א.
בגמרא מבואר שמחלוקת ר' הונא ורבה האם בכור קדוש למפרע או מכאן ולהבא נח' לשיטתם אם יצא שליש דרך דופן ושני שליש דרך רחם האם מתחייב בבכורה שלדעת ר' הונא אינו מתחייב בכורה ואילו לרבה שמכאן ולהבא הוא קדוש אפשר לצרף את השני שליש האחרונים לחייבו בבכורה ועיין במהרי''ט אלגאזי פט''ו ה''ג שעמד בקושיא מה עניין שתי המחלוקות להדדי שהרי מבואר בגמרא חידוש גדול אליבא דרבה שאע''פ שלאחר שני שליש הוא כבר ילוד וכעת אינו פט''ר אבל אפשר לצרף את השליש האחרון אבל אחרי שנקבל את החידוש הזה אינו מובן מדוע תלוי בפלוגתא דרבה ור' הונא.
ושורש הדברים תלוי במה שיש לחקור האם לפי ר' הונא לאחר לידת הרוב חל קדושה אלא כיון שהלידה היא תהליך למפרע אני אומר שהקדושה חלה בתהליך לפי התקדמות יציאת הוולד ואילו לרבה חל מעכשיו ועכ''פ מבואר ברבה שאפשר לצרף מהעתיד ומדוע לא נימא הכי גם לר' הונא,
אבל לפי''ד הגרי''ז מבואר היטב כיון שהפירוש למפרע הוא שכל רגע ורגע שיוצא חל עליו דין פט''ר ואם יהיה חלק שיצא דרך דופן אין לו תקנה עולמית דמה יקדשו ולכן לפי ר' הונא כיון שיצא דרך דופן נפטר אבל אליבא דרבה אין כל חלק וחלק מתקדש אלא באופן כללי ממילא כיון שמצרפים את העתיד הרי הוא קדוש.
אבל אם נימא שבשעת יציאת הרוב חל דין קדושה אלא שנח' האם למפרע או לא קשה כנ''ל
ועיין בחידושי רבי מאיר שמחה שביאר שיש דין בתרומה שאם בשעת החיוב זה היה אצל גוי ממילא לא יעזור שאח''כ ישראל יקנה זאת וה''ה כאן למ''ד למפרע כיון שבשעת החיוב היה פטור שהלא בשליש הראשון שחל קדושה היה פוטר שיצא דרך דופן ממילא לא יעזור שהשני שליש הבאים הם יהיו דרך רחם שכבר נפטר אבל לרבא שרק מכאן ולהבא הרי הקדושה מתחילה רק לאחר הרוב ומבואר בדברי הגאון רבי מאיר שמחה חידוש גדול שדרך דופן הוא פוטר כמו גוי שפוטר.
ואולי אפשר לבאר באופן אחר שאליבא דרבה לאחר יציאת הרוב נחשב כאילו הכל נעשה פט''ר ולכן אפשר להחשיב את העתיד לצרפו לפט''ר אבל לפי רב הונא כיון שבשליש הראשון הוא לא התחייב א''א לחייב לאחר הזמן [ואפילו אם לא נימא כהגרמ''ש שדופן הוא פוטר אבל כיון שלא התחייב בזמנו תו לא חל].
ובחזו''א הנ''ל מבואר דרך אחרת מדוע לפי רבה חייב כיון שלרבה הכל תלוי בשעת נקודת הרוב אם באותה שעה היה דרך רחם חייב ואם באותה שעה היה דופן פטור ולא באמת שמצרפים את השליש האחרון שייצא אח''כ וברש''י בד''ה מכאן ולהבא מבואר להדיא שלא כדבריו שמצרפים שתי שלישים אחרונים.
נמצא לסיכום שבשליש דרך דופן יש כמה דרכים לפי הגרי''ז כיון שלא היה פט''ר כלפי החלק הזה לפי הגרמ''ש כיון שהיה פוטר ולפי ביאורינו כיון שלא נתחייב בתחילה וכן לפי החזו''א.
ב.
ויש לציין בקצרה פלוגתא גדולה באחרונים האבני נזר בסימן שצא ומהרש''ם נמצא בסוף הספר חו''מ ח''ג במפתחות שנחלקו אם הוציא ראשו דרך דופן ואח''כ הוציא ורבו דרך רחם דעת האבני נזר שם שפטור כיון שכבר נולד בפטור תו אין עוד לידה לחייב ומביא שם מהגמרא שאין שתי לידות כגון אם אשה התגיירה בין יציאת הראש ליציאת הגוף שאינה טמאה ולא אומרים כיון שיצאה רוב הגוף כשהיא יהודיה תתחייב אלא כיון שכשיצא הראש היתה פטורה תו אינה חייבת אבל במהרש''ם כתוב שחייבת ולכאורה דבריו צריכים תלמוד,
ויש מקום להבין דבריו רק לפי ביאור הגרי''ז שהפט''ר חולק מהלידה וא''כ אע''פ שהלידה היתה בפטור אבל אח''כ נעשה פט''ר המחייב אבל לפי שאר האחרונים אין מקום לדבריו. [אלא שכל זה יכול להתקיים רק למ''ד מכאן ולהבא אבל למ''ד למפרע בוודאי שלא יהיה קדוש דלא גרע משליש דרך דופן אבל עיין שם במהרש''ם שרצה לומר שאפילו לר' הונא יהיה חייב וביאר שעד כאן פטר ר' הונא כיון שתחילת הלידה של הגוף היתה בפטור אבל כאן יש שתי סוגי לידה לידת ראש שהוא בפטור ואח'כ לידת גוף המחיבת וצ''ב שהלא אף בסוגיין לאחר שנולד שליש בפטור הלא הראש יוצא אח''כ דרך חיוב ומדוע לא נימא שיהיה לידת חיוב וצ''ע ומלבד מה שלא עיינתי שלכאורה לא אומרים שתי לידות וכמו שהוכיח האבני נזר ולא עיינתי בפרט זה.
בגמרא מבואר שמחלוקת ר' הונא ורבה האם בכור קדוש למפרע או מכאן ולהבא נח' לשיטתם אם יצא שליש דרך דופן ושני שליש דרך רחם האם מתחייב בבכורה שלדעת ר' הונא אינו מתחייב בכורה ואילו לרבה שמכאן ולהבא הוא קדוש אפשר לצרף את השני שליש האחרונים לחייבו בבכורה ועיין במהרי''ט אלגאזי פט''ו ה''ג שעמד בקושיא מה עניין שתי המחלוקות להדדי שהרי מבואר בגמרא חידוש גדול אליבא דרבה שאע''פ שלאחר שני שליש הוא כבר ילוד וכעת אינו פט''ר אבל אפשר לצרף את השליש האחרון אבל אחרי שנקבל את החידוש הזה אינו מובן מדוע תלוי בפלוגתא דרבה ור' הונא.
ושורש הדברים תלוי במה שיש לחקור האם לפי ר' הונא לאחר לידת הרוב חל קדושה אלא כיון שהלידה היא תהליך למפרע אני אומר שהקדושה חלה בתהליך לפי התקדמות יציאת הוולד ואילו לרבה חל מעכשיו ועכ''פ מבואר ברבה שאפשר לצרף מהעתיד ומדוע לא נימא הכי גם לר' הונא,
אבל לפי''ד הגרי''ז מבואר היטב כיון שהפירוש למפרע הוא שכל רגע ורגע שיוצא חל עליו דין פט''ר ואם יהיה חלק שיצא דרך דופן אין לו תקנה עולמית דמה יקדשו ולכן לפי ר' הונא כיון שיצא דרך דופן נפטר אבל אליבא דרבה אין כל חלק וחלק מתקדש אלא באופן כללי ממילא כיון שמצרפים את העתיד הרי הוא קדוש.
אבל אם נימא שבשעת יציאת הרוב חל דין קדושה אלא שנח' האם למפרע או לא קשה כנ''ל
ועיין בחידושי רבי מאיר שמחה שביאר שיש דין בתרומה שאם בשעת החיוב זה היה אצל גוי ממילא לא יעזור שאח''כ ישראל יקנה זאת וה''ה כאן למ''ד למפרע כיון שבשעת החיוב היה פטור שהלא בשליש הראשון שחל קדושה היה פוטר שיצא דרך דופן ממילא לא יעזור שהשני שליש הבאים הם יהיו דרך רחם שכבר נפטר אבל לרבא שרק מכאן ולהבא הרי הקדושה מתחילה רק לאחר הרוב ומבואר בדברי הגאון רבי מאיר שמחה חידוש גדול שדרך דופן הוא פוטר כמו גוי שפוטר.
ואולי אפשר לבאר באופן אחר שאליבא דרבה לאחר יציאת הרוב נחשב כאילו הכל נעשה פט''ר ולכן אפשר להחשיב את העתיד לצרפו לפט''ר אבל לפי רב הונא כיון שבשליש הראשון הוא לא התחייב א''א לחייב לאחר הזמן [ואפילו אם לא נימא כהגרמ''ש שדופן הוא פוטר אבל כיון שלא התחייב בזמנו תו לא חל].
ובחזו''א הנ''ל מבואר דרך אחרת מדוע לפי רבה חייב כיון שלרבה הכל תלוי בשעת נקודת הרוב אם באותה שעה היה דרך רחם חייב ואם באותה שעה היה דופן פטור ולא באמת שמצרפים את השליש האחרון שייצא אח''כ וברש''י בד''ה מכאן ולהבא מבואר להדיא שלא כדבריו שמצרפים שתי שלישים אחרונים.
נמצא לסיכום שבשליש דרך דופן יש כמה דרכים לפי הגרי''ז כיון שלא היה פט''ר כלפי החלק הזה לפי הגרמ''ש כיון שהיה פוטר ולפי ביאורינו כיון שלא נתחייב בתחילה וכן לפי החזו''א.
ב.
ויש לציין בקצרה פלוגתא גדולה באחרונים האבני נזר בסימן שצא ומהרש''ם נמצא בסוף הספר חו''מ ח''ג במפתחות שנחלקו אם הוציא ראשו דרך דופן ואח''כ הוציא ורבו דרך רחם דעת האבני נזר שם שפטור כיון שכבר נולד בפטור תו אין עוד לידה לחייב ומביא שם מהגמרא שאין שתי לידות כגון אם אשה התגיירה בין יציאת הראש ליציאת הגוף שאינה טמאה ולא אומרים כיון שיצאה רוב הגוף כשהיא יהודיה תתחייב אלא כיון שכשיצא הראש היתה פטורה תו אינה חייבת אבל במהרש''ם כתוב שחייבת ולכאורה דבריו צריכים תלמוד,
ויש מקום להבין דבריו רק לפי ביאור הגרי''ז שהפט''ר חולק מהלידה וא''כ אע''פ שהלידה היתה בפטור אבל אח''כ נעשה פט''ר המחייב אבל לפי שאר האחרונים אין מקום לדבריו. [אלא שכל זה יכול להתקיים רק למ''ד מכאן ולהבא אבל למ''ד למפרע בוודאי שלא יהיה קדוש דלא גרע משליש דרך דופן אבל עיין שם במהרש''ם שרצה לומר שאפילו לר' הונא יהיה חייב וביאר שעד כאן פטר ר' הונא כיון שתחילת הלידה של הגוף היתה בפטור אבל כאן יש שתי סוגי לידה לידת ראש שהוא בפטור ואח'כ לידת גוף המחיבת וצ''ב שהלא אף בסוגיין לאחר שנולד שליש בפטור הלא הראש יוצא אח''כ דרך חיוב ומדוע לא נימא שיהיה לידת חיוב וצ''ע ומלבד מה שלא עיינתי שלכאורה לא אומרים שתי לידות וכמו שהוכיח האבני נזר ולא עיינתי בפרט זה.