עדכונים מבית הרב אברהם סלים שליט"א

[אבני הכותל]

כאן יובאו בעז"ה עדכונים ותמונות ממרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם סלים שליט"א
כל היכול להעלות תמונות ועדכונים, תע"ב

 

[הנר המערבי]

מרן רבינו שליט"א בהדלקת נר שמיני 'זאת חנוכה' בביתו נאווה קודש

 

[אבני הכותל]

המאור הגדול​

עדכונים מביתו של מרן רבינו רה"י הגר"א סלים שליט"א


מנהיג עולם התורה מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א
במעמד "להודות ולהלל" שע"י איגוד "עמלים" לבחורי הישיבות יוצאי אתיופיה העומד בנשיאותו
(צילום: יעקב כהן)

במעמד נשא דברים מרן הראש"ל הגר"ד יוסף שליט"א, והעלה על נס את חיבתו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל למרן רבינו ראש הישיבה שליט"א, וסיפר כי עוד לפני כחמישים שנה פתח מרן הגרע"י כולל מצויין ממש שיצאו ממנו גדולי ישראל, והעמיד בראשו את מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א שימסור בו שיעורים וינווט את דרכו.

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א מעיין בחוברת שיצאה לרגל המעמד
נראה הגר"ש ביתאן שליט"א, ראש ישיבת "דעת חיים"

עם מרן הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א במשא המרכזי

ראש עיריית בית שמש ר' שמואל גרינברג הי"ו בהתייעצות עם מרן רבינו רה"י שליט"א

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א בסנדקאות השבוע
עם המוהל הגה"צ ר' יצחק כהן שליט"א, רב שכונת שמואל הנביא

​

 

[אבני הכותל]

השבוע עלו למעונו של מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א
הנגיד ה"ה סמי (ניסים) ששון הי"ו

​

והנגיד ה"ה שלמה כפיף הי"ו

***​

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א מסביר למה בני ישיבות אינם מתגייסים
בועד מיוחד שמסר מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א, ביאר לבחורים בטוב טעם,
את הסיבה האמיתית למה בני ישיבות אינם מתגייסים לצבא.​

בצבא יש כאלה שמשרתים בצבא, הולכים לקרב ומסתכנים, ויש גם להקות צבאיות לשמח את החיילים שיוצאים למחלמה ונמצאים במתח, אז יש להקה צבאית, וחייבים את זה לסעד את הרוח.
אלה שמסעדים את הרוח לא מסכנים את עצמם, אבל מבלי זה זה לא הולך, חייבים לעשות מסיבות וכד'.
אנחנו מרימים את הרוח של כלל ישראל, כי התורה זה מה שמגין. הם לא מבינים את זה, הם לא יודעים שהתורה היא זו שבאמת מגינה.
אבל לומר שאנחנו ח"ו משתמטים, למה אנחנו משתמטים? הרי אנחנו עושים דברים שבלעדיהם ח"ו לא היה שום דבר.
נכון ב"ה אנחנו נמצאים ליד הבית, עולם כמנהגו נוהג, אבל אנחנו משרתים! זה מה שנותן את הכח הרוחני לכלל ישראל.
בינתיים זה עוד לא מוכר לפי החוק, אבל גם כשזה לא לפי החוק, אנחנו יושבים ולומדים.
אנחנו נמצאים בתוך ציבור של עם ישראל שנמצאים בארץ ישראל, ויש כאלה שמופקדים על הגבולות, שה' ישמור אותם, צריכים להתפלל עליהם! כל אחד ואחד זה משפחה, זה אבא ואמא וילדים, צריך להתפלל עליהם שיחזרו לחיים טובים ולשלום.
ואנחנו נמצאים במצב כזה, שאמנם לא נמצאים בסכנה, אבל זה הרוח של כלל ישראל.

​

 

[אבני הכותל]

ובנותן טעם להזכיר כאן דברי מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א במשאו המיוחד לפתיחת ישיבות בין הזמנים ביישוב 'תל ציון' בביהמ"ד המרכזי 'קול יהודה', למאות בני התורה בעיר.


בתוך הדברים, עמד מרן רבינו רה"י שליט"א על רדיפת עולם התורה ובני הישיבות:
"מדברים שאנחנו לא מתגייסים ולא משרתים את המדינה. בואו נעשה חשבון, מתי אזרח ישראלי משרת את המדינה, שלוש שנים הולך לצבא, אח"כ כשיש מקרה חירום הוא הולך למילואים פעם או פעמיים תלוי לפי המצב, עושה את החובה שלו למען המדינה שלו, אבל כל השנה מה עושה, עולם כמנהגו נוהג, אפי' בשנה האחרונה עם כל המלחמה הנוראה שקוראת שמתמשכת וכל הזמן יש נהרגים וחטופים ושבויים, ויש חיילים שנמצאים בחזית בכל הגזרות, אבל העולם מתנהג כמנהגו, ולהיפך הממשלה רוצה שהעולם ימשיך כסדרו, כי אם תהיה בהלה העם לא יחזיק מעמד, לכן כל המשק ממשיך כסדרו.

אנחנו, מגוייסים כל השנה, אנחנו יודעים שאם ד' לא ישמור עיר שוא שקד שומר, אם ד' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אנחנו מאמינים שתורה מגנא ומצלא, וכל הזמן יש תפילות ופרקי תהילים לזכות עמ"י, וגם בלא התפילה באופן ישיר על המלחמה, מה עשו אבותינו כשהיו להם מלחמות וגזירות, היה להם הפגנות?! היה להם מה לדבר עם הגויים?! היו מתכנסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ולומדים תורה לזכות עמ"י, אז אנחנו לומדים תורה כדי לא ללכת לצבא?! אנחנו כל הזמן מגוייסים בלימוד התורה למען הכלל כל הזמן גם בלי הנושא של הצבא, כי אנחנו מאמינים שהקב"ה מעמיד את כלל ישראל בביטחון בזכות התורה הקדושה, ובלא לומדי התורה אין לכלל ישראל שום זכות כאן בארץ, עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערי ירושלים - שערים המצויינים בהלכה, ח"ו אם לא היו לעם ישראל כמה אלפים ועשרות אלפים שלומדים תורה, ח"ו מה שיכול לקרות, אנחנו יכולים לתלות את בטחונינו בצבא?! ראינו מה קרה עם כל הצבא וכל הטכנולוגיה, אם ד' לא ישמור עיר, ואני חושב שאפי' אדם חופשי, יש לו פינה בלב לתורה הקדושה, ומה שלא רואים את זה כי יש את העיתונים החופשית שמסיתה ומקלקלת, אבל כשיש צרה יהודי הוא יהודי, ומתחזק ומאמין שרק הקב"ה מגן עלינו, יהודי זה יהודי וא"א לנתק אותו מהשורשים שלו, ויש יהודים שמקדישים את חייהם ללימוד תורה כל הזמן, וזה נותן את הכוח הרוחני לכל עמ"י שישבו לבטח בארצם, זה המקיים אותנו כל הזמן.

אנחנו נלחמים כל השנה, וכשיושבים בימי בין הזמנים ולומדים תורה במסגרות של בין הזמנים, זה בגלל שכל בחור ואברך מרגיש את החובה שיש לו להגן על כלל ישראל וזה הסיפוק שלנו, וכשרואים את הדורות הקודמים כמה הם היו עם הרגשת רוממות, כל בחור צריך להרגיש את עצמו מרומם בזה שהוא תורם הרבה הרבה לכל כלל ישראל בלימוד התורה שלו, נתחזק כולנו ובזכות זה נזכה לנחמת ציון בבנין ירושלים אכי"ר".


מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א בפתיחת ישיבות בין הזמנים בתל-ציון​

לשליחת תיעודים ועדכונים ממרן שליט"א:
m46872531@gmail.com

להצטרפות אוטומטית לרשימת התפוצה
​

 

[אבני הכותל]

"צדיק בא לעיר"
יום רביעי ט"ו טבת בחולון

 

[חיי עולם]

 

[חיי עולם]

במאמר המוסגר, שמעתי שהרב אריה דרעי עלה לביתו של מרן רה"י השבוע למשך כשעתיים לדון על פרטי העסקה המתגבשת בימים אלו
מי שיודע דברים יותר ברורים מוזמן לעדכן

 

[חיי עולם]

"צדיק בא לעיר"
יום רביעי ט"ו טבת בחולון

היום!

 

[בן תורה]

מעמד סיום הש"ס שנלמד ע"י הגאון ר' יצחק טופיק שליט"א ר"י 'באר יהודה' הגדולה בשילוב הוצאת ספרו שו"ת תהלת יצחק ח"ב בהשתתפות מרן ראש הישיבה שליט"א כסליו תשפ"ה​

 

[אבני הכותל]

המאור הגדול
עדכונים מביתו של מרן רבינו רה"י הגר"א סלים שליט"א

פרשת שמות תשפ"ה

סמנכ"ל רשת 'בני יוסף' הרב ישי יזדי הי"ו עלה למעונו של מרן רבינו רה"י שליט"א
להתייעצות וברכה, ולהזמינו לחתונת בנו.

***


מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א בברית לנינו, נכד לחתנו הגר"ש ברדוגו שליט"א

***​

 

[אבני הכותל]

מנהיג עולם התורה מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א בבית מדרשו של הגר"ח רבי שליט"א​

במסגרת איגוד בני הישיבות 'בני עליה' בעיר חולון, התקיים כנס פתיחה לכלל תלמידי כיתות ח' בעיר לקראת עונת הרישום לישיבות הקטנות. הכינוס התקיים בבית מדרשו של הגאון רבי חיים רבי שליט"א ראש מוסדות "עטרת חכמים". את המשא המרכזי נשא מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א, בו נשא דברי הדרכה וחיזוק לקראת המעבר מתלמודי התורה לעולם הישיבות. לאחר מכן התקיים פאנל מרתק בנושא עולם הישיבות הקטנות עם אנשי חינוך מובילים ומנוסים.​

הגאון רבי חיים רבי שליט"א מקבל את פני מרן רבינו רה"י שליט"א

​

 

[אבני הכותל]

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א בישיבת "בית הלוי" בראש העין בראשות הגר"א עפג'ין שליט"א,
במלאות אחד עשר חודש לפטירתו של ראש הקיבוץ בישיבה הגאון רבי אהרן אפללו זצ"ל
במעמד הספיד גם מרן הראש"ל הגר"ד יוסף שליט"א
​

​

 

[אבני הכותל]

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א
במעמד סיומים לע"נ מרן הגר"ש בעדני זצוק"ל בישיבת 'דבר שמעון' באלעד​

***​

השבוע עלה למעונו של מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א, שד"ר ר' אריה דרעי הי"ו,
ונועץ עמו בדלתיים סגורות כשעתיים בעניין חוק הגיוס ועסקת החטופים.

***​

'אור לנתיבתי'
שיחת מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א לפרשת שמות


***

לשליחת תיעודים ועדכונים ממרן שליט"א:
m46872531@gmail.com

להצטרפות אוטומטית לרשימת התפוצה
​

 

[הנר המערבי]

מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א
במעמד סיומים לע"נ מרן הגר"ש בעדני זצוק"ל בישיבת 'דבר שמעון' באלעד

מעמד סיומים לעילוי נשמת מרן פאר הדור רבינו שמעון בעדני זצוק"ל ✦ כותל המזרח

עדכון מכותל המזרח: מעמד סיומים לעילוי נשמת מרן פאר הדור רבינו שמעון בעדני זצוק"ל (אירועים)

mizrach.co.il

 

[חיי עולם]

 

[חיי עולם]

מקור​

סדר היום של המנהיג​

כשאנחנו רוצים לסקר את חייו של הרב, ולחזור לתחילת ימי הילדות והפריחה, אנו מגיעים לרחוב אלפנדרי בשכונת ‘מקור ברוך’ בירושלים, מקום מגוריו של הרב, וראשית אנחנו מנסים להבין מהו סדר יומו של המנהיג הספרדי-ליטאי.

ראש הישיבה נוהג להתפלל תפילת שחרית בהיכל הישיבה, ולאחר מכן ממשיך ללמוד בישיבה. בהמשך הוא פורש לביתו, בו הוא קובע את מרבית סדרי הלימוד במהלך היום, ולפנות ערב מתחילה קבלת הקהל. לאחר מכן הוא יוצא לאירועים, כמעט מדי ערב, בעיקר לחתונות של תלמידים וכדומה.

למרות שבשנה האחרונה, הבית של הרב הפך מבית של ראש ישיבה לבית של אחד מגדולי מנהיגי הדור – הרב עדיין מנסה לשמור על כמה מנהגים אישיים, בהם: פלאפון אישי עם מספר שידוע לבוגרי הישיבה, כדי שיוכלו ליצור קשר ללא מתווכים. הוא גם לא מחבב את תעשיית המשב”קים, אבל בלית ברירה, מונו כמה אנשים שמנהלים את לו”ז קבלת הקהל, כאשר בשנה האחרונה, רבנים ואישי ציבור, וגם דמויות כמו אריה דרעי וחברי הכנסת של ש”ס, פוקדים את בית הרב באופן קבוע.

האב המלמד, והחבר הרב עדס​

וכעת לימי הילדות של הרב. כשאנו מתחילים לנבור בארכיון, מתברר כי גם אצל הרב ומשפחתו, “ארץ ישראל נקנתה בייסורים”. הילד אברהם, שנולד בשנת תרצ”ח בבית משפחה שעזבה את העיר חלב בסוריה, גדל ב’שכונת הבוכרים’, אבל נאלץ לנטוש את הבית ולעבור לשכונת מקור ברוך במהלך מלחמת השחרור בשנת תש”ח, כאשר השכונה הייתה בסכנה.

אביו של הילד אברהם, הגאון רבי נתן סלים, כבר ידע מהו מעבר ממקום למקום. בהיותו בן ארבע, בשנת תרנ”ו, אביו זצ”ל החליט לעזוב את סוריה, ולעלות לארץ ישראל על גבי גמלים. הוא השתקע בירושלים ונפטר בשנת תרצ”ח. בנו רבי נתן לא עזב את ירושלים עד יום פטירתו.

רבי נתן זצ”ל למד תחילה בישיבות, ולאחר מכן החליט להרביץ תורה בעצמו וניהל את תלמוד תורה ‘מגן דוד’, לילדי עולי חלב, שנוסד על ידי חכם עזרא הררי רפול זצ”ל, ראש הקהל של עדת יוצאי חלב בירושלים. לפני כן שימש רבי נתן כמלמד בתלמוד תורה ‘בני ציון’, כשבין תלמידיו היה מרן הגאון רבי עבדיה יוסף זצ”ל, מחולל המהפכה הגדולה ומייסד תנועת ש”ס.

בתלמוד תורה ‘מגן דוד’, הוא הנחיל תורה ומוסר גם בתלמיד היקר לו מכולם, בנו אברהם. תלמיד נוסף שלמד אצלו באותה העת, הוא יהודה עדס לרפו”ש, לימים ראש ישיבת ‘קול יעקב’ וחבר מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’. הרב עדס המשיך ללמוד עם הרב סלים גם בישיבה, גם לאחר נישואיהם ובהמשך גם הקימו ביחד את תנועת ‘מרביצי תורה’.

הנער אברהם מול רוח הלאומיות ונשירת החברים​

אבל לא רק בכך הסתכם ה”נקנית בייסורים”. באותן ימי מלחמה, בהם המצב הכלכלי היה קשה מנשוא, גם המשבר הרוחני היה עצום. רבים מהצעירים בירושלים, לא רק מהמוסדות של עדות המזרח, אלא גם מהמוסדות הירושלמיים האשכנזיים – יצאו לעבוד כדי לכלכל את המשפחה, או נסחפו באווירת החלוציות והלאומיות של הארגונים הצבאיים הציוניים כמו אצ”ל ולח”י.

הילד אברהם נאלץ לשמור על עצמו מכל הפיתויים כדי להמשיך במסלול הרוחני הנכון, למרות כל הקשיים. כבן יחיד, אביו השקיע בו את כל מרצו, ושמר עליו מכל משמר, לבל יהין להתפתות לרוחות הזרות שנשבו בחוץ.

למרות שבאותם ימים הייתה זו אפשרות של בנים למשפחות חשובות ומבוססות בלבד, הנער אברהם הצליח לעלות לישיבה קטנה. הוא לא רצה לעלות לישיבת ‘פורת יוסף’, שכן הישיבה לא שכנה באותה תקופה במקום קבע, ונאלצה לעבור ממקום למקום, בעקבות החורבן בעיר העתיקה לאחר המלחמה.

בין ר’ שלמה זלמן לחכם עזרא עטייה​

הישיבה היחידה שבה למדו בעברית ולא בשפת האידיש, הייתה ישיבת ‘קול תורה’, שהונהגה אז על ידי מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל. מי שייעץ לו לעלות לישיבת ‘קול תורה’ היה ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ ומגדולי הדור הספרדים, חכם עזרא עטייה זצ”ל, דודו של אברהם, שהכיר את הגרש”ז אוירבך וסמך עליו. גם הנער יהודה עדס עלה לאותה ישיבה, והשניים היו חלק מקבוצת הבחורים הספרדים הראשונה שעלתה לישיבה הליטאית הזו.

באותן שנים, העילוי אברהם התקרב אל אותו הדוד, הרב עטייה זצ”ל. בכל שבת, בשעות הצהריים, היה לומד בחברותא עם הדוד הגדול, שהיה עובר איתו על חומרי הלימוד עליהם שקד האחיין במהלך השבוע בישיבת ‘קול תורה’.

הרב סלים למד בישיבת ‘קול תורה’ בתקופה סוערת. רבים מהתלמידים היו מגיעים לישיבה כדי לקבל דיחוי מהשירות בצה”ל, ולאחר מכן ממשיכים לקיבוצים דתיים, דוגמת שעלבים. הגרש”ז אוירבך, שנכנס באותן שנים להנהגת הישיבה, שינה את המגמה ורוב התלמידים המשיכו לישיבות גדולות. הרב סאלים היה במחזור השני מ’קול תורה’ שיצא לישיבת פוניבז’.

החלום של הרב סלים, ושינוי הכיוון בעקבות הידיד​

בישיבת פוניבז’, הרב סלים התקרב מאוד לרבו המובהק, ראש הישיבה מרן הגאון רבי אליעזר מנחם שך זצ”ל. הקירבה אל הרב שך, שהקים מאוחר יותר את תנועת ‘דגל התורה’ ולפני כן סייע בהקמת תנועת ש”ס, היוותה אבן דרך משמעותית בחייו הציבוריים של הרב סלים.

בהמשך נחזור לקירבה אל הרב שך, אבל לפני כן נחזור לשכונת ‘מקור ברוך’, שם אנחנו שומעים שהרב סלים כלל לא תכנן לכהן כראש ישיבה, אלא חלם להיות דיין ומורה הוראה; לאחר נישואיו אל רעייתו הרבנית מלכה פנינה, בת הגאון רבי בן ציון הכהן רבין זצ”ל, אב”ד בתל אביב ומגדולי רבני יהדות בוכרה – הוא עזב את בני ברק, בלב כבד, וחזר לירושלים, שם התחיל ללמוד בישיבת מיר ולאחר מכן המשיך עם לימוד שולחן ערוך והלכה בכולל של ‘מכון הארי פישל’, עד שקיבל תעודת הסמכה להוראה ממרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל, והגאון רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ”ל.

את תעודת ההסמכה להוראה קיבל הרב סלים בשנת תשכ”ו, ושוב התברר עומק הקשר בינו לבין עולם התורה הליטאי. אבל כעשור לפני כן, בשנת תשט”ו, הוא קיבל תעודת שוחט ובודק דווקא משני גדולי ישראל ספרדים – ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ הגאון רבי יעקב עדס זצ”ל, וראש ‘ישיבת המקובלים בית א-ל’ הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ”ל.

הוא שינה כיוון בעקבות ידידו הגאון רבי יהודה עדס, שהחל להעביר שיעורים בישיבת ‘פורת יוסף’ הקטנה ששכנה בשכונת קטמון בירושלים, ויחד הם היו מכינים את השיעור. באותה העת – הרב עדס שכנעו לעזוב את עולם ההלכה ולהשקיע בלימוד העיון, במטרה לבסס את עולם הישיבות הספרדי.

תחילת הרבצת התורה, הקמת הישיבות – ושוב: השותף הליטאי​

בשנת תשל”ט עזב הרב עדס את ישיבת פורת יוסף, ותחתיו מונה הרב סלים לר”מ בישיבה, לשיעור ב’, למשך שלוש שנים, כאשר בין התלמידים נמנה הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף. לאחר שלוש השנים, הרב סלים עזב את הישיבה ופתח כולל אברכים בשכונת מקור ברוך, בו למדו כ-40 אברכים.

כעבור שנה, בשנת תשמ”ד החליט להקים את הישיבה לצעירים ‘מאור התורה’. כעבור תשע שנים, בשנת תשנ”ג, החליט להקים את הישיבה הגדולה ‘מאור התורה’ בסמיכות לישיבה הקטנה, והוא עומד בראשה עד היום. בצוות הר”מים מכהנים שלושה מבניו וארבעה מחתניו. בהמשך ביקש מראש ישיבת חברון ולימים חבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי דוד כהן, להצטרף אליו, וכיום גם הוא מראשי הישיבה ומוסר מדי שבוע שיעור כללי בישיבה.

הצעד הדרמטי וההתערבות בהנהגה​

באותה שנה בה הקים את הישיבה, הרב סלים הפך מראש ישיבה מכובד לחלק בלתי נפרד מההנהגה החרדית. היה זה כאשר הוא, לצד ידידו משכבר הימים הגאון רבי יהודה עדס, וכן מספר ראשי ישיבות נוספים מעדות המזרח – הכריזו על הקמת תנועת ‘מרביצי תורה’, אשר ייצג דרך שונה ונפרדת מהנהגת תנועת ש”ס ומרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל.

הרב סלים, שלמד בשלוש ישיבות ליטאיות, היה מקורב למנהיג הציבור הליטאי מרן הרב שך, קיבל הסמכה מגאוני הציבור הליטאי, וביקש מראש ישיבה ליטאי להצטרף לישיבה אותה הקים – המשיך בקו הזה, ולא הסכים לתמוך במפלגת ש”ס, שלא הכפיפה את עצמה לרב שך, שבעיני הרב סלים וידידיו, היה מנהיג הציבור החרדי כולו, ולא רק של הציבור הליטאי.

היה זה לאחר ‘התרגיל המסריח’, וכניסת ש”ס לקואליציית ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. הרב שך, שסייע לרב עובדיה להקים את מפלגת ש”ס והיה ממובילי דרכה גם לאחר שהקים בעצמו את תנועת ‘דגל התורה’ כמה שנים לאחר מכן – התנגד למהלכים של ש”ס, ובין התנועות התגלעו חילוקי דעות חריפים.

אותם ראשי ישיבות ספרדים, בוגרי ישיבות ליטאיות ששמרו לאורך כל השנים על זיקה ליטאית מובהקת, החליטו לפרוש מש”ס ולהכריז באופן רשמי על איגוד ציבור “בני התורה הספרדים” (בדגש על בוגרי הישיבות הליטאיות) תחת מטרייה אחת – מרביצי תורה.

התנועה דגלה בהטמעת שיטות הלימוד מהישיבות הליטאיות בקרב ציבור בני התורה הספרדים, ובמקביל קיימה פעילות פוליטית, כאשר במרוצת השנים אף הריצה מפלגות בבחירות המוניציפליות, אך ברמה הארצית, נותרה מחויבת לתנועת ‘דגל התורה’.

על רמת הצלחתה של ‘מרביצי’ ניתן לחלוק, אבל אין חולק על כך שלמרות שתנועת ‘מרביצי’ אינה פעילה באופן רשמי, מדובר בציבור ענק של בני תורה שנוקטים עד היום בגישה שונה ונפרדת מהציבור הש”סי הרחב, בכל הנוגע למוסדות החינוך, שיטות הלימוד ודרך החיים.

בהמשך הוקם ארגון “עמלי התורה – איגוד קהילות האברכים בארץ הקודש”, הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים-ספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות. האיגוד כיום מונה כארבעים קהילות ברחבי ישראל, ונמצא בנשיאותו של הגאון רבי שלה ידידיה זעפראני.

הרב זעפראני, כך מספרים לנו מקורות משני הבתים, נוהג להתייעץ לא מעט עם הרב סלים בענייני ההנהגה ובהדרכת אלפי האברכים הנמנים על ארגון ‘עמלי התורה’. הרב זעפראני נושא בתואר נשיא הארגון ומכווין אותו על כל צעד ושעל, אך כאשר מובאת לפתחו שאלה ציבורית משמעותית, הוא מעביר אותה להכרעה אצל הסמכות העליונה – הרב סלים.

חזרה למקורות – אבל לא לפני התייעצות עם המנהיג הליטאי​

עברו יותר מ-30 שנה מאז אותה שנה סוערת, שבמהלכן, מים רבים זרמו בנחלי ארץ הקודש. הרב סלים כבר ביקר אצל הרב עובדיה, לאחר אירוע מוחי שהגר”ע עבר בשנת תשע”ג, הוא השתתף בכנסים של תנועת ש”ס, ובבחירות בחשוון תשפ”ג אפילו אמר, יחד עם הרב זעפראני, שיש עדיפות להצביע לש”ס, לאחר שנים רבות שהורה להצביע אך ורק ל’דגל התורה’.

כעבור מספר חודשים מאותה הוראה על העדיפות להצביע לש”ס, נרשמה דרמה בעולם החרדי כאשר הרב סלים מונה לחבר מועצת חכמי התורה. מה שפחות הפתיע את הציבור, היא העובדה שגם במקרה הזה, הרב סלים החליט להתייעץ תחילה עם מנהיג ליטאי. הוא עלה אל בית מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ”ל, וביקש ממנו את ברכתו להצטרף למועצת החכמים של תנועת ש”ס.

 

[צורבא דרבנן]

איפה?
מתי?
לכבוד?

 

[אבני הכותל]

איפה?
מתי?
לכבוד?

איפה? בבית של הרב אריה דרעי
מתי? משהו ישן מלפני שנה +
לכבוד? חיזוקו לרגל פיטוריו מתפקיד שר ע"י בג"צ

 

[אבני הכותל]

שלחו לי
הגרמ"ה הירש והגר"ד כהן בבית מרן רה"י שליט"א
זה מלפני כמה חודשים
אולי מישהו יודע באיזה ענין עלו לביתו?