בבא בתרא דף ס"ד. וצריך ליקח לו דרך

[משיב כהלכה]

מובא במשנה שלפי ר' עקיבא, המוכר את שדהו והותיר לעצמו בור מים בתוכה, "צריך ליקח לו דרך", דהיינו צריך לשלם לקונה עבור דרך לבורו (אם יואיל בטובו למכור לו), משום שמוכר בעין יפה הוא מוכר, ומסתמא מכר לו הכל ולא השאיר לעצמו דרך.

ולא זכיתי להבין, דגם אם תאמר שבעין יפה הוא מוכר, אבל האם בעין טיפשה הוא מוכר? הרי לא מדובר באחרים אלא בו בעצמו, כיצד לא השאיר לעצמו דרך לבורו? וכי יפרח באוויר?

 

[משיב כהלכה]

ותגדל הקושיה לקמן בדף ס"ה, לדעת שמואל, האחין שחלקו אין להן לא דרך זה על זה... מחמת שנחשבים כמוכרים זה לזה, והפנימי מכר את חלקו בשדה החיצוני לאחיו, ומוכר בעין יפה מוכר, ולא השאיר לעצמו כלום (דרך להגיע בה לשדהו!)

 

[משיב כהלכה]

ויש להעיר עוד מבבא בתרא קמ"ח, "כל לגבי נפשיה בעין יפה משייר", וזה אפילו במתנה, כל שכן במכר.