ברוכים הנמצאים, היות ונידון זה באשכול אחר
נראה שראוי לדון בדבר זה כדרכש"ת.
ובאחרונה נזדמן לי הצעיר דוגמה ואציעה, בהלכות תחומין דין שלושה כפרים המשולשים (או"ח סי' שצ"ח סעיף ח'), אחת המחלוקות הבסיסיות בראשונים היא - מה הדין כשהכפר האמצעי גדול יותר מהרווח בין שני הכפרים, האם גם במקרה זה יש את הדין. והנה הטור מחמיר בזה, הב"י מזכיר שזה מחלוקת (ולא מכריע).
והנה הפלא ופלא, לא השולחן ערוך, לא הרמ"א, ולא המ"ב, מזכירים בכלל את השאלה הזו! רק אחר שסיימתי ללמדם נזכרתי (או שראיתי באיזה ספר) שבעצם חסר לי משהו...
לכאורה אפשר לומר, שאם לא חילקו, כוונתם לפסוק לקולא, שיש את הדין בכל המקרים - ובכל זאת הרי הדבר אומר דרשוני וחיו, הרי בכמה תיבות יכלו לכתוב את הדין במפורש.
(כמובן שמקרה זה אינו דומה ממש למקרה המצוטט. אבל יש בו תרומת הבנה לעקרון של אהבת רבותינו את הקיצור. ואדרבא יוסיפו הת"ח דוגמאות).
ועש"ע שהתווכחו אם זה דרך הפוסקים.
נראה שראוי לדון בדבר זה כדרכש"ת.
ובאחרונה נזדמן לי הצעיר דוגמה ואציעה, בהלכות תחומין דין שלושה כפרים המשולשים (או"ח סי' שצ"ח סעיף ח'), אחת המחלוקות הבסיסיות בראשונים היא - מה הדין כשהכפר האמצעי גדול יותר מהרווח בין שני הכפרים, האם גם במקרה זה יש את הדין. והנה הטור מחמיר בזה, הב"י מזכיר שזה מחלוקת (ולא מכריע).
והנה הפלא ופלא, לא השולחן ערוך, לא הרמ"א, ולא המ"ב, מזכירים בכלל את השאלה הזו! רק אחר שסיימתי ללמדם נזכרתי (או שראיתי באיזה ספר) שבעצם חסר לי משהו...
לכאורה אפשר לומר, שאם לא חילקו, כוונתם לפסוק לקולא, שיש את הדין בכל המקרים - ובכל זאת הרי הדבר אומר דרשוני וחיו, הרי בכמה תיבות יכלו לכתוב את הדין במפורש.
(כמובן שמקרה זה אינו דומה ממש למקרה המצוטט. אבל יש בו תרומת הבנה לעקרון של אהבת רבותינו את הקיצור. ואדרבא יוסיפו הת"ח דוגמאות).