פסקי האגרות משה לבני ארץ ישראל

[המתבונן]

שלום וברכה לת"ח דפורום זה.
רציתי לבדוק ולחקור נושא שמאוד מענין אותי. [אשמח לא להיגרר]
מרן האגרות משה ידוע בספריו שו"ת אגרות משה - תשובות בהלכה, ודברות משה - עמקות ולמדנות עצומה על הש"ס.
באבן העזר נדמה שהוא מקור להרבה נידונים, ממש תחושה של מרן החזון איש בשמיטה ועירובין.
ברצוני לברר כמה אחוזים בערך באוכלוסייה הליטאית והספרדית, הוא הפוסק שלהם. וכמה הוא אחד מבולטי הפוסקים בחיפושם אחר ההלכה והכרעתה?
כמובן שכל גדול שמזכיר אחרונים ושדן בדבריהם וכן רוב ספרי הליקוטים וכדו' מביאים את דעתו החשובה, אבל אשמח לשמוע על שתי השאלות.

 

[משיב כהלכה]

הגר"ע יוסף מביאו ומסתמך עליו פעמים רבות (למעלה מ300 פעם רק ביביע אומר), בין היתר הסתמך עליו לגבי היתר "שתי אצבעות" הידוע.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כדאי לשאול את המשתתפים באשכול כפייה בגיטין, היו שם כמה שניכר שבקיאים במה שמקובל אצל לומדי ופוסקי אה"ע

 

[המתבונן]

רק כתבתי חלק בשו"ע שהוא בהרבה דברים מקור להם נידונים שונים באבן העזר.
אך שאלתי על כל ד' חלקי השו"ע והנידונים השונים

 

[כהנא דמסייע]

אינני יודע האגרו''מ בתור משקל של פוסק בעל הכרעה וסברא וכח פסיקה יוצא מן הכלל מקובל, בודאי בציבור בארץ ישראל, הן בציבור הליטאי הישיבתי, והן בציבור הספרדי, רואים זאת ביחס של גדולי הדור אליו. בהערצה מופלגת.
אולם אין כאן "תלמידים" ההולכים "רק" ע''פ פסיקותיו, דבר שאינו רווח בגלל סגנונו העיוני, המתאים יותר לת''ח מופלגים, להבין, ולגדולים להעביר, אך בפועל כוחו וסמכותו והשפעתו על עולם ההלכה בארץ ישראל גדול מאד מאד.
הן אמת שייתכן שבציבור החזונישניק, יש לעיין בזה, ויש לשאול שם. ואכמ''ל.

 

[עת שערי רצון]

בציבור הקנאי יותר, כגון העדה החרדית, סאטמר וכדו', פסיקותיו לא מקובלות

 

[כהנא דמסייע]

בציבור הקנאי יותר, כגון העדה החרדית, סאטמר וכדו', פסיקותיו לא מקובלות

זה ידוע דהאדמו''ר מסטמר היה כנגד ובעיקר בכמה דברים הנוגעים לפוריות ואכמ''ל. ויש ספר מענה לאגרות, ואכמ''ל.

ומ''מ הפלא המופלא כי גאונותו של ר''מ ניכרת בספריו על הש'ס והם הרבה פחות נלמדים כנראה דווקא בגלל מורכבותם.

 

[אנו עמלים]

ומ''מ הפלא המופלא כי גאונותו של ר''מ ניכרת בספריו על הש'ס והם הרבה פחות נלמדים כנראה דווקא בגלל מורכבותם.

ורק להשלים את העניין אוסיף מה שמעתי מאדם שהכירו (ואולי אף הוא עצמו כתב כן באיזה מקום) שהדבר הפריע לו שרק אגרותיו התפרסמו ולא הספרים שהוא עצמו כתב וערך.

 

[שמעון טרבלסי]

ורק להשלים את העניין אוסיף מה שמעתי מאדם שהכירו (ואולי אף הוא עצמו כתב כן באיזה מקום) שהדבר הפריע לו שרק אגרותיו התפרסמו ולא הספרים שהוא עצמו כתב וערך.

שמעתי באומרים לי שאמר שכל מה שמדפיס את האגרות הוא בכדי שיהיה לו כסף להדפיס את הדברות.

 

[המתבונן]

אינני יודע האגרו''מ בתור משקל של פוסק בעל הכרעה וסברא וכח פסיקה יוצא מן הכלל מקובל, בודאי בציבור בארץ ישראל, הן בציבור הליטאי הישיבתי, והן בציבור הספרדי, רואים זאת ביחס של גדולי הדור אליו. בהערצה מופלגת.
אולם אין כאן "תלמידים" ההולכים "רק" ע''פ פסיקותיו, דבר שאינו רווח בגלל סגנונו העיוני, המתאים יותר לת''ח מופלגים, להבין, ולגדולים להעביר, אך בפועל כוחו וסמכותו והשפעתו על עולם ההלכה בארץ ישראל גדול מאד מאד.
הן אמת שייתכן שבציבור החזונישניק, יש לעיין בזה, ויש לשאול שם. ואכמ''ל.

מה לגבי הציבור החסידי?
מה שכבודו כתב שאין תלמידים ההולכים רק ע"פ פסיקותיו דבר שאינו רווח בגלל סגנונו העיוני. הרי פסיקותיו הלכה למעשה מובאות באורחות שבת בפסקי תשובות, בדרשו, ובעוד ספרי קיצורים ופסקים. וכן יש תשובות שהמסקנא כתובה כגון בסגנון העולה לדינא וכדו'. חוץ מסדרת הספרים מסורת משה. ולכאורה כל בן תורה יכל ללמוד תשובה בעיון מהאגרות משה בכל אופן קצרה לפחות. מה שנראה לכאורה שזאת לא הסיבה. ברצוני בעצם לבדוק מעמד הגאון העצום הזה, האם מבחינת פסיקותיו באבן העזר ובכל החלקים או"ח יו"ד וחו"מ- פסיקותיו מקובלות כחזון איש כרש"ז אויערבאך וכהאור לציון לצורך העניין, או רק כשיש אגרות משה ועוד שכך ס"ל יש שכך נוהגים ומכריעים כמוהו או על פיו, את ההלכה? השאלה רק כדי לדעת בצורה יותר רוחבית את ההלך רוח בעולם ההלכה, היות ואני אישית מאוד מחובר לסגנון פסיקותיו ועיונו, בנוסף לגדולי הפוסקים, ספריו מאוד תפסו אותי ולכן אני מתענין בזה.
לגבי ציבור תלמידי החזון איש בכללי הם פחות וכמעט לא לומדים פוסקי זמנינו, חוץ מחזון איש ותלמידיו כגון חידושים וביאורים לגר"ח גריינימן ועוד מספרי תלמידיו, ובעיקר ראשונים וגדולי האחרונים כרעק"א. זה שיטת לימוד אחרת, שאלתי יותר על כלל הציבור. הדימוי שעשיתי שנראה שכמו שהחזון איש הוא המקור והסמכות הגדולה בזרעים ועירובין, בכל אופן כמקור לדברים ומובא כגדול האחרונים בנידונים אלו כשיטה מכרעת או כסברא או שמביאים שיטתו וכדומה, וכמובן גם בשאר חלקי התורה, כך האגרות משה בנידונים באבן העזר למשל [וכן בשאר חלקי התורה] שהוא המקור להרבה דברים וגדול הפוסקים המובאים בנידונים אלו בהרבה מספרי ההלכה, בכל אופן כך נראה לי.
אשמח למי שיחכים עוד בזה.

 

[המתבונן]

מקפיץ שוב

 

[כהנא דמסייע]

מה לגבי הציבור החסידי?

מורכב קצת, למשל לגבי העירוב בארה''ב - ניו יורק, היה ויכוח בינו לבין החסידים, ובראש ר''מ קליין, הם מאד כיבדוהו, אך למשל הנטעי גבריאל, ועוד כתבו מאד מאד בחזקה בעד עשיית עירוב כנגד דעתו.
גם במקסיקו, כשהייתי שם בשבת סיפר לי ראש הישיבה שם הרב בדוש, שהליטאים והספרדים היראים לא סומכים במקסיקו סיטי הגדולה יותר משישים ריבוא על עירוב כלל, אך החסידים סומכים והרב ווזנר עצמו הגיע כדי לייסד העירוב שם אצלם.

מה שכבודו כתב שאין תלמידים ההולכים רק ע"פ פסיקותיו דבר שאינו רווח בגלל סגנונו העיוני. הרי פסיקותיו הלכה למעשה מובאות באורחות שבת בפסקי תשובות בדרשו, ובעוד ספרי קיצורים ופסקים. וכן יש תשובות שהמסקנא כתובה כגון בסגנון העולה לדינא וכדו'. חוץ מסדרת הספרים מסורת משה.

במקומות אלו משקלו אצל רוב הת''ח ובני התורה גדול עד מאד. ובפרט בדבר התלוי בשיקול דעת ולא במנהג, ודאי שהוא מגדולי המכריעים, לכולי עלמא.

ולכאורה כל בן תורה יכל ללמוד תשובה בעיון מהאגרות משה בכל אופן קצרה לפחות. מה שנראה לכאורה שזאת לא הסיבה. ברצוני בעצם לבדוק מעמד הגאון העצום הזה, האם מבחינת פסיקותיו באבן העזר ובכל החלקים או"ח יו"ד וחו"מ- פסיקותיו מקובלות כחזון איש כרש"ז אוירבעך וכהאור לציון לצורך העניין,

לא נ''ל פחות מהאחרונים שציינת. דרך אגב שמעתי ממו''ר הגאון ר' רפאל שמואלביץ בשם הגרש''ז אוירבך שאמר, שאם עיתונאי כתב לו "פוסק הדור" זה בזיון, אלא אם ר' משה היה מריץ לו שאלה בעגונה, היה ממשות בתואר כזה של פוסק הדור...

או רק כשיש אגרות משה ועוד שכך ס"ל יש שכך נוהגים ומכריעים כמוהו או על פיו, את ההלכה? השאלה רק כדי לדעת בצורה יותר רוחבית את ההלך רוח בעולם ההלכה, היות ואני אישית מאוד מחובר לסגנון פסיקותיו ועייונו, בנוסף לגדולי הפוסקים, ספריו מאוד תפסו אותי ולכן אני מתענין בזה.

אדרבה לענ''ד אם התחברת לדרכו, תלך בדרכו, ועשה אותו לך כרב, חוץ מענינים בהם יש מח' בין שו''ע ורמ''א,או בדאורייתא ורבו החולקים וכדו', אך תוכל לילך בקו שלו, ומאן ימא לך דלא?

 

[המתבונן]

מורכב קצת, למשל לגבי העירוב בארה''ב - ניו יורק, היה ויכוח בינו לבין החסידים, ובראש ר''מ קליין, הם מאד כיבדוהו, אך למשל הנטעי גבריאל, ועוד כתבו מאד מאד בחזקה בעד עשיית עירוב כנגד דעתו.
גם במקסיקו, כשהייתי שם בשבת סיפר לי ראש הישיבה שם הרב בדוש, שהליטאים והספרדים היראים לא סומכים במקסיקו סיטי הגדולה יותר משישים ריבוא על עירוב כלל, אך החסידים סומכים והרב ווזנר עצמו הגיע כדי לייסד העירוב שם אצלם.

במקומות אלו משקלו אצל רוב הת''ח ובני התורה גדול עד מאד. ובפרט בדבר התלוי בשיקול דעת ולא במנהג, ודאי שהוא מגדולי המכריעים, לכולי עלמא.

לא נ''ל פחות מהאחרונים שציינת. דרך אגב שמעתי ממו''ר הגאון ר' רפאל שמואלביץ בשם הגרש''ז אוירבך שאמר, שאם עיתונאי כתב לו "פוסק הדור" זה בזיון, אלא אם ר' משה היה מריץ לו שאלה בעגונה, היה ממשות בתואר כזה של פוסק הדור...

אדרבה לענ''ד אם התחברת לדרכו, תלך בדרכו, ועשה אותו לך כרב, חוץ מענינים בהם יש מח' בין שו''ע ורמ''א,או בדאורייתא ורבו החולקים וכדו', אך תוכל לילך בקו שלו, ומאן ימא לך דלא?

יישר כח גדול על הפירוט. לגבי סוף דבריך- יותר עניין אותי כתפיסה ציבורית ומשקל הלכתי..אני בגדול באמת נסמך עליו בהרבה דברים על הכרעתו.
ראיתי לפני שנה בערך באורחות רבינו משהו בקשר לפסקיו לא זוכר אם זה היה משהו פרטני או כללי, כמובן לחיוב, מי שיודע או נתקל או מי שיכל לעלות, יבורך, תודה מראש.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

פסיקותיו הלכה למעשה מובאות ... בדרשו

אציין ששמעתי מתלוננים שדרשו לא התייחסו להאג"מ כרום ערכו, ומביאים אותו הרבה פחות ממה שהיו צריכים

 

[המתבונן]

אציין ששמעתי מתלוננים שדרשו לא התייחסו להאג"מ כרום ערכו, ומביאים אותו הרבה פחות ממה שהיו צריכים

אני גם ראיתי שיש מקומות שלא מוזכר, וכמדומה שגם עוד פוסקים לא מוזכרים בכל נידון, נשגבה מבינתי מה השיקולים שהיו להם, אבל דרשו זה מתומצת ובעיקר פסקים ומראה מקומות, תמיד אפשר וטוב לפתוח, כל הספרים נמצאים בבתי המדרשות נשאר רק לפתוח ופשוט ללמוד.