עדין יש הרבה נפק"מ.דיני עין הרע במשפט אחד: מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, ובכל זאת טוב להיזהר.
אפשר מקור?בכל אופן, הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".
התכוונתי שזה לא רק "זהירות"לא הבנתי איזה "נפק"מ" כתבת כאן, הרי זה בכלל הזהירות שכתבתי שטוב להיזהר.
בכל אופן, הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".
כי זה מאוד מוזר שהרי בחזו"ע פסק להקל "במקום הצורך לסבא ונכד"אפשר מקור?


אפשר מקור?
סתם כך ראיתי מי שמציין שכלפי עין הרע לא נאמר כלל זה
דרשתו של הרב עובדיה במוצאי שבת שמות תשע"א (25.12.2010) בנושא עין הרע בעליה לתורה וההבדל להלכה בין סכנות סגוליות לסכנות ממשיות, דקה-8:40 ו-10:33. חפש ברשת היכן אפשר לצפות בשיעור.
לא מצאתי את השיעור.כתב שמן הדין יכולים לעלות לספר תורה, רק שחוששים משום עין הרע, ובדרשתו אמר שכבר לא חוששים כיום.
ועל זה הבאתי שמעניין הראיות שהביא המחבר הנ"ל שלגבי עין הרע לא אומרים זאת.זה לשון מושאל ולא נאמר כלל על עין הרע, אלא על זוגות, ומשאילים זאת לעין הרע.
והגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו כתב שאומרים זאת על עין הרע. וזה לשונו:
"בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים דף ק"י".
החלק הראשון הקטן לא כ"כ מובן, אשמח שתשלח לי כמה דקות קודם. (ומבואר שם שהקולא היא בגלל שלא קוראים לו בשם, ובחזו"ע צירף זאת שיעלו למפטיר ומשלים ואולי הנידון בשיעור הוא גם כך)
זה מה ששלחו לי, ואמרו שהדרשה נמצאת בקול הלשון.
www2.kolhalashon.com