עקב כך שאני רואה את חיבתם של רבני הפורום לדקדוק ראיתי לעורר על כך שבפיוט "אור גילה" צריך לבטא בג' דגושה את המילה "גילה" והיינו לשון "גילוי" האור, ולא לשון "גילה" כמו גילה רינה דיצה.
עקב כך שאני רואה את חיבתם של רבני הפורום לדקדוק ראיתי לעורר על כך שבפיוט "אור גילה" צריך לבטא בג' דגושה את המילה "גילה" והיינו לשון "גילוי" האור, ולא לשון "גילה" כמו גילה רינה דיצה.
למען האמת יש להעיר כי ההבדל אינו בגימ"ל אם חזק הוא הרפה (ודרך כלל אין שינוי משמעות ברפה ודגש קל),
אלא אם יש דגש חזק בלמ"ד אם לאו.
"גילה" מלשון גיל - הלמ"ד רפה.
"גילה" מלשון גילוי - הלמ"ד דגושה בדגש חזק.
ותא חזי חשיבות הדגש-חזק אשר הוא רוח אפה ונשמתה של לשון הקודש, בפרשתנו כי תשא:
"אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה - קול ענות אנכי שומע".