סנהדרין דף י"ח - "אף הוא קפץ ונפל לתוך האור"

[משיב כהלכה]

יש לעיין, דבמעשה דיוסף משיתא (בבראשית רבה) שנכנס והוציא את המנורה ואז לא הסכים להיכנס שוב ומסר נפש על זה ואמר די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת, אמרו על זה חז"ל שעליו ועל כיוצא בו נאמר "וירח את ריח בגדיו" – אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, שגם הבוגדים השפלים ביותר, שכאשר הם נפגשים עם הקודש הם מתעוררים לתשובה וכו'.

וכן למיטב זכרוני בעלי המוסר מדברים כאן על הניצוץ היהודי שחבוי בכל אדם עד שמסוגל להתהפך ולמסור נפש על זה.

אבל כאן מדובר בגוי גמור, וצ"ע.

 

[נוריאל עזרא]

יוסף משיתא היה גוי? הרי כתוב שם במדרש :"יוסף משיתא. בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית, אמרו: יכנס מהם ובהם תחלה." ע"כ.

"מהם" משמע יהודי.

 

[משיב כהלכה]

זו בדיוק השאלה שלי, בשלמא יוסף משיתא היה יהודי אבל מה נאמר על גוי שפתאום מתהפך ומוכן למסור נפש.

 

[נוריאל עזרא]

זו בדיוק השאלה שלי, בשלמא יוסף משיתא היה יהודי אבל מה נאמר על גוי שפתאום מתהפך ומוכן למסור נפש.

מחילה מי דיבר על גוי? אתה שואל מהמציאות שראית גויים או שסופר על גויים? זה לא היה ברור לי בניסוח של שאלתך אם תוכל לבאר.

 

[משיב כהלכה]

עיין בגמ' המוזכרת בכותרת האשכול, ותחזור אלינו...

 

[נוריאל עזרא]

עיין בגמ' המוזכרת בכותרת האשכול, ותחזור אלינו...

מחילה לא הבנתי שאתה שואל על זה רק חשבתי שכוונתך שזה דומה לגמרא ודרך אגב אתה שואל על מעשה זה.
אבל לכאורה מה השאלה הרי שם בגמרא אותו גוי התחזק ממסירות נפשו של ר' חנינא וקיבל בהבטחה מר' חנינא שיש לו גן עדן לא?

 

[משיב כהלכה]

אכן, אבל מהיכן נובע שיש לגוי מסירות נפש פתאומית כזאת, ושינוי מהקצה לקצה, כשאין לו ניצוץ יהודי.

כמו כן מדוע המדרש אומר אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו, הרי אין זה דבר מיוחד ליהודים, וגם באומות העולם מצינו כן.

 

[נוריאל עזרא]

אכן, אבל מהיכן נובע שיש לגוי מסירות נפש פתאומית כזאת, ושינוי מהקצה לקצה, כשאין לו ניצוץ יהודי.

כמו כן מדוע המדרש אומר אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו, הרי אין זה דבר מיוחד ליהודים, וגם באומות העולם מצינו כן.

מסירות נפש היא דבר לא פשוט שמעורר את המתבונן להבין שאולי יש פה משהו, לא סתם אדם ימסור נפשו.
כמו כן יתכן ור' חנינא שהיה קדוש עליון עשה עליו רושם בדבריו, שכנים הדברים.
המקרה של יוסף משיתא וכן מה שכתוב בגדיו וכו', זה עניין של רק להיפגש עם הקודש.

 

[משיב כהלכה]

אה"נ, גם פה היה מפגש עם הקודש (קודש הקודשים שמסר נפשו ללמוד תורה ונשרף על כך).

אבל זה לא הענין, הענין הוא וירח את ריח בגדיו וכו', שלכאורה זה לא רק בוגדים מישראל, וכן בעלי המוסר שדיברו בענין הזה על הניצוץ היהודי דוקא.

 

[נוריאל עזרא]

אה"נ, גם פה היה מפגש עם הקודש (קודש הקודשים שמסר נפשו ללמוד תורה ונשרף על כך).

אבל זה לא הענין, הענין הוא וירח את ריח בגדיו וכו', שלכאורה זה לא רק בוגדים מישראל, וכן בעלי המוסר שדיברו בענין הזה על הניצוץ היהודי דוקא.

זה לא רק מפגש יש פה עניין של מסירות נפש לנגד עיניו כאמור בדברי, בנוסף יש פה אדם שפועל ועושה ומשפיע, כידוע יש לאנשים השפעה במעשיהם ולפעמים ניכר דברי אמת. מה שאין כן להיות סתם (לכאורה) במקום קדוש שיעשה רושם להשתנות מהקצה לקצה, זה קשה.

 

[הגלילי]

המהרש"א כותב שאותו גוי גם ראה אותיות פורחות או מלאכים. ויתכן עוד לומר שמשמים עוררו את הגוי לקיים רצונו של רחב"ת