חולין דף י"ז ב'. ביאורים בענין פגימת סכין ובדיקתה

פרי חדש

חבר חדש
הצטרף
13/10/25
הודעות
52
בסורא אמרי בישרא אכלה בישרא לבדקה - פירש רש"י בישרא אכלה - היא באה לחתוך בשר לפיכך עיקר בדיקתה בבשר או בריש לישנא או בבשר אצבעו אם בשר זה פוגע בפגם כן יפגע בו בשר הסימן אבל בדבר אחר לא הויא בדיקה שמא דבר קשה עובר על פגם קטן ואינו חוגר או דבר שהוא רך יותר מדאי נכנס לתוך פגם קטן אף על פי שאין פגם לקלקל הסימן. עכ"ל. ומשמע מדבריו ז"ל שסוראי באו לשלול גם בדיקת ציפורן ולא רק בדיקת מים. וקאמרי שבדיקת ציפורן תגרום קולא יתירא.
מה הקשר בין קריעת הסימנים לזה שהם גמישים?

וצריך ביאור דלכאורה פגימה קורעת את הסימנים לא בגלל גמישותם של הסימנים להכנס לתוך הפגימה, אלא אפילו אם הם יהיו קשים כעץ זה יהיה כך, בגלל שבמציאות הסכין יותר חזקה מכל חומר שאותו היא אמורה לחתוך, והיא קובעת כעת את צורת הנחתך, ונכנסת במקומות הגבוהים של הסכין לתוך החומר, והשטח שכנגד עומק הפגימה נשאר שלם כשהיה
1770074696385.png
, וכשממשיך להוליך ולהביא, אזי שטח זה נקרע ע"י ראשי הסכין הנעוצים בחומר. ויש לומר דמכל מקום בחומר רך התופעה יותר חזקה, משום שכבר ע"י כבישה בעלמא של ראשי הסכין על החומר נכנס חלק מהחומר לתוך הפגימה ובשעת הולכה והבאה הוא נקרע.
מה הקשר בין הרגשת פגימות לזה שהאצבע רכה?

עוד צריך ביאור דלכאורה הרגשת הפגימה אינה תלויה ברַכּוּת הממשש, אלא דבר שהוא חד וקשיח יגיע לחורים וסדקים יותר מאשר דבר שהוא רך ושטוח, תדע, שהרי בכל בית ישנם חריצין ונעיצין שאי אפשר לחדור אליהם ע"י האצבע כי אם ע"י סרגל ברזל. ויש לומר דאה"נ אך כשדנים מבין הדברים השטוחים במה לבדוק, התשובה היא בבשר, משום שע"י הגמישות שלו הוא נכנס לפגימות ונתקע ומרגיש. [א"ה- ולו"ד סוראי הוה אמינא שהרגשת בישרא אינה מחמת גמישות בשרית שנכנסת לפגימות, אלא מחמת חידודים שיש בעור הנכנסים לפגימות.]
מדוע יש יתרון גם לקשה?

ומה שאמר רב פפא אבישרא ואטופרא. יש לפרש שיש יתרון לבישרא משום שהוא יותר גמיש ועשוי להכנס לפגימות קטנות יותר ומאידך יש יתרון לטופרא שהוא מחודד וקשיח וכשהוא נכנס לפגימה אינו יכול לחמוק ממנה בגמישות אלא על כרחו מרגיש, ומספקא לן הי מינייהו עדיף. מיהו הוקשה לתוספות לו יהי שהטופרא מרגיש יותר מחמש קשיחותו, מכל מקום מדוע לנו לפסול פגימות כה קטנות, הרי גם בשר הבהמה הוא רך ויחמוק מפגימות קטנות לכן כתבו אבישרא משום ושט ואטופרא משום קנה.
איזה פגימה בצידי הסכין עלולה לקרוע?

ואתלתא רוחתא. דע דבור בצידי הסכין, (כמו החריצים שלאורך המפתחות,) לכאורה לא יקלקל כלום, שאחרי שצידי הבור העלו בצורה הדרגתית ומתונה את הבשר, אז גם הבשר שנמצא מעל הבור לא יכנס לבור כמעט בכלל, ומה שיכנס יצא ממנה כלעומת שבא, ולמה הדבר דומה למי שיגרור חתיכת בשר ארוכה על גבי כוס, ואין זה דומה כלל לפגימת סכין כגון סכין שהס"מ הראשון והשלישי שלמים והשני חסר, משום ששם מופעל לחץ קדימה ע"י הס"מ הראשון והשלישי, וגם הם חדים, לכן הם חודרים לבשר, ומשאירים את הס"מ השני שלם עד שיובזע.

ברם יבלת בצידי הסכין דהיינו עליה פתאומית, יש יותר מקום להבין שתקרע את הסימנים (במקום שכבר היה שחיטה אך עדיין צריך להשאר בגדר שלימה עד גמר השחיטה), אך גם זה לא ברור, דאולי היבלת רק תכופף את הבשר ותמעך אותו, ולא תעשה קריעה, מיהו אולי גם מיעוך מטריף.

ובדיקת צדדי הסכין דקאמר רב פפא הוא משום שהצדדים הולכים ומתעבים, ומשכחת לה שקו אחד ברוחב הסכין שכח להתעבות ונשאר דק כמו פי הסכין, ומכיון שבמעשה השחיטה הסכין חודרת פנימה באלכסון לתוך הצוואר, אזי ההתנגשות של מורשא דהאי חריץ בבשר, היא כמו התנגשות של יבלת שבצידי הסכין בבשר.
 
ראשי תחתית