זבחים דף נח / היכן היה מקום הכיור במשכן שעשה משה

[שאינו יודע לשאול]

הגמרא מביאה פסוקים שהכיור צריך להיות בין אוהל מועד ובין המזבח, מאידך אסור שהוא יפסיק בין המזבח לבין פתח ההיכל, ולכן לפי השיטות שהמזבח היה בדרום כולו או חציו, היה הכיור בין הדופן המזרחית דרומית של ההיכל, לבין מערבו של מזבח בחלקו הדרומי שלא כנגד הפתח.
והנה הפסוקים הללו נאמרו בעיקרם על הכיור שנצטווה משה לעשות, ואותו כיור לא היה יכול להיות בין קיר אוהל מועד לבין המזבח, שכן למשכן לא היה דופן מזרחית כלל אלא כולו היה פתח, ואם כן היכן עמד הכיור, וכיצד קיימו בו בין אוהל מועד ובין המזבח בלי לחצוץ בין המזבח לבין פתח אוהל מועד ?

 

[בית יוסף להבה]

לא הבנתי את השאלה, אותו הדבר כמו בבית המקדש, דהיינו שלא מול הפתח ממש, איזה חסרון יש בזה שכולו פתח.

 

[שאינו יודע לשאול]

דבעינן בין אוהל מועד ובין המזבח, ובמשכן מה שהוא כנגד אוהל מועד הוא בהכרח כנגד הפתח, שהרי אין דופן מזרחית, [רק עוביו המזרחי של הכותל הדרומי שהוא אמה בלבד], וכנגד הפתח אסור לתת את הכיור שהרי המזבח צריך להיות כנגד פתח אוהל מועד ואסור שיהיה חציצה כמבואר בסוגיא.
מה שאין כן בבית עולמים שיש כותל מזרחי מדרום לפתח, מבואר בגמרא ששם היה הכיור בין אותו כותל לבין המזבח למ"ד מזבח כולו בדרום וכן למ"ד חציו בדרום וחציו בצפון

 

[בית יוסף להבה]

היכן מבואר שצריך להיות כנגד דופן ההיכל, בסוגיא מבואר שאסור לו לחצוץ בין אהל מועד למזבח, ולא מעבר לזה.

 

[שאינו יודע לשאול]

כתוב בתורה "ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח". עוד כתוב "ואת מזבח העולה שם פתח משכן אוהל מועד", ומבואר בגמרא (נח ע"ב נט ע"א) וברש"י (נח ע"ב ד"ה מתוך שנאמר) שצריך ליתנו כל מה שיכול לקרבו באויר שבין מזבח ובין אוהל מועד. ועל כן למ"ד כוליה מזבח בדרום או מזבח חציו בצפון וחציו בדרום, אתי שפיר שהמזבח הוא בין אוהל מועד [קרי כותל המזרחי של אוהל מועד בחציו הדרומי] לבין המזבח [שהיה מגיע עד שם או 6 או 11 או 22 או 27 אמות, תלוי אם המזבח כולו או רק חציו בדרום, וכן תלוי אם קדושת אולם והיכל חדא היא], אבל למ"ד כולו בצפון מקשינן, ומחדשת הגמ' שאכן היה הכיור לפי מ"ד כולו בצפון - בגב קיר אוהל מועד אבל לא בדופן מערבית של המזבח, אלא מדרום למזבח, וגם זה נקרא "בין" אוהל מועד "לבין" המזבח.
א"כ מבואר בסוגיא שבין אוהל מועד לבין המזבח מתפרש כפשוטו למ"ד כוליה מזבח בדרום או חציו בדרום וחציו בצפון.
[אוסיף ואומר שלמ"ד כוליה בצפון לענ"ד זה רק בבית עולמים, אבל במשכן לכו"ע כולו בדרום מכיון שהמזבח של משה נקרא כלי ולא מזבח אבנים כמבואר ברש"י לקמן, והרי כולם מודים שיש דין שיהיה צפון פנוי מכלים]

 

[בית יוסף להבה]

למעשה מבואר שאם אי אפשר אז אי אפשר.
[החידוש בסוגריים יפה ומעניין].

 

[שאינו יודע לשאול]

זה נכון שכך מבואר למסקנת הסוגיא.
אך אני הקטן לא סבור שמבואר שאם אי אפשר אז אי אפשר, וכי דין התורה נכתב לחינם באופן שאי אפשר לקיימו כלל ?!
אלא שהמושג "בין" "לבין" איננו באופן שהעומד במקום הכיור ופניו לצפון, ימצא מזבח מימינו והיכל משמאלו, אלא ימצא מזבח לפניו מימינו והיכל לפניו משמאלו, ואהני דין "בין לבין" שלא יהיה הכיור מזרחית לשם ולא מערבית לשם, [כאילו ישנו קו דמיוני מהמזבח דרומה ומכותל האולם דרומה ובין שני קוים אלו יהיה הכיור לא מזרחית לשם ולא מערבית לשם, וזהו דין בין לבין].
אמנם כל זה הגמרא תירצה רק אחרי שהיה קשה כיצד ניישב את המקראות למ"ד כוליה מזבח בצפון, אך למ"ד כוליה או חציו בדרום לא קשיא מידי ובין לבין הוא כפשוטו, ואני תמה הלא המקרא עצמו נאמר על המשכן, ושם הלא לכו"ע מוכרחים לפרש בין לבין לא כפשוטו [אלא כהקו הדמיוני הנ"ל], ואם כן קושיא מעיקרא ליתא, על כרחינו שלמ"ד כוליה בדרום או חציו בדרום יש אפשרות לקיים דין בין לבין בכיור של המשכן כפשוטו ועל זה תמהתי.