הדיקטטורה בעולם ההלכה הספרדי

איני יודע במה דברים אמורים,
אבל ככל והכוונה שאסור לרב לומר את ההלכה שלו כי זה יפגע באחר (סומך על רב אחר),
הדברים חמורים מאד.
 
נפלא ביותר, אשרינו שזכינו...

בדקה 3:32 הוא אומר שהוא מוותר על כל תפקיד רבני או דייני שיקבל בעתיד, ונוח לו במצב העכשווי (מו"צ מקומי, מסירת שיעורים ברדיו ובבתי כנסת שונים).

האמת העצובה היא שגורלו כבר נגזר (והוא יודע זאת היטב), הסיכוי שלו לקבל תפקיד ממסדי שואף לאפס...
 
במקרה זה אתה טועה. המחלוקת היא לא הלכתית, אלא על עובדות כהווייתן, ואם הרב בוגרד מוציא שם רע, עליו לשלם במיטב (ולאידך גיסא - אם הוא צודק, יוקעו האחראים אל עמוד הקלון, שהכשילו את הרבים באיסור כרת).

ולכן כל השיעור הנפלא הזה לא מתחיל כלל, כי לא תבעו לבית משפט אותו על הלכה שהוא פסק נגד הגר"ע יוסף או בנו... אלא על עובדות (לטענתם) לא נכונות שהציג.

רק בהמשך השיעור (דקה 26) הזכיר רדיפה אישית על פסק הלכה מהגר"מ אליהו שהביא בשיעורו, ומחמת זה הוציאו נגדו פשקוויל "שלא להזמין לשיעורים רבנים שהם נגד מרן".

אבל לא מדובר במקרה שהוא באמת פסק כמו הגר"מ אליהו ונגד הגר"ע יוסף, אלא שהביא את דעתו בין היתר, עבור אלה שהולכים בשיטתו...

לא נותר אלא לאחל לרב חותה שיהיה באמת עצמאי בדעותיו, ויזכה לפסוק הלכות מבלי להתחשב במאן דהו.
 
באר כוונתך.

אני אבאר כוונתו...

מתוך דברי הגר"ח אפללו שליט"א, מח"ס שו"ת אשר חנן עשרה חלקים ושא"ס, בהסכמה לאחד הספרים:

"ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות הצווחים השכם וערב "שאין פוסק אחד שהתיר..." כלומר שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר...

וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה... [הושמט מה שלא קשור]

צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים. והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.

וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו".
 
איני יודע אם זה בניגוד לנהלים,
אבל אם רב מסויים אומר על עוגיות מסויימות (בהכשר מסויים לפסח), שהן חמץ.
והבעלים מגישים נגדו תביעת דיבה, זה סוף העולם...
לא הבנתי את ה3 שנקודות, אתה בעד או נגד, ואם נגד נגד מה?
 
במקרה זה אתה טועה. המחלוקת היא לא הלכתית, אלא על עובדות כהווייתן, ואם הרב בוגרד מוציא שם רע, עליו לשלם במיטב (ולאידך גיסא - אם הוא צודק, יוקעו האחראים אל עמוד הקלון, שהכשילו את הרבים באיסור כרת).

על ע"ז דברתי.
 
אני אבאר כוונתו...

מתוך דברי הגר"ח אפללו שליט"א, מח"ס שו"ת אשר חנן עשרה חלקים ושא"ס, בהסכמה לאחד הספרים:

"ועל הכל הזלזול הנורא, אותם מורי הוראות הצווחים השכם וערב "שאין פוסק אחד שהתיר..." כלומר שהמתירים בעיניהם לא פוסקים, אלא רק האוסרים הם הפוסקים המפורסמים והמקובלים, ומה הנגע הרע הזה, חולי הדור, שאחריהם נמשכים הקטנים מחבלים כרמים המזלזלים שבעתיים בחכמי ישראל בבחינת מה יאמרו אזובי קיר...

וזו איוולת, ואין מימרה זו אלא כקוסם ומאחז עיניים בפני עמי הארצות שמאמינים לכל שמועה... [הושמט מה שלא קשור]

צא וראה מש"כ הנצי"ב בפתיחה לחומש "העמק דבר" עה"פ הצור תמים וכו', צדיק וישר הוא דשבח ישר נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן הבית השני שהיה דור עיקש ופתלתול שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו ע"י זה לשפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית, וע"ז היה צידוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות, ואע"ג שהוא לשם שמים. והבאנו דבריו בתוספת נופך בענינים אלו בשו"ת אשר חנן ח"ג וח"ד (חו"מ סימן פ"א) ע"ש.

וקרובים אנו בדורנו כמעט לבאר שחת, שאף הת"ח והרבנים המפורסמים בשמותיהם אין אצלם מידת האמת, ומי שאינו בשיטתם ובקו ההלכה שלהם זה בעיניהם פחיתות וחסרון, ואותו הת"ח כבר אינו רב או הרה"ג, אלא ערב רב, אבל מי שהוא משיטתם, אפי' איזה מאסף בספרו, ששום צל של עיון וחידוש אין בו, רק שמעתיק שמועה וסברא מאחד לשני או דרשן פה מפיק מרגליות אבל רחוק מאוד מהוראה, ק"ו שאין לו יד ורגל באבן העזר וחושן משפט, בכל אופן יקרא "הגאון" ואפילו "הגאון הגדול" משום שהוא כותב ואומר שההלכה כך וכך וכאותם הרבנים והספרים המפורסמים, והצביעות הזו חוגגת.

וידעתי מכמה ת"ח שלמדו היטב את הסוגיא ויצא להם להיתרא, אך הם מפחדים להעלות את האמת על הכתב, בכדי שהשולטים עלינו לא "יקטלגו" אותם כאשר מאיימים השכם והערב שלא יתנו שום משרה לאיש החולק עליהם בהלכה, ק"ו שעלולים לצאת עליו בריש גלי לפני כלל העם שרובו עמי הארצות ובכך יהיה מסומן כדמות שלילית, ולכן הם מעדיפים לשתוק ולהיראות כביכול הם משלהם, על מנת שיקבלו מתי שהוא משרות רבניות וכיו"ב.

ועל זה התורה חוגרת שק, גם על בעלי הזרוע וגם על הפחדנים, שיש מי שחושב שהוא הבעלים על התורה ושוכח שכתר תורה הוא לכולם, ומה שהשותקים לא מוציאים דעתם מפחד השולטים היא צביעות עצומה ומכירת התורה בזול, אי נמי שעוברים על אזהרת הכתוב "לא תגורו מפני איש" דלא תכסו דבריכם מפני פחד איש (סנהדרין ח.), והוא בבחינת שלא תאמר מתירא אני פלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי (ספרי דברים פסקא יז).

ואם באנו להכחיד האמת מפני היראה ואפי' לגדולים מאיתנו כהגר"ע יוסף זצ"ל, לא נמצא ידינו ורגלינו לעמוד בבית המדרש, ונסגור הספרים ונפתח רק את ספרי הקיצורים, כי אין טעם להמשיך ללמוד וללמד ולחדש דבר, כי הכל כבר נכתב ונפסק ואסור להרהר ולסתור. ובזה יהיה כל הדור הבא בלא דעה אלא כרובוטים, וחלילה לנו מעשות זאת, רק שמחובתנו להשיג בדרך כבוד והתנצלות.

ועיין בהקדמות לכל חלקי השו"ת שלנו, כמה אנו משבחים את גדולת מורנו זיע"א שהוא היה בקרבנו גדול הדור האחרון, וכמה קירבני אליו בעבותות של אהבה כשהייתי מוציא לאור את ספריי, ובהרבה מקומות יישבנו דעתו כנגד המתפרצים על פסקיו ודרכו בהנהגה, אע"פ שאינו צריך לי, אבל אין שום קשר בין זה לבין מה שהורשינו לחלוק על דבריו בהלכה, ואין איסור לחלוק בטעמים נכונים על גדול הדור, ועוד שהוא גופיה כתב כן בהקדמה לשו"ת יביע אומר חלק א' וזוהי משנתו הידועה, והאומר אחרת הוא זה שחולק עליו ואינו מבין תורתו".
זה לא סותר אתה מה שכתבת?
במקרה זה אתה טועה. המחלוקת היא לא הלכתית, אלא על עובדות כהווייתן, ואם הרב בוגרד מוציא שם רע, עליו לשלם במיטב (ולאידך גיסא - אם הוא צודק, יוקעו האחראים אל עמוד הקלון, שהכשילו את הרבים באיסור כרת).
 

אולי תבקש שיפתחו לך, זה פשוט נפלא...

קח ציטוט (בעריכה לשונית קלה):

"זה לא נורמלי מה שקורה היום!

ההלכה היום מחושבת לפי האם זה מרצה את פלוני או לא מרצה אותו! מה פלוני יגיד! זה לא נתפס במוח!

כשהתחלתי לפני תקופה לדבר ברדיו, כשהייתי גומר תוכנית, באופן קבוע, מתקשרים מהחצר של פלוני: "אתה יודע, אמרת הפוך מפלוני..."

אמרתי לו "ואז מה, אני תלמיד שלו? אני חייב לו משהו"?

הייתי מקבל טלפונים מכולם, לא מהרבנים עצמם - מהגבאים והתלמידים!

מישיבת כסא רחמים הייתי מקבל טלפונים, מכל מיני חסידים... איך אמרת הפוך ממרן הראש ישיבה?

ומקבל טלפון מההוא, ומההוא... עד שהבינו כולם, אני לא חייב לאף אחד כלום, אל תבלבלו לי את המוח... לא רוצים אל תקשיבו לתוכנית..

זה מה שקורה היום! אם אתה אומר משהו לא כמו מישהו, אתה נגדו! אתה מזלזל בו! אתה פגעת בכבוד הרב!

זה טימטום שאין כדוגמתו!

אני מפחד על אלה שנכנסים לעולם ההלכה, שפעם אם יהיה לו איזה חידוש, שאדם אחר היה שיכור במשך חודש על החידוש שה' האיר לו, זה יסגר באיזה דפדפת שהוא כותב, והיא תיקבר בגניזה... כי אם יעיז לומר אותה ברבים, תיגמר הקריירה שלו..."

והוא ממשיך ומספר על כל הרבנים שמתקשרים אליו, "אין בעיה שתהיה נגד בורא עולם, זה בסדר, רק אל תגיד לא כמו פלוני!"

(האמת שהיה ראוי לתמלל את כל השיעור הנפלא הזה. תביעה של 3 מיליון שקל הוציאה ממנו את המיטב)
 
על השיחה עם הרב נקי: הוא פירסם רק את החצי הראשון של ההקלטה, כי אם היו שומעים את החלק השני היו מזדעזעים. ירא העם וישפוט מה היו הטענות שלהם (כנראה קרא מה שכתבתי...)
 
לדעתי הדיקטטורה היא לא רק בתחום ההלכה (אצל הספרדים באמת נראה לי שיש לזה יותר משקל, מאשר אצל הליטאים שזה לא ממש מעניין אותם, יש אצלהם 'השקפה' ודברים אחרים, כל אחד וענינו.)
 
דיקטטורה השקפתית איננה אסון וחורבן כמו דיקטטורה הלכתית.

היעלה על הדעת שפוסק הלכה יסיק לאסור איזה דבר, אבל כדי להתקדם בעולם הרבנות / הדיינות יפסוק לכולי עלמא להתיר כדעת פלוני שהוא בבחינת תעלא בעידניה סגיד ליה?
 
לדעתי הדיקטטורה היא לא רק בתחום ההלכה (אצל הספרדים באמת נראה לי שיש לזה יותר משקל, מאשר אצל הליטאים שזה לא ממש מעניין אותם, יש אצלהם 'השקפה' ודברים אחרים, כל אחד וענינו.)

החידוש הוא שאפי' בעולם ההלכה כבר יש דיקטטורה.
והחידוש היותר גדול הוא, שלפעמים אותם אלו שכועסים על הדיקטטורה ההשקפתית, יש להם דיקטטורה הלכתית.
 
החידוש הוא שאפי' בעולם ההלכה כבר יש דיקטטורה.

ורק אם בשביל זה קם הפורום המכובד דילן ודידן .

דיינו.

[שבו אנו יכולים להראות ולהשמיע דעות אחרות בהלכה, וכן להעיר ולהשיג על מה שצריך]
 
דיקטטורה השקפתית איננה אסון וחורבן כמו דיקטטורה הלכתית.
בשלב מסוים זה מתנגש
השקפה זה לא רק סיסמאות נבובות חסרות תוכן (גם אם לעיתים נדמה שכן), יש לזה השלכות, כמובן שהיום עולם ההלכה ברובו מושפע מההשקפות השונות.
תסתכל על פוסקי הלכה מציבורים שונים, קנאים, ציונים, ספרדים, ליטאים, חסידים. אי אפשר להתכחש.
 
לא הבנתי
נראה לכם שזה דבר חדש שקורה רק עכשיו ?
בתקופה של הבא"ח זיע"א, פשוט וברור שמי שהיה אומר משהו נגדו, היו סוקלים אותו (ע"ע הגרע"י). וזה ברור שגם למעלה מן הקודש כך יהיה.
מה שכן, שהיום כל א' יכול לבוא ולומר 'שכך יצא לו בהלכה, ואיך זה שלא מקשיבים לי' בגלל הרשתות, ובגלל שכל א' (אני לא אומר שזה לא טוב, אך מתאר כעת מציאות) מוסר שיעורים ואנשים עושים מהם פוסה"ד.
 
ראשי תחתית