דעת מהרח"ו בקיום מצות תשביתו

[מאמין בניסים]

כידוע, מהרח"ו בספרו "שערי קדושה" (ח"א שער ד') מנה את מצוות עשה דאורייתא שאפשר לקיימם בזה"ז.

ובין המצוות דאורייתא מנה וז"ל "לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן".

ולכאו' תמוה בתרתי, א' דין תשביתו הוא ביום י"ד, ובליל י"ד ניסן אינו אלא דין דרבנן. ב' אף אם נחדש שעכ"פ בהשבתה הזאת הוא מקיים את הדין דאורייתא [ואע"ג דדין השבתה זו אינו אלא מדרבנן, הרי סו"ס הוא השבית את החמץ וקיים תשביתו דאורייתא], הרי הוא לא השבית את כל חמצו, וודאי השאיר מעט חמץ למחר לאכילה ולשרפה, וא"כ צ"ע היאך קיים מצות תשביתו כל עוד שנשאר לו חמץ ברשותו.

והמשיב בזה תשובה הגונה שכמ"ה.

 

[אביעד]

כידוע, מהרח"ו בספרו "שערי קדושה" (ח"א שער ד') מנה את מצוות עשה דאורייתא שאפשר לקיימם בזה"ז.

ובין המצוות דאורייתא מנה וז"ל "לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן".

ולכאו' תמוה בתרתי, א' דין תשביתו הוא ביום י"ד, ובליל י"ד ניסן אינו אלא דין דרבנן. ב' אף אם נחדש שעכ"פ בהשבתה הזאת הוא מקיים את הדין דאורייתא [ואע"ג דדין השבתה זו אינו אלא מדרבנן, הרי סו"ס הוא השבית את החמץ וקיים תשביתו דאורייתא], הרי הוא לא השבית את כל חמצו, וודאי השאיר מעט חמץ למחר לאכילה ולשרפה, וא"כ צ"ע היאך קיים מצות תשביתו כל עוד שנשאר לו חמץ ברשותו.

והמשיב בזה תשובה הגונה שכמ"ה.

כבודו מכיר את הרמב''ם בסוף הלכות ברכות על ברכת על ביעור חמץ?

עיין שם ותרוה נחת

 

[עת שערי רצון]

ולכאו' תמוה בתרתי, א' דין תשביתו הוא ביום י"ד,

אם השבתה היינו ע''י ביטול, עיקר הביטול מדרבנן הוא אחר הבדיקה, בלילה, כדאיתא בשו''ע

 

[אביעד]

הרמב''ם כותב שמברכים על ביטול ולא לבטל מכיוון שברגע שעלה בדעתו לבדוק ולהוציא החמץ מביתו כבר קיים מצוות תשביתו!!!
ולכן מברך על ביטול, רואים מהרמב''ם שמקיים כבר את תחיל המצווה לפני שבודק