בבא בתרא דף קעג - "בכותבין שטר ללווה אע"פ שאין מלווה עמו"

[משיב כהלכה]

מבארת הגמ' שתנא דידן סבר כותבין שטר לווה אע"פ שאין מלווה עמו, וממילא יש לחוש שאדם ששמו יוסף בן שמעון יבקש מהם לכתוב שלווה מיוסף בן שמעון, ולאחר מכן יהפוך עצמו למלווה וילך ויפרע מיוסף בן שמעון.

וצ"ע, שהרי הטעם שכותבין ללווה הוא מחמת שמחייב את עצמו בזה ולא יתכן שיצא מזה קלקול כלשהו.

אבל כאן ששמות הלווה והמלווה זהים, ושניהם יוסף בן שמעון מעיר פלונית, כיצד יכתבו לו, וכי לא יודעים שיכול להפוך עצמו למלווה?

ועל כרחך שגם התנא הסובר כותבין, יודה במקרה כזה שאין כותבין.