דברי החיד"א בשם האר"י על נוסח התפילה שאין לשנות מהמנהג

עיפרון מחודד אמר:
הביאו מקור זה כבר לעיל, שם כתב שנוסחאות המפור' בתלמוד כוללים כל השערים, אבל שנוסח הספרדים הוא הנוסח הכולל זה לא מצאתי
לחץ כדי להרחיב...
אתה צודק אולם כבר הבאתי את ההכרח לדברי החיד''א מהנהגת האר''י ממשפחת לוריא ומצד שני התפלל ותיקן כוונותיו בנוסח ספרדי. אם לא כדברי מרן החיד''א דברי האר''י לא לשנות שום נוסח האבות כי תפלת לא תקובל, סותרת את מעשי עצמו. ורק לפ''ז הדבר יובן.
ומה שנקטו כמה גאונים שהיה ספרדי כידוע דברי מרן החיד''א שהיה ממשפחת מהרש''ל. ואכמ''ל.
 
אלישמע אמר:
המקור מופיע בפרי עץ חיים ריש שער התפלה
לחץ כדי להרחיב...
ייש"כ רק לא כתוב שם העניין שהתפילה של הספרדים עולה בכל יב' שערים. רק כתוב שמה שמוסכם על התלמוד שווה לכל השבטים.
נ.ב אחר כך ראיתי שכבר קדמוני לעיל.
 
וראה כאן שמסתפק האם ציוני המקורות הם מהחיד''א עצמו, או תוספת מאוחרת, ומ''מ ודאי למד כן מהנהגת האר''י.
1749929489638.png
 
וזה לשון המשנת חסידים:
ספר משנת חסידים - מסכת הבריאה דערבית - פרק א
א אור לארבעה עשר שנה חייב לאדם להתפלל ערבית ובלא טלית כי אסור להתעטף בערבית בטלית גדול:
ב ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפילה לפי שחלוקי המנהגים באו מחילוק שרש הנשמות ולכל מנהג יש לו שרש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו:
ג ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נח לו שיתנהג "במנהג המבחר" שקבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה "שרובו" הוא על "סדר תפילת הספרדים" לתקן תיקון הצריך למעלה:
ד ולא יעבור על שום אחת מהתפילות שאין שום תפילה בעולם שתוכל לתקן מה שמתקן תפילה אחרת אפילו דומה לה כי כל תפילה תקון חדש עושה
 
ומכל מקום נראה לענ''ד דהנה למרות דמצינו מקור לזה, מהנהגת האר''י, ובדברי תלמידיו במשנת חסידים. היה יותר נראה מדברי המשנת חסידים דמי מנהג אבותיו ידוע לו כמנהג האשכנזים ימשיך במנהג אבותיו, ולא כמו מנהג החסידים, וגם בעלי תשובה ישובו למהג אבותיהם הראשון. כל אחד כמנהגו. כי זה שרשו. ואמנם איה''נ אם לא יודע מנהג אבותיו, או בעל תשובה הנמצא בישבה ספרדית ונמצא בסביבה שכולה ספרדית ונוח לו להתפלל עם הציבור כמו כולם, יכול לשנות לנוסח ספרד, וכמו שהאר''י עצמו שהיה בין ספרדים שינה מנהגו בזה, לפי הטעם הנ''ל.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
ראשי תחתית