המאור הגדול
עדכונים מביתו של מרן רבינו ראש הישיבה הגר"א סלים שליט"א
פרשת שלח תשפ"ה
זעקת מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א:
"צריכים לדעת, חדר המלחמה זה לא בחזית!"
דברי מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א לבני הישיבות ועל חובתינו בעת הזאת,
שנאמרו השבוע לאחר התפילה בהיכל הישיבה.
אנחנו נמצאים במצב של מלחמה צריך הרבה תפילות וסיעתא דישמיא, צריכים לדעת חדר המלחמה זה לא בחזית, אנחנו מאמינים שהכל מבורא עולם וחדר המלחמה זה כאן בלימוד התורה של כלל ישראל, בני הישיבות שלומדים תורה בכל מקום, עמך בית ישראל שמתפללים, זה מה שהקב"ה רוצה, ובזה תלוי כל גורל המלחמה וכמובן שזה שיקול להמשיך וללמוד כיון שיש מגבלות של התקהלות וכו', זאת החלטה קשה מאוד אבל כך נעשה, בלב כבד זה ממש ביטול תורה דרבים, קשה מאוד, אבל אין ברירה.
תלמידי הישיבות גדולות צריכים לדעת דבר אחד, שכל הזכות להישאר בהיכל הישיבה הכל למען כלל ישראל ולכן להתרכז רק בדבר אחד להתחזק בלימוד התורה ובתפילות, שמעתי על בחורים במקום אחר שיצאו להסתכל ונפלו לידם רסיסים ובנס הם נצלו, ותיעדו אותם ופרסמו, זה ממש חילול ה', מצד אחד זה מעניין, אבל יותר זה מסוכן, זה לא מה שצריכים לעשות, אם בישיבות יהיה משהו כזה, זה ח"ו קטרוג על כל עם ישראל, לכן אני אומר אם יש התראה מיד ללכת למרחב מוגן ורק כשאפשר לחזור, מיד לחזור לספסלי בית המדרש, וה' יעזור שלא יקרה שום נזק, ה' שומר ישראל, אבל להתעניין זה ממש סכנת נפשות וזה אסור, הזכות שלנו זה רק שאנחנו לומדים ומתפללים מכל הלב ,הקב"ה יעזור שהכל יעבור בשלום אמן.
מה ה' אלוקינו רוצה מאיתנו?
דברי מרן רבינו רה"י שליט"א השבוע לאחר השיעור כללי בהיכל הישיבה
'כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך', הקדוש ברוך הוא כשמייסר אותנו, זה מציאות שאנחנו רואים את זה, זה המהלך, עם פעם זה בצורה כזאת ופעם זה בצורה הזאת.
אז מה המסקנה? להתייאש? לא. כתוב כאן דבר אחד, 'מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? הלא השם זו חטאנו לו, ולא אבו בדרכיו הלוך, ולא שמעו בתורתו'. צריכים לדעת, לחזור בתשובה. זה המהלך.
אבל בעוונותינו הרבים, אנחנו נמצאים במצב שרוב העם לא חושב כך, לא חי כך. ומנסים עם כל הנשק המתוחכם והמי יודע מתי, לאן יגיעו, איזה דברים חדשים, איזה המצאות חדשות. אבל כשהקדוש ברוך הוא רוצה, חס וחלילה, אז אין מה לעשות.
רואים, עם החמאס אחרי כל כך הרבה שנים, בכל זאת נשאר. עם האיראנים האלה, מדינה, אומה כזאת. מה? מה יכול להיות?
הפסוק אומר 'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם'. כל הנשק, כל הניצחונות האלה, זה אולי הרגעה לשנה, לשנתיים, לעשרים שנה. אבל להיפך, השנאה והאיבה היא הולכת וגוברת ומתחזקת, ואדרבה, ויותר פי כמה. זה רק 'כי אם ברוחי אמר השם צבאות'. ברוך השם, שאנחנו לומדי בית המדרש, שחז"ל אמרו לנו, שעומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים – בזכות שערים המצויינים בהלכה.