דעת מרן הגר"י יוסף שליט"א בכשרות

[חיי עולם]

בשיעור שמסר אמר כך:
סוכריות ממתקים נחשים הדברים האלו כל הכשר פחות או יותר מה יכול להיות

ובעלון כתבו קצת אחרת:

 

[החש בראשו]

אמת. גם אני תמהתי על זה, אמנם אחר כך ראיתי שכתוב בעלון שעבר הגהת מרן הראש״ל שליט״א. וראיתי בשיעור נוסף שלא מצאתיו כעת שכל הכשר אפילו רבנות טוב. וכנראה לדעתו מה שנותן שם טעם הם דברים המותרים ואם יש חומרי איסור הם פגומים.

 

[אברימי]

נראה לי שבגלל שאפילו ג'לטין של חיה התיר ביבי"א, אז לכן אפשר מכל כשרות, כי ודאי לא יהיה יותר גרוע מזה.

 

[קולייס האיספנין]

אכתוב זאת כך: לא כל מי שמבין בהלכה ובפוסקים מכיר את המציאות בשטח וד"ל.

 

[החש בראשו]

אכתוב זאת כך: לא כל מי שמבין בהלכה ובפוסקים מכיר את המציאות בשטח וד"ל.

ואתה יודע לא כך? אתה יודע שיש דברים אסורים ואינם פגומים?

 

[קולייס האיספנין]

ואתה יודע לא כך? אתה יודע שיש דברים אסורים ואינם פגומים?

אתה יודע שהיום בכל מוצר ממוצע יש מאות ולפעמים גם אלפי רכיבים?
מישהו יכול לעמוד ולומר שכולם אין בהם חשש וכולם פגומים?
אתמהה
לא מבין איך אפשר לומר 'מה כבר יכול להיות'.
אתה מוזמן לשאול את מביני הכשרות כמו הרב שי עמר והרב שמואל בורינשטין ולשמוע מה דעתם על הדברים שהובאו כאן.

 

[החש בראשו]

אתה יודע שהיום בכל מוצר ממוצע יש מאות ולפעמים גם אלפי רכיבים?
מישהו יכול לעמוד ולומר שכולם אין בהם חשש וכולם פגומים?
אתמהה
לא מבין איך אפשר לומר 'מה כבר יכול להיות'.
אתה .מוזמן לשאול את מביני הכשרות כמו הרב שי עמר והרב שמואל בורינשטין ולשמוע מה דעתם על הדברים שהובאו כאן.

ואתה שאלת?

 

[כאייל תערוג]

הסיפור הוא שכאשר רב אומר דברים בענייני כשרות, אז אומרים שהוא לא מונח בשטח, וכאשר ניקים אנונימיים בכל מיני פורומים (וכדו') כותבים דעות, הם נהפכים למבינים בתחום.
(אין כוונתי להתייחס כלל במה שכתבתי לשני שמות הרבנים המובאים לעיל).

 

[החש בראשו]

הסיפור הוא שכאשר רב אומר דברים בענייני כשרות, אז אומרים שהוא לא מונח בשטח, וכאשר ניקים אנונימיים בכל מיני פורומים (וכדו') כותבים דעות, הם נהפכים למבינים בתחום.
(אין כוונתי להתייחס כלל במה שכתבתי לשני שמות הרבנים המובאים לעיל).

אין צורך להוסיף מילה, כל מילה בסלע!!!

 

[קולייס האיספנין]

ואתה שאלת?

ידידי שאל את הרב שי עמר ואני מצרף לך את לשונו כפי שהוא כתב לי:
הרב יצחק אמר בשיעורו השבוע שבממתקים וחמצוצים ("נחשים" ללשונו) ל"צ כשרות מהודרת, וכל כשרות טובה, והוא נימק שמה כבר יכול להיות בזה חזיר?...
ושאלתי את הרב שי עמר שמתמחה מאוד בכשרויות אם זה נכון, והוא הדגיש שאין כוונתו להכניס את הראש במה שאמר הראש"ל, אבל לדעתו כל ממתק חייב כשרות מהודרת, כיון שכל רכיב יכול להכיל אפי' טרפות, וכך נוהגים החרדים לדבר ה'. ע"כ דבריו בלשוני.
ובאמת דברי הרב יצחק תמוהים, לומר שמה כבר יכול להיות בממתקים, כך להתיר בפומבי, ובפרט שבקרב בני התורה מאוד מקפידים בזה, ואיזה חינוך יפה לראות ילד קטן רץ בבית כנסת לאביו עם ממתק ושואל אם זה הכשרות שלנו, אבל לדעת החכם הנ"ל הכל מותרים לכם, תמוה. ובפרט שתלמידיו אומרים שהשיעורים לבני תורה, ולא לבעלי בתים, ודי בזה.

 

[משיב כהלכה]

אתה יודע שהיום בכל מוצר ממוצע יש מאות ולפעמים גם אלפי רכיבים?

בדרך כלל הכל פגום, גם המיוצר מן החי.

 

[משיב כהלכה]

בשיעור שמסר אמר כך:
סוכריות ממתקים נחשים הדברים האלו כל הכשר פחות או יותר מה יכול להיות

כמו כן אמר הרב יצחק בדרשתו בפעם אחרת, כי כאשר היה ילד אכל מסטיק בזוקה, והיות ולמד בת"ת אשכנזי קמו עליו חבריו האשכנזים בטענה שאוכל חזיר (היתה אז שמועה שבמסטיק בזוקה יש דם חזיר ולכן הוא אדמדם).

ואמר להם "אבא שלי מתיר", והלכו איתו לאבא שלו (הגר"ע יוסף) שפתח להם שו"תים והראה להם שמותר (כנראה כוונתו שאמנם יש בזה חזיר, ג'לטין העשוי מעצמות חזיר, אבל פגום). ואז זיכה את כולם במסטיקים של בזוקה.

וסיים הרב יצחק שבמסטיקים וסוכריות אפשר לקנות בהכשר רבנות מקומית ואין צורך בבד"ץ.

 

[משיב כהלכה]

כיון שכל רכיב יכול להכיל אפי' טרפות

פגום מסתמא.

 

[משיב כהלכה]

הרב יצחק יוסף הרחיב בדרשה אחרת:

"היום הממתקים שמגיעים מחו"ל יש עליהם הכשרים טובים, "OU" או הרב של הולנד, בממתקים לא מצוי כל כך איסורים".

"אם הולך לבית מלון או לאולם שמחות צריך לברר שהבשר 'בית יוסף', וכמה שיקפיד יותר עדיף. אבל בממתקים מה יכול להיות? ביררתי בכמה כשרויות, הם היו אצלי ואני ביקרתי אצלם, וראיתי שההכשר שלהם טוב, ואפשר לאכול את הממתקים והמסטיקים שמגיעים מחו"ל", הרב הדגיש כי "אדם לא ייקח בלי הכשר חס ושלום".

"לא צריך להקפיד דווקא על בד"צ "העדה החרדית", הוא לא ירד מהשמים, רק שהם מחמירים בכמה דברים. למשל, יש צבעי מאכל מג'וקים, לפי הדין זה מותר, כיון שהוא נותן טעם לפגם בתערובת, אלא שהבד"צ מחמירים, אבל שאר ההכשרים עושים לפי ההלכה".

 

[החש בראשו]

הרב יצחק אמר בשיעורו השבוע שבממתקים וחמצוצים ("נחשים" ללשונו) ל"צ כשרות מהודרת, וכל כשרות טובה, והוא נימק שמה כבר יכול להיות בזה חזיר?...
ושאלתי את הרב שי עמר שמתמחה מאוד בכשרויות אם זה נכון, והוא הדגיש שאין כוונתו להכניס את הראש במה שאמר הראש"ל, אבל לדעתו כל ממתק חייב כשרות מהודרת, כיון שכל רכיב יכול להכיל אפי' טרפות, וכך נוהגים החרדים לדבר ה'. ע"כ דבריו בלשוני.

סליחה? הרב שי עמר מניין לו ידיעה ברכיבי ממתקים אלו? מהתשובה של הרב שי עמר ניכר ממש שהוא לא בקי בכלל בסוגי ממתקים אלו, ותאמין לי שאני יודע מי זה הרב שי עמר הוא גר בסמיכות להורי ואבי מתייעץ איתו רבות רבות אני מאד מכבד אותו ומעריך אבל אולי הוא ״מתמחה מאוד בכשרויות״ אבל לא מתמצא ברכיבים. והא לך דברי הרב משיב כהלכה:

הרב יצחק יוסף הרחיב בדרשה אחרת:

"היום הממתקים שמגיעים מחו"ל יש עליהם הכשרים טובים, "OU" או הרב של הולנד, בממתקים לא מצוי כל כך איסורים".

"אם הולך לבית מלון או לאולם שמחות צריך לברר שהבשר 'בית יוסף', וכמה שיקפיד יותר עדיף. אבל בממתקים מה יכול להיות? ביררתי בכמה כשרויות, הם היו אצלי ואני ביקרתי אצלם, וראיתי שההכשר שלהם טוב, ואפשר לאכול את הממתקים והמסטיקים שמגיעים מחו"ל", הרב הדגיש כי "אדם לא ייקח בלי הכשר חס ושלום".

"לא צריך להקפיד דווקא על בד"צ "העדה החרדית", הוא לא ירד מהשמים, רק שהם מחמירים בכמה דברים. למשל, יש צבעי מאכל מג'וקים, לפי הדין זה מותר, כיון שהוא נותן טעם לפגם בתערובת, אלא שהבד"צ מחמירים, אבל שאר ההכשרים עושים לפי ההלכה".

מה אתה חושב שהרב יצחק שלף תשובה מהשרוול להתיר מסטיקים בלי לברר קצת, כמה רדודים אפשר להיות?

ומה המשפט הזה:

ואיזה חינוך יפה לראות ילד קטן רץ בבית כנסת לאביו עם ממתק ושואל אם זה הכשרות שלנו, אבל לדעת החכם הנ"ל הכל מותרים לכם, תמוה.

קשור לנדון?

 

[קולייס האיספנין]

פשששש, אני מגלה כאן בקיאות רבה ונפלאה בכל הרכיבים שכנראה כולם זכו לעבור בדיקה אצל חכמי הפורום והתגלה שכולם נותנים טעם לפגם, אדרבה, תשאלו את הרב יצחק אם פעם בחייו הוא ביקר במפעל לייצור מסטיקים, או שהוא סומך על הזיכרון שלו מהת"ת.
המציאות היא, שהרכיבים בכל מוצר משתנים כל הזמן, בכפוף לשיקולים כלכליים של מנהלי המפעל, או שיקולים של המנהדס מזון שרוצה לשפר את הטעם, ורדידות גדולה היא לומר שהכל ללא יוצא מן הכלל נותן טעם לפגם בלי לבדוק אותם אחד לאחד.

 

[משיב כהלכה]

זה לא הרב יצחק, זה אביו.

 

[אברימי]

לא הצלחתי להבין מה המחלוקת של הניקים הנ"ל.
הרב יצחק שיחי' אומר שלא צריך דווקא בד"ץ העדה החרדית וכד', אלא כל כשרות אפי' OU או רבנות זה טוב.
(א.ה. כיון שדברים אסורים באמת גם הרבנות לא תתיר, ודברים שלא כ"כ אסורים באמת אפשר להקל בהם).
ובאים וטוענים שיש הרבה רכיבים וכו' ויכול להיות טריפות וכו'.
הוא לא אמר לאכול ממתקים בחו"ל בלי כשרות, אלא אמר שאפשר לסמוך על כל כשרות, אז למה שיהיה בעיות? הרי עד אחד נאמן באיסורים, והבעיה היא רק כשיש מחלוקות וחומרות, ועל זה הוא אמר שלשיטת הגר"ע אין רכיבים בממתקים האלו שיכול להיות בהם מחלוקת והוא מחמיר, אלא בכל אופן הוא יתיר. (כמו שכתבתי שגם ג'לטין הוא מתיר), לכן אפשר לאכול מכל כשרות.

 

[חיי עולם]

כיון שדברים אסורים באמת גם הרבנות לא תתיר

אבל היא לא משגיחה מה קורה בפועל!

 

[אברימי]

אבל היא לא משגיחה מה קורה בפועל!

זה כבר לא קשור לטענת ה"רכיבים".
גם אם אדע מה הם עשרות הרכיבים שיש במאכל, והכל טוב, עדיין תהיה הטענה הזו.
אני תמהתי על הטענה שיש הרבה רכיבים שיכולים להיות בעיתיים, שאם יש כשרות זה לא נכון.

 

[החש בראשו]

פשששש, אני מגלה כאן בקיאות רבה ונפלאה בכל הרכיבים שכנראה כולם זכו לעבור בדיקה אצל חכמי הפורום והתגלה שכולם נותנים טעם לפגם, אדרבה, תשאלו את הרב יצחק אם פעם בחייו הוא ביקר במפעל לייצור מסטיקים, או שהוא סומך על הזיכרון שלו מהת"ת.
המציאות היא, שהרכיבים בכל מוצר משתנים כל הזמן, בכפוף לשיקולים כלכליים של מנהלי המפעל, או שיקולים של המנהדס מזון שרוצה לשפר את הטעם, ורדידות גדולה היא לומר שהכל ללא יוצא מן הכלל נותן טעם לפגם בלי לבדוק אותם אחד לאחד.

לפי ההלכה שדברים פגומים מותרים וכן ידיעה בסיסית של כללי הפסיקה רובא וחזקה וכו׳, מרן הגרע״י זצ״ל התיר כבר את הבזוקה וכן בנו אחריו, מניין לך ידיעה שכל הכללים הללו לא תקפים כאן?
תביא לי משגיח מהעדה שיאמר מפורש שיש חומר שנותן טעם לשבח ואינו פגום והוא אסור/טרף ואבטל את דעתי, אבל ככה לזרוק מהשרוול טענה שרכיבים משתנים וכו׳ כשרב אומר לך שהוא ישב עם מומחי כשרות מהרבנות וOU ולכן הוא מתיר, אתמהה?

 

[קולייס האיספנין]

לפי ההלכה שדברים פגומים מותרים וכן ידיעה בסיסית של כללי הפסיקה רובא וחזקה וכו׳, מרן הגרע״י זצ״ל התיר כבר את הבזוקה וכן בנו אחריו, מניין לך ידיעה שכל הכללים הללו לא תקפים כאן?
תביא לי משגיח מהעדה שיאמר מפורש שיש חומר שנותן טעם לשבח ואינו פגום והוא אסור/טרף ואבטל את דעתי, אבל ככה לזרוק מהשרוול טענה שרכיבים משתנים וכו׳ כשרב אומר לך שהוא ישב עם מומחי כשרות מהרבנות וOU ולכן הוא מתיר, אתמהה?

אני כותב את הדברים הבאים לאחר הרבה שיחות עם הגר"ד טהרני שליט"א מבד"ץ יורה דעה, צריך לזכור ב' דברים:
ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גם מתפתחת האפשרות להחליף את הרכיבים במוצרי המזון, מסיבה פשוטה מאוד, לכל דבר יש תחליף, והראייה הטובה ביותר, זה המוצרים לפסח שבהם משנה לשנה אתה רואה התפתחות כפטריות לאחר הגשם של מוצרים נוספים, שעם קצת עבודה, משנים את הרכיבים בהתאם והכל נהיה כשר לפסח, ומהסיבה הזאת הדברים משתנים ללא הרף,
יחד עם זאת צריך לזכור שOU והכשרים נוספים שמראש מודיעים לך שהם באים להיות כהכשר בסיסי שנועד בעיקר להציל ממאכלות אסורות ולא כדי להדר, הסיכון בהם גדול הרבה יותר מכשרויות מהדרין, הרבה פעמים יש לך מפעל ענק מאוד שבמשך כל השנה הוא מייצר טריפות ורק בזמן מסויים בשנה הוא מייצר קו כשר, לפעמים המרחק בין המפעל לבין ישוב יהודי הוא כמה שעות טיסה ובכל זמן נתון יש לבעל המפעל אפשרות לעשות ככל העולה על רוחו,
כדוגמא, אמר לי יהודי ששמע שיחות בפורום סגור של הרב שמואל בורינשטין לחסידי בויאן, שאמר להם שלדעתו הדבר הטוב ביותר הוא בכלל לא לגעת בשום הכשר של חו"ל, וכדוגמא הוא סיפר להם על בעל מפעל שיחד עם השותף שלו סיכם דרך הטלפון עם אחד ההכשרים בחו"ל על נתינת כשרות, וכשהכל היה כבר סגור והם היו בטוחים שהמשגיח כבר ירד מהקו, הוא שוע את השותף אומר לחבר שלו משהו בסגנון הבא: על כל 400 פעימות של ייצור כשר, נכניס 100 פעימות של ייצור רגיל, אין מצב שהוא יעלה על זה בתוך כל המפעל הגדול הזה.....
ואגב הכשרי חו"ל אמר לי הרב הגר"ד טהרני שליט"א שלדעתו ההכשר חו"ל היחיד שאפשר לאכול זה שוקולד ציריך, ומכל השאר כדאי להימנע, כדוגמא הוא סיפר לי שהוא פגש את אחד מנותני הכשרות בחו"ל והוא שאל אותו מה אתה עושה עם בישולי גויים? והוא עונה לו: שמעתי שיש עם זה בעייה, אבל מה היא?....

 

[משיב כהלכה]

יחד עם זאת צריך לזכור שOU והכשרים נוספים שמראש מודיעים לך שהם באים להיות כהכשר בסיסי שנועד בעיקר להציל ממאכלות אסורות ולא כדי להדר, הסיכון בהם גדול הרבה יותר מכשרויות מהדרין, הרבה פעמים יש לך מפעל ענק מאוד שבמשך כל השנה הוא מייצר טריפות ורק בזמן מסויים בשנה הוא מייצר קו כשר, לפעמים המרחק בין המפעל לבין ישוב יהודי הוא כמה שעות טיסה ובכל זמן נתון יש לבעל המפעל אפשרות לעשות ככל העולה על רוחו,

אל תערבב את OU עם הכשרים אחרים. OU הוא אחד ההכשרים הטובים בעולם, וגם הבד"צים המחמירים ביותר סומכים עליו לגבי חומרי גלם שונים שהוא מאשר להם שהם כשרים.

להכשר טוב יש שני פרמטרים: א. הקפדה על השגחה. ב. הידור בכל החומרות הקיימות, לא להסתמך על היתרים, ביטול ברוב וטעם לפגם.

בסעיף א' הכשר ה-OU מצטיין, הענין היחיד אצלם הוא שאין הקפדה על כל חומרא שמוצאים בספרים, והם סומכים על היתרים של פוסקי ימינו.

גם אצל הבד"צים האחרים לעיתים נגררים להקל משום ביטול ברוב וטעם לפגם, אבל בבד"ץ OU זה לכתחילה כמדיניות להקל עד כמה שניתן (עם זאת, בשנים האחרונות יש שם מגמת החמרה).

בין הבד"צים יש תחרות עסקית טהורה, והאופציה היחידה שלהם להוכיח עדיפות על אחרים היא הקפדה על חומרות שונות ומשונות. אבל למעשה מה שהציבור רוצה הוא רק הקפדה טובה על כשרות (סעיף א' לעיל).

אם תבדקו אחד אחד בציבור החרדי, תראו ש99 אחוז לא מקפידים לצאת ידי חובת כל הדעות בהלכה. וניתן לראות זאת בפרט בדיני ממונות... כאשר מנצלים כל קולא בהלכה, וכאשר בעלי זקנים ארוכים מתקוטטים בבית הדין על שקל וחצי.

 

[משיב כהלכה]

הסיכון בהם גדול הרבה יותר מכשרויות מהדרין, הרבה פעמים יש לך מפעל ענק מאוד שבמשך כל השנה הוא מייצר טריפות ורק בזמן מסויים בשנה הוא מייצר קו כשר, לפעמים המרחק בין המפעל לבין ישוב יהודי הוא כמה שעות טיסה ובכל זמן נתון יש לבעל המפעל אפשרות לעשות ככל העולה על רוחו

כאמור, מדיניות ההליכה לפי ההלכה ולא לפי חומרות איננה קשורה כלל למדיניות השגחה רופפת, והנה לך דוגמא - בד"ץ בית יוסף שמצהירים כי הם מחמירים גדולים מאוד (ואף ממציאים חומרות כמו כפיה על הציבור לא לאכול פיצה עם טונה כאילו מדובר בחזיר ולא במשהו מעולם הדמיון), ונתפסו כמה וכמה פעמים על השגחה רעועה מאוד במפעלים בחו"ל.

אפשר להשגיח השגחה מעולה בכל מפעל בעולם, אם רוצים, ואפשר להכשיר כל מפעל, אם רוצים, הכל תלוי מה הבד"ץ מחליט לעשות.

 

[משיב כהלכה]

כדוגמא הוא סיפר לי שהוא פגש את אחד מנותני הכשרות בחו"ל והוא שאל אותו מה אתה עושה עם בישולי גויים? והוא עונה לו: שמעתי שיש עם זה בעייה, אבל מה היא?....

סיפורי סבתא.

כדאי גם לא לצטט דברים כאלה שיש בהם הוצאת שם רע על כלל הכשרויות בחו"ל. אם יש סיפור ספציפי על בד"ץ ספציפי, משהו שהוא לא בבחינת "עדות שאי אתה יכול להזימה", ניתי וניחזי.

 

[משיב כהלכה]

שאמר להם שלדעתו הדבר הטוב ביותר הוא בכלל לא לגעת בשום הכשר של חו"ל, וכדוגמא הוא סיפר להם על בעל מפעל שיחד עם השותף שלו סיכם דרך הטלפון עם אחד ההכשרים בחו"ל על נתינת כשרות, וכשהכל היה כבר סגור והם היו בטוחים שהמשגיח כבר ירד מהקו, הוא שוע את השותף אומר לחבר שלו משהו בסגנון הבא: על כל 400 פעימות של ייצור כשר, נכניס 100 פעימות של ייצור רגיל, אין מצב שהוא יעלה על זה בתוך כל המפעל הגדול הזה

יש לך מושג כמה מקרים כאלה קרו בארץ, בהשגחות הטובות?

 

[קולייס האיספנין]

כאמור, מדיניות ההליכה לפי ההלכה ולא לפי חומרות איננה קשורה כלל למדיניות השגחה רופפת, והנה לך דוגמא - בד"ץ בית יוסף שמצהירים כי הם מחמירים גדולים מאוד (ואף ממציאים חומרות כמו כפיה על הציבור לא לאכול פיצה עם טונה כאילו מדובר בחזיר ולא במשהו מעולם הדמיון), ונתפסו כמה וכמה פעמים על השגחה רעועה מאוד במפעלים בחו"ל.

אפשר להשגיח השגחה מעולה בכל מפעל בעולם, אם רוצים, ואפשר להכשיר כל מפעל, אם רוצים, הכל תלוי מה הבד"ץ מחליט לעשות.

אני אישית במסעדה בהכשר בד"ץ בית יוסף קיבלתי טונה עם חלב בצלוחית, בלי לשאול אותי, וביקשתי שיחליפו לי,
השגחה מעולה תלויה גם במנהל המפעל עד כמה הוא מוכן ללכת רחוק בשבילך.

 

[קולייס האיספנין]

יש לך מושג כמה מקרים כאלה קרו בארץ, בהשגחות הטובות?

אז ק"ו בן בנו של ק"ו בחו"ל ששם מטבע הדברים הכל בפחות שליטה, וכמו שאמר לי אחד מגדולי מורי ההוראה, שההכשרים הכי טובים הם 92% הצלחה!

 

[קולייס האיספנין]

סיפורי סבתא.

כדאי גם לא לצטט דברים כאלה שיש בהם הוצאת שם רע על כלל הכשרויות בחו"ל. אם יש סיפור ספציפי על בד"ץ ספציפי, משהו שהוא לא בבחינת "עדות שאי אתה יכול להזימה", ניתי וניחזי.

מה סיפורי סבתא, כלי ראשון הנאמן עלי מחמת שהוא נמצא בשטח בלי סוף!

 

[החש בראשו]

ou הכשר עם הקפדה מדוקדת כל ההכשרים סומכים עליהם לגבי יבוא חומרי גלם. מי שאמר לך אחרת מדבר מחוסר ידיעה (סליחה על הלשון). נכון שהם לא מחפשים חומרות.