באנר תרומה

הדלקה בחצי שעה הראשונה

יעקבי

חבר ותיק
הצטרף
24/4/25
הודעות
1,311
נמסר ע"י ידידנו הרב @ישראלי ותשח"ח לו

הערות על שיעור שנמסר בבית הכנסת לעדת היזדים במוצאי שבת קודש פרשת וישלח תשפ"ו

הביא את דברי אחיו הגדול, הגאון רבי יעקב יוסף זצוק"ל, שטען שצריך להדליק דוקא בחצי שעה שמצאת הכוכבים.

ודחה מג' סיבות, א' שכך המנהג, ב' ס"ס בברכות, ג' מדברי הרדב"ז.

ונעמוד על דבריו בס"ד.

  • הביא שכן המנהג מספר בן דורינו. וצ"ב דהרי לשיטתו אין מנהג אלא מה שנהגו מזמן השו"ע.
  • ס"ס בברכות, הביא בעצמו שיש מקום להתווכח עם זה.
  • ג. כללא דהרדב"ז. מרן שר התורה שליט"א הביא משם מרנא ורבנא רשכבה"ג האור לציון זצוקללה"ה, דלא נקטינן כלל זה להלכה והאריך בזה. (אי"ז השגה, אלא הערה).
 
א. מנהג שמה? להדליק אל תוך הלילה? לא נכון, כל מי שמדליק מאוחר מצטער על כך, בעיקר אצל הספרדים.
ב. תסביר, לא הבנתי, זו סיבה להתיר לברך? ועוד, מדברים על עצם ההדלקה לא רק על הברכה?
ג. נו, אז מותר לברך, לכתחילה להדליק מאוחר, מדוע?
ועוד, אנו לא 'פוסקים לדינא' שמותר לכתחילה להדליק מאוחר, א"כ מה שייך כאן כללו של הרדב"ז? יעויין יבי"א (ח"י או"ח סי' נה אות טז) גבי הדס השוטה, שאין לצרף את כללו של הרדב"ז לספק ולהתיר לברך כיון שאנו לא פוסקים מעיקר הדין להכשיר הדס כזה.
 
נמסר ע"י ידידנו הרב @ישראלי ותשח"ח לו

הערות על שיעור שנמסר בבית הכנסת לעדת היזדים במוצאי שבת קודש פרשת וישלח תשפ"ו

הביא את דברי אחיו הגדול, הגאון רבי יעקב יוסף זצוק"ל, שטען שצריך להדליק דוקא בחצי שעה שמצאת הכוכבים.

ודחה מג' סיבות, א' שכך המנהג, ב' ס"ס בברכות, ג' מדברי הרדב"ז.

ונעמוד על דבריו בס"ד.

  • הביא שכן המנהג מספר בן דורינו. וצ"ב דהרי לשיטתו אין מנהג אלא מה שנהגו מזמן השו"ע.
  • ס"ס בברכות, הביא בעצמו שיש מקום להתווכח עם זה.
  • ג. כללא דהרדב"ז. מרן שר התורה שליט"א הביא משם מרנא ורבנא רשכבה"ג האור לציון זצוקללה"ה, דלא נקטינן כלל זה להלכה והאריך בזה. (אי"ז השגה, אלא הערה).
אפשר להעלות את דבריו?
אי אפשר להתייחס להערות בלי המקור.
 
אפשר להעלות את דבריו?
אי אפשר להתייחס להערות בלי המקור.
העלתי מה שנשלח אלי.
העלון יוצא רק בסוף השבוע.
גם שם כידוע חלות ידיים ויש שינויים.
אם קשה לך דבר מסויים שאוכל לעזור, אשתדל בע"ה.
 
אז קודם כל לא שייך טענותיו של @בנאות דשא
א. מנהג שמה? להדליק אל תוך הלילה? לא נכון, כל מי שמדליק מאוחר מצטער על כך, בעיקר אצל הספרדים.
ב. תסביר, לא הבנתי, זו סיבה להתיר לברך? ועוד, מדברים על עצם ההדלקה לא רק על הברכה?
ג. נו, אז מותר לברך, לכתחילה להדליק מאוחר, מדוע?
ועוד, אנו לא 'פוסקים לדינא' שמותר לכתחילה להדליק מאוחר, א"כ מה שייך כאן כללו של הרדב"ז? יעויין יבי"א (ח"י או"ח סי' נה אות טז) גבי הדס השוטה, שאין לצרף את כללו של הרדב"ז לספק ולהתיר לברך כיון שאנו לא פוסקים מעיקר הדין להכשיר הדס כזה.
שהדבר פשוט שהמנהג הוא "לברך" שמדליק אל תוך הלילה. ואם מדליק בזמן זה יברך לכתחילה.
 
הביא שכן המנהג מספר בן דורינו. וצ"ב דהרי לשיטתו אין מנהג אלא מה שנהגו מזמן השו"ע.
לא שמעתי את השיעור, אבל אעלה פה מה שכתב מרן בילקו"י.
1765289337857.png
 
נכון מאוד. זה הנידון.
כך שלענ"ד לא יעזרו שום ספיקות,
אמר לי פעם ת"ח בהקשר אחר "גם אם לא נהגו כדעה זו, גם אם לא הובאה בשלחן ערוך וכו' וכו', הדעה הזו לא נעלמה, היא קיימת"
כוונתו להבנתי, אין מה לעבוד קשה למצוא 'פתרונות' לעקוף דעה זו או אחרת, אם ישנה אפשרות להרוויח גם את הדעה הזו, צריך.
לעניין ברכות, יש את המנהג, ולכל ת"ח מותר לומר את דעתו נגד המנהג (אם קיים) בעיקר בסב"ל
בלי למחוק ולכעוס על מי שחולק
וכבר הארכתי במקום אחר כאן, לשאול ולהבין מהו מכלל מנהג, ואמת, שלפי השיח הציבורי, כן מברכים על נ"ח אל תוך הלילה.
 
איני יודע מה היה מנהג לפני 30 שנה וקודם, פשוט הייתי ילד קטן או לא הייתי ..
אבל מאז ואילך העולם נוהג לברך.
הנידון הוא אם הוא מנהג בטעות, דעתו של הרב יעקב זצ"ל שמחמת דעת הרמב"ם עלינו לבטל את ההנהגה הזו לברך לאחר חצי שעה.

אגב, מה הוא סובר במוצאי שבת למי שכל השנה חש לר"ת?
 
איני יודע מה היה מנהג לפני 30 שנה וקודם, פשוט הייתי ילד קטן או לא הייתי ..
אבל מאז ואילך העולם נוהג לברך.
הנידון הוא אם הוא מנהג בטעות, דעתו של הרב יעקב זצ"ל שמחמת דעת הרמב"ם עלינו לבטל את ההנהגה הזו לברך לאחר חצי שעה.
והשאלה היתה
הביא שכן המנהג מספר בן דורינו. וצ"ב דהרי לשיטתו אין מנהג אלא מה שנהגו מזמן השו"ע.
אגב, מה הוא סובר במוצאי שבת למי שכל השנה חש לר"ת?
איני יודע
 
כך שלענ"ד לא יעזרו שום ספיקות,
למה לא?
השאלה היתה
נכון שלמנהג אחרי מרן אין תוקף כמו מנהג שלפני מרן.
אבל וודאי יש לו שייכות וסניף לברך. (וכמו כמה מנהגים שמרן הגרע"י זצוק"ל קיימם אף שהונהגו אחרי מרן)

ומ"מ נראה שגם הביא כן מלשון המאירי.
 
נכון שלמנהג אחרי מרן אין תוקף כמו מנהג שלפני מרן.
אבל וודאי יש לו שייכות וסניף לברך. (וכמו כמה מנהגים שמרן הגרע"י זצוק"ל קיימם אף שהונהגו אחרי מרן)
לא שמעתי בלתי היום
ומ"מ נראה שגם הביא כן מלשון המאירי.
בשיעור לא הביא כן.
ועוד, שהמאירי לא מורה מה היה המנהג בזה עד היום...
 
דעת הרמב"ם הייתה חשובה בעיניו לדון בה סב"ל,
ולמה שלא יועיל ס"ס (כמה וכמה ספיקות כמבואר בילקו"י) נגד הרמב"ם?
לא שמעתי בלתי היום
עיין יבי"א ח"ד יו"ד סי' כה אות ד
בשיעור לא הביא כן.
ועוד, שהמאירי לא מורה מה היה המנהג בזה עד היום..
וכיון שהמאירי העיד מה המנהג היה. (בפרט שכך מסתבר כרוב ככל הראשונים המתירים לברך)
וכמה אחרונים כתבו כן היום, כך נראה שהמנהג.
 
ראשי תחתית