דרוש מקור - כל איסור האכילה מעץ הדעת היה עד למוצאי שבת בלבד!

מאמין בניסים

חבר קבוע
הצטרף
7/1/25
הודעות
573
כך שמעתי בעבר, שאם היה אדם הראשון עומד בנסיון עד מוצ"ש, היה מותר לו לאכול מעץ הדעת. מישהו יודע מקור?
 
האר"י מבאר שהחטא היה שבא על חוה ביום ששי לפני שבת (שהוא זמן הזיווג של ת"ח), ואכלה פגה.
לא כתוב שם להדיא שהיה מותר בליל שבת או במוצ"ש
"והנה אם אדה"ר היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגם מן החטא והיה ממתין עד ליל שבת היו כל העולמות כתקנם וכו'",
אמנם יתכן שהיה תיקון העולמות אבל איסור היה נשאר.
אם יש למישהו מקור יותר מדוייק - אשמח!
 
לא כתוב שם להדיא שהיה מותר בליל שבת או במוצ"ש
"והנה אם אדה"ר היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגם מן החטא והיה ממתין עד ליל שבת היו כל העולמות כתקנם וכו'",
אמנם יתכן שהיה תיקון העולמות אבל איסור היה נשאר.
אם יש למישהו מקור יותר מדוייק - אשמח!

ח"ו, זה התיקון שהוא היה ממשיך את הזיווג בזמן, וע"י מעשה התחתונים היו נתקנים העולמות.
אילו האיסור היה נשאר היה נמשך חורבן, כמו שנמשך עכשיו.
 
איך אפשר לפרש את הפסוק שכתוב במפורש “וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת”. שזה רק עד למוצ"ש??
 
איך אפשר לפרש את הפסוק שכתוב במפורש “וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת”. שזה רק עד למוצ"ש??

צ"ל: ליל שבת.

ולענייננו, כך היא דרך הדרש.
וכי איך אפשר לפרש את הפסוק "כי ביום אכלך ממנו מות תמות" והוא אכל וחי ?
אלא מה, בדרך דרש 1000 שנים הם יום.
א"כ ה"ה, לא תאכל היינו באותו היום ! - אבל למחר אתה אוכל.
 
בכו"א איפה זה כתוב שבמוצ"ש כבר היה מותר לו?

בליל שבת - לא במוצא"ש.

ובאמת לא כתוב רק רמוז, ואפשר שכשהיה מגיע ערב שבת היה מצווהו על כך.
(הרמז הוא רק שלא תהיה סתירה בין הציוויים - אדם הראשון יכול להיות שלא ידע שהוא צריך לבוא עליה).
 
ברמבן מבואר שעץ הדעת [אתרוג כמו בארבעת המינים אתרוג כנגד דוד] זה בחינת המלכות ועץ החיים זה התפארת
וכאשר הוא אכל מעץ הדעת הוא הפריד בינהם והכניס את הרע בעצמו כיון שהמלכות כשהיא נפרדת החיצונים אוחזים בה
[אמלאה החרבה לא נתמלאה ירשוליים אלא מחורבנה של צור וכן להיפך]
ובאר''י מבואר שאם היה מחכה לשבת שמתאחדים תפארת ומלכות ואין הפרדה אין מקום לאיסור
 
ראשי תחתית