גר שהתגייר באמצע חנוכה - חייב בהדלקה?

[יעקבי]

כמדומה שבירושלמי כתוב לגבי מגילה, שאם נתגייר באמצע פורים, פטור מקריאה.

ואי נימא שחייב, במידה והתגייר ביום השלישי, כמה ידליק באותו יום?
(שמעתי מהגר"י זילברשטיין לגבי קטן שהגדיל, שידליק אחד, ויש הרבה מה לפלפל בזה).

 

[אור יעקב]

כמדומה שבירושלמי כתוב לגבי מגילה, שאם נתגייר באמצע פורים, פטור מקריאה.

ואי נימא שחייב, במידה והתגייר ביום השלישי, כמה ידליק באותו יום?
(שמעתי מהגר"י זילברשטיין לגבי קטן שהגדיל, שידליק אחד, ויש הרבה מה לפלפל בזה).

עיין ילקוט יוסף חנוכה עמ' תצח שכתב שאין לנו לחדש שבחנוכה זה מצוה אחת אלא כל יום מצוה בפני עצמה.

ולכן ידליק בברכה. (ונראה מדבריו שידליק כשאר בני אדם)

 

[במערבא אמרי]

עיין ילקוט יוסף חנוכה עמ' תצח שכתב שאין לנו לחדש שבחנוכה זה מצוה אחת אלא כל יום מצוה בפני עצמה.

ולכן ידליק בברכה. (ונראה מדבריו שידליק כשאר בני אדם)

בספר הפרדס כתב וז"ל "הרמב"ם ז"ל כתב, כל המצות [שהן] מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה מברך שהחיינו, ולפי זה קשה, אמאי לא מברכינן שהחיינו בביעור חמץ כיון שהוא מזמן לזמן, ורבינו זרחיה הלוי ז"ל נתן טעם לזה לפי שלא תיקנו חכמים ז"ל ברכת שהחיינו אלא בדבר שנהנה ממנו, כגון הקונה כלים חדשים או הבונה בית חדש או במיני אכילה, שנהנה אדם מהם. ויש מי שכתב שהטעם הוא לגבי ביעור משום דעדיין לא נגמרה המצוה, שעדיין צריך ביטול. ואין זה נכון שהרי בחנוכה בלילה הראשון מברכין זמן, אף על פי שלא נגמרה המצוה עד יום שמיני. וג"כ קשה ספירת העומר שאע"פ שיש בספירתה גמר המצוה ואין מברכין בה שהחיינו, וא"ת שאין גמר המצוה עד סיום המנין, מכל מקום קשה חנוכה". עכ"ל.

מבואר לכאו' בדברי ספר הפרדס שמצות ההדלקה בכל הח' ימים היא מצוה אחת.

 

[אור יעקב]

בספר הפרדס כתב וז"ל "הרמב"ם ז"ל כתב, כל המצות [שהן] מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה מברך שהחיינו, ולפי זה קשה, אמאי לא מברכינן שהחיינו בביעור חמץ כיון שהוא מזמן לזמן, ורבינו זרחיה הלוי ז"ל נתן טעם לזה לפי שלא תיקנו חכמים ז"ל ברכת שהחיינו אלא בדבר שנהנה ממנו, כגון הקונה כלים חדשים או הבונה בית חדש או במיני אכילה, שנהנה אדם מהם. ויש מי שכתב שהטעם הוא לגבי ביעור משום דעדיין לא נגמרה המצוה, שעדיין צריך ביטול. ואין זה נכון שהרי בחנוכה בלילה הראשון מברכין זמן, אף על פי שלא נגמרה המצוה עד יום שמיני". עכ"ל.

מבואר לכאו' בדברי ספר הפרדס שמצות ההדלקה בכל הח' ימים היא מצוה אחת.

יישר כח.

לפי דבריו מי שלא בירך לילה אחד לא יוכל להמשיך בברכה כספירת העומר??

 

[במערבא אמרי]

יישר כח.

לפי דבריו מי שלא בירך לילה אחד לא יוכל להמשיך בברכה כספירת העומר??

שאלה טובה.

המשך לשונו שם [כפי שהוספתי כעת בהודעתי הקודמת] - "וג"כ קשה ספירת העומר שאע"פ שיש בספירתה גמר המצוה ואין מברכין בה שהחיינו, וא"ת שאין גמר המצוה עד סיום המנין, מכל מקום קשה חנוכה".
נראה מדבריו דספיה"ע הוי יותר גמר מצוה מחנוכה.

 

[בית התקיעה]

מודעה באמת יפה ומרשימה
ומרשים עוד יותר האמון הרב שרוחשים זקני הדור לקופה.

רק רציתי לשאול:
מה מקור האימרה ששעת הדלקה היא כשעת תקיעת שופר?

 

[במערבא אמרי]

מודעה באמת יפה ומרשימה
ומרשים עוד יותר האמון הרב שרוחשים זקני הדור לקופה.

רק רציתי לשאול:
מה מקור האמרה ששעת הדלקה היא כשעת תקיעת שופר?

מה זה נוגע לאשכול הזה?
בכל מקרה להבנתי המקור המקורי הוא על המנורה שהיא דומיא דשופר.

 

[שאינו יודע לשאול]

בספר הפרדס כתב וז"ל "הרמב"ם ז"ל כתב, כל המצות [שהן] מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה מברך שהחיינו, ולפי זה קשה, אמאי לא מברכינן שהחיינו בביעור חמץ כיון שהוא מזמן לזמן, ורבינו זרחיה הלוי ז"ל נתן טעם לזה לפי שלא תיקנו חכמים ז"ל ברכת שהחיינו אלא בדבר שנהנה ממנו, כגון הקונה כלים חדשים או הבונה בית חדש או במיני אכילה, שנהנה אדם מהם. ויש מי שכתב שהטעם הוא לגבי ביעור משום דעדיין לא נגמרה המצוה, שעדיין צריך ביטול. ואין זה נכון שהרי בחנוכה בלילה הראשון מברכין זמן, אף על פי שלא נגמרה המצוה עד יום שמיני. וג"כ קשה ספירת העומר שאע"פ שיש בספירתה גמר המצוה ואין מברכין בה שהחיינו, וא"ת שאין גמר המצוה עד סיום המנין, מכל מקום קשה חנוכה". עכ"ל.

הוא מקשה על היש מי שכתב - שטען שאין מברכים שהחיינו בביעור חמץ, כי לא נגמרה המצוה שעדיין יש ביטול לעשות, משני כיוונים שונים, האחד מספה"ע שיש בה גמר מצוה ולא מברכים, והשני מחנוכה שאין ביום ראשון גמר מצוה וכן מברכים, אחר כך הוא נסוג מהקושיא הראשונה וטוען שמא בספ"ע אין גמר מצוה, ומשאיר רק את הקושיא השניה.
לפי זה יוצא שבספירת העומר יש מקום להסתפק לדבריו אם ספירת יום אחד היא גמר מצוה או לאו, ובחנוכה פשיטא ליה שאיננו גמר מצוה, ובביטול חמץ ג"כ פשיטא ליה שאינו גמר מצוה עד שיבטל.
ובביאור דבריו; אפשר שדעתו היא שלעניין שהחיינו דעת היש מי שכתב היא - דאזלינן בתר תכלית המצוה, שהברכה נתקנה בתורת שמחה בקיום השלמות הרצויה העולה מהשלמת כל המצוה, ולכן אין לברך על ביעור חמץ כל שלא מבטלו כעת, ולכן היה לשיטתם נכון שלא יברכו על נ"ח כל שלא מדליקים את כל הנרות.
מה שאין כן בספירת העומר כל ספירה וספירה היא תכלית בפני עצמה.