רבי טרפון "היה רגיל לומר אפקח את בני", ומצינו שאומר לשון זאת לגבי חמישה נושאים שונים:
"שהיה [רבי טרפון] רגיל לומר "אקפח את בני" כשנשבע" (רש"י בבא מציעא פה. ד"ה "[לאותו צדיק] שהיה מקפח את בניו").
וכדלהלן:
"כל המטלטלין מביאין את הטומאה כעובי המרדע. אמר רבי טרפון: אקפח את בני שזו הלכה מקופחת, ששמע השומע וטעה" (אהלות טז, א. הובא בגמ' בשבת (טז:-יז.). ובתוספתא אהלות טו, ט)
"אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עד מתי אתה מגבב עלינו את הכתובים?! אקפח את בני אם לא שמעתי שיש הפרש בין קבלה לזריקה. אמר לו . . אמר לו רבי טרפון, אקפח את בני שלא הטית ימין ושמאל! אני הוא ששמעתי, ולא היה לי לפרש - ואתה דורש ומסכים לשמועה, הא כל הפורש ממך כפורש מחייו" (ספרא ויקרא ד, ה. הובא בתוספתא זבחים א, ו. ובגמ' בזבחים (יג.). ובילקו"ש ויקרא רמז תמ - אך בשלשתם הגירסא היא "העבודה שלא היטית ימין ושמאל")
"אמר לו רבי טרפון: עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו?! איני יכול לסבול! אקפח את בני אם לא ראיתי שמעון אחי אמי, שהיה חגר ברגלו והיה עומד ומריע בחצוצרות. אמר לו . . אמר לו: העבודה שלא בדית! אשריך אברהם אבינו שיצא עקיבא מחלציך. טרפון ראה, ושכח - עקיבא דורש מעצמו ומסכים להלכה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו" (ספרי במדבר עה. אך היכן שהובאה ברייתא זו בירושלמי (יומא פ"א ה"א, מגילה פ"א ה"י, הוריות פ"ג מ"ב) הגירסא היא במקום "העבודה שלא בדית" - "אקפח את בני שלא הטית ימין ושמאל")
"הגליונים וספרי מינין . . אמר רבי טרפון: אקפח את בני שאם יבאו לידי שאשרפם ואת ההזכרות שבהן. שאפילו הרודף רודף אחרי - נכנסתי לבית עבודה זרה, ולא נכנסתי לבתיהן. שעובדי עבודה זרה אין מכירין אותו וכופרין אותו, והללו מכירין אותו וכופרין בו" (תוספתא שבת יד, ד. הובא בגמ' בשבת (קטז.). ובירושלמי שבת פט"ז ה"א)
"אמר רבי טרפון: אקפח את בני אם לא הלכה בידי מרבן יוחנן בן זכאי, שאמר לי: מותר אתה לקבל תרומה בשאר ימות השנה מכל אדם" (תוספתא חגיגה ג, יא)
