיבה ואינו כסדרן, ושמא כתב שם הוי"ה מבלי לקדשו, ועוד.

ותגדל השאלה כאשר לקמן בגמ' אמרו שגם תכלת שנבדקה ע"י מי רגליים וכו' ונמצאת אמיתית, עדיין יש לחוש שנצבעה שלא לשם מצווה.

רוב הסופרים בקיאים הן.

 

[שאינו יודע לשאול]

לענ"ד יש כאן חילוק, שכל הפסולים שציין כת"ר אין אדם עובר בהם דרך כלל אלא במזיד, [לבד ממיעוטא דמיעוטא ולזה לא חיישינן] שגם מי שאינו מומחה יודע שאישה פסולה וגוי פסול וצריך לקדש שם הוי"ה וכו', ולכתוב כסדרן, ובזה לכל אדם יש חזקת כשרות, ויש להניח שעשה כדת, ועוד דמסתמא אייקי שאומר שהם כהכשרן ונאמן, דעד אחד נאמן באיסורין.
מה שאין כן לענין עיבוד לשמה גם מי שאומר שהם כשרות הרי שאינו יודע שצריכות עיבוד לשמן וכמו שכתב רש"י שרק המומחה יודע, ולכן היכן שצריך עיבוד לשמה לוקחין מן המומחה והיכן שלא לוקחין מכל אדם. [ונחלקו הראשונים היכן צריך עיבוד לשמה כנודע].

ותגדל השאלה כאשר לקמן בגמ' אמרו שגם תכלת שנבדקה ע"י מי רגליים וכו' ונמצאת אמיתית, עדיין יש לחוש שנצבעה שלא לשם מצווה.

ושם בתכלת איירי על הצבע עצמו אם הוא תכלת או קלא אילן, ולא על ציצית צבועה שיש להחזיק אותו בכשרות שלקח מהמומחה כנלענ"ד.