כל גדולי חכמי ישיבת פורת יוסף סברו שהאידנא א"א לברך,
מהם הגר"ע עטיה, והגרב"צ אבא שאול
ומעולם לא שמענו שבירכו כן.
ועימם כל גדולי אשכנז בדור האחרון, וכולם התנגדו לזה.
וידוע שהגרי"ש אמר שאפשר לברך אולי על הטשעבינערב ואולי על הגר"מ פיינשטיין
יסוד הענין שצריך שיהיה חכם מבין מדעתו ברוב מקומות הלתמוד, וכלשון הרמ"א הידוע
"מבין מדעתו" פירושו למדן, עמקן שיודע להביא ראיות מעצמו ולא לחזור ע"ד הפוסקים.
ומרנא הגרב"צ רימז פעם שאפשר לברך על החזו"א, שלדבריו עונה להגדרה הנ"ל.
ופעם שרצו לברך על מרן הגרב"צ, מירתע כולי גופיה, וגער ברוצה לברך גערות חמורות מאוד, והעידו שהדבר עלה לו בבריאות.
ומרן הגרע"י זיע"א היתה לו שיטה אחרת.
וגם לדבריו, התפרציות הברכות שיש היום על כל מיני רבנים גם לשיטתו זה ברכה לבטלה,
וידוע שזה היה משנת חייו להיזהר מברכה לבטלה.
ופשוט שלדעתו גם א"א לענות אמן, שהרי אפי' ספרדי אחרי אשכנזי בר"ח חידש שאינו עונה אמן וכו'.
וק"ו בנ"ד.