באתי לכתוב והקדמתני...
לענ"ד זה מאוד מעניין.
וכעורך תורני, אני מוכן לנדב עצמי במידה מסויימת עד כמה שיתאפשר לי.
והייתי מתריע בשער, להקדים לכל הכותבים היקרים, להשתדל לעסוק כמה שפחות בהלכה למעשה.
אם כבר עלון ספרדי, אז שיהיה מהסוג שלא קיים...
אהלי התורה בעדתנו
- יוזם האשכול זקני דרום
- תאריך התחלה
באתי לכתוב והקדמתני...
לענ"ד זה מאוד מעניין.
וכעורך תורני, אני מוכן לנדב עצמי במידה מסויימת עד כמה שיתאפשר לי.
והייתי מתריע בשער, להקדים לכל הכותבים היקרים, להשתדל לעסוק כמה שפחות בהלכה למעשה.
אם כבר עלון ספרדי, אז שיהיה מהסוג שלא קיים...
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 605
נו זה נהיה אשכול של עורכים תורנים, אז גם אני אהיה מוכן לתרום ולרתום את כישורי, כפי מסת הזמן.
ואם זה יהיה בספר המצוות, אוכל גם לכתוב בעצמי.
ולגבי טהרות, יש לי ידיד שיש לו חיבור מיוחד על טהרות, רק שהוא מאוד מאוכזב שספרדים שהוא דיבר איתם שיעזרו לו להוציא אורה דטהרה לעלמא בסיוע דררא דממונא, לא ראו זאת בעין יפה, ולא הבינו מה חשיבות להלכתא למשיחא כאשר עדיין לא הוכרעה ברכת הבמבה והאם סביבון הוא מוקצה באיסרו חג של זאת חנוכה. הצעתי לו שבינתיים יעלה מידי שבוע מערכה מתוך הספר היכן שעוסקים בטהרות, והנה אם תוקם פלטפורמה כזו אצלנו לא יצטרך אבינו למימר לו הנה אחיך רועים דותיינה, אלא מיניה וביה יתקלס עילאה, ובהמשך מיניה יבוא ממונא בכספא וזהבא ביד רחבה.
ואם זה יהיה בספר המצוות, אוכל גם לכתוב בעצמי.
ולגבי טהרות, יש לי ידיד שיש לו חיבור מיוחד על טהרות, רק שהוא מאוד מאוכזב שספרדים שהוא דיבר איתם שיעזרו לו להוציא אורה דטהרה לעלמא בסיוע דררא דממונא, לא ראו זאת בעין יפה, ולא הבינו מה חשיבות להלכתא למשיחא כאשר עדיין לא הוכרעה ברכת הבמבה והאם סביבון הוא מוקצה באיסרו חג של זאת חנוכה. הצעתי לו שבינתיים יעלה מידי שבוע מערכה מתוך הספר היכן שעוסקים בטהרות, והנה אם תוקם פלטפורמה כזו אצלנו לא יצטרך אבינו למימר לו הנה אחיך רועים דותיינה, אלא מיניה וביה יתקלס עילאה, ובהמשך מיניה יבוא ממונא בכספא וזהבא ביד רחבה.
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 345
הפוך! מחר בעז"ה ייבנה המקדש, ואז כולם יתעסקו בטהרות הלכה למעשה. ומנגד, נראה לכם שכאשר בית המקדש יהיה בנוי מישהו ירצה לאכול במבה או לשחק בסביבון?!
רעיון מעולה ממש !!!!
בתמצית נראה שנבחר הנושא של ספר המצוות.
א. כרגע האתגר הוא לגייס רה''י ,רמי''ם ,רבנים מוכרים שישלחו את דברי תורתם, (ויקחו ע''ע את המחויבות להגיב לכל מה שישלחו להם.)
מי שיש לו הכרות עם רב מסוים אשמח שיעדכן.
ב. השלב הבא לכאו' הוא למצוא ארגון שיקח את זה על גבו..
(אם כי נראה שישנם רבים וטובים שישמחו לקפוץ על המציאה, ומגישושי עם כמה עסקנים שוחרי תורה, נראה שזה הבעיה היותר קטנה.)
א. כרגע האתגר הוא לגייס רה''י ,רמי''ם ,רבנים מוכרים שישלחו את דברי תורתם, (ויקחו ע''ע את המחויבות להגיב לכל מה שישלחו להם.)
מי שיש לו הכרות עם רב מסוים אשמח שיעדכן.
ב. השלב הבא לכאו' הוא למצוא ארגון שיקח את זה על גבו..
(אם כי נראה שישנם רבים וטובים שישמחו לקפוץ על המציאה, ומגישושי עם כמה עסקנים שוחרי תורה, נראה שזה הבעיה היותר קטנה.)
העלון לא יהיה ספרדי בהגדרה, לצורך העניין אם ישלחו תגובות מאברכים אשכנזים וודאי שראוי לפרסמם,
כל הקשר של העלון לספרדים, יהיה שהרבנים הכותבים רובם יהיו מבני עולם הישיבות הספרדי. (וחד משמעית יש מקום גם להכניס כותבים מבני אשכנז)
ברור!
אחרת זה יהיה כמו קובץ תורני של קהילת נדבורנה - חדרה - ק"ס .
אני חשבתי גם לעשות מדור לכתיבה של אברכים מלבד המדור של התגובות
ועוד חשבתי שהחכמים פה יעשו זאת
אולי את הפי' לכל מצווה כמו הפי' על המשניות עם ההערות אקח ע"ע בלנ"ד
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
אני מציע, כלשון הגמרא: קריינא דאיגרתא איהו ליהווי פרוונקא,
ואולי אתרא קדישא הדין שממנו נולד הרעיון המבורך הנ"ל,
יפרוס את חסותו לעניין.
לתשומת לב @ראש פינה - - -
ואדרבא, נראה שדבר גדול עתיד לצמוח מזה! בעז"ה!
הרוצה בתשובה
חבר חדש
- הצטרף
- 16/6/25
- הודעות
- 106
חבר אני לכל אשר יראוך
אבל - שימו לב שאתם הולכים כנראה להיחשף ולאבד את האנונימיות
אבל - שימו לב שאתם הולכים כנראה להיחשף ולאבד את האנונימיות
בבחינת חשוף זרוע קדשך וכו'...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
אף אחד לא אמור לחשוף זהותו בפורום בירחון היוצא. הלא כן?
הרוצה בתשובה
חבר חדש
- הצטרף
- 16/6/25
- הודעות
- 106
היה נראה שהולכים לארגן פגישה לחלק תפקידים ומשימות
ודרך אגב - למה "ירחון"? למה לא עלון שבועי?
ודרך אגב - למה "ירחון"? למה לא עלון שבועי?
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 605
זה המדור הראשי, תופס עשרים אחוז מהגיליון.
מהלכה למעשה...
נתבקשתי מאחד הת"ח היקרים דאתרא קדישא הדין לפרסם את מאמרו זה כאן בעילום שם:
כתב הכסף משנה בסוף דבריו: "ונתבאר בגמרא דאינה חייבת במזוזה אלא שבעת ימי הפרשה שכהן גדול דר שם אבל בשאר ימות השנה פטורה".
הקשה על דבריו המשרת משה: "ולכאורה יש להקשות אעיקר הדין דהרי כתב רבינו לעיל בפרק הקודם בהל' י' השוכר בית בחו"ל דפטור מן המזוזה ל' יום והיינו משום דהוי עראי וא"כ לשכת פלהדרין שכל הדירה בה ז' ימים וודאי דהוי עראי ולא מייחייבא. ודוחק לומר שדנו בה כדין השוכר בית בא"י דחייב במזוזה מיד דהתם טעמא משום יישוב א"י נגעו בה ולא ראי זה כראי זה וגם דהתם דעתיה לדור בקבע ולא ליומי בלבד כי הא דהכא. ... וגם חד מן חברייא מרבני א"י תוב"ב אייתי לן סייעתא ממ"ש רבינו גופיה לקמן בדין ט' סוכת חג בחג ובית שבספינה פטור מן המזוזה לפי שאינן עשויין לדירת קבע עיין שם וא"כ מאי שנא האי לשכה. ע"ש.
כדי לעמוד על פשר יש לברר כמה נקודות בעניין אותה לשכה.
א. מתי הכה"ג היה שוהה בה, האם רק בשבעת הימים או גם בזמנים אחרים?
ב. אם היה שוהה בזמנים אחרים, מה המיוחד היה בשבעת הימים של ההפרשה?
ג. היכן היה הפתח של הלשכה? שממקומו נלמד את דין קדושתה.
על פי ציוני דרך האלו, נלמד ונבין מה גדרו של חיוב המזוזה שהיה על אותה לשכה יחידה בבית המקדש וגם בשערים המובלים אליה.
אכן, יש לברר מתי הכהן גדול היה שוהה בלשכה זו, שידועים לכל דברי המשנה בריש מסכת יומא "שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין". המטרה הייתה כדי לשמור אותו בטהרתו שיוכל לעבוד את עבודת יום הכיפורים בטהרה שהרי אינה כשרה אלא בו.
הנה, מדברי הכסף משנה מתבאר שבשאר ימות השנה לא היה בלשכה זו שימוש המחייב במזוזה שאם כן וודאי שהייתה חייבת במזוזה. אבל האחרונים חלקו על דבריו וסברו שחייבת גם בשאר ימות השנה, כך סבר השיח יצחק (יומא י:) שהוקשה לו שהיה לו לרבינו להדגיש זאת שחייב רק בז' ימי הפרשה ותו לא, לכן כתב: "ושמא יש לומר דס"ל דהא דאמר בגמרא בשאר ימות השנה כו"ע לא פליגי, לפרושי פלוגתא דמתני'
בספר הקובץ העיר על דבריו ש"קצת דחוק דמנ"ל להרמב"ם לחדש גזירה זאת מדעתו?
ולכן הולך במהלך אחר לבאר דברי רבינו שבאמת היה שימוש לכה"ג באותה לשכה במשך כל השנה: "ולענ"ד דהר"מ היה מפרשהכי כמ"ש הרב היינו משום דמשמע בירושלמי פ"ק דיומא ה"ב בהא דאמר ר' יוסי בר' בון בשם ריב"ל בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר כו' ובא ולן בלשכת פרהדרין. ופי' הדבר דכיון שהייתה דירתו קבוע בלשכת פרהדרין בז' ימי הפרשה בכל עת שהיה לן שם ביום שעבד עבודה בא ולן באותה לשכה המיוחדת לו דהיינו לשכת פרהדרין. וע"ש בשיירי קרבן (ד"ה ובא ולן) דקשיא ליה דאי בכולי שתא מאי בעי בלשכת פהדרין. ואין זו קושיא דמסתמא היו שם כלים קבועים כדי צרכו והמקום נוח ללון שם בכל עת שירצה, וכיון שכן הוא ודאי דמסברא יש לחייב הלשכה הזו בכל ימות השנה כיון שבשבעת ימי ההפרישה דירתו קבועה וגם לפעמים בשאר ימות השנה. ע"ש.
מדברי שניהם עולה שחיוב המזוזה בלשכת פלהדרין הוא בכל השנה, אלא שבספר הקובץ מצאנו חידוש נוסף, שהיה שימוש לכהן גדול באותה לשכה כל ימות השנה וציין לזה מקור מדברי הירושלמי.
ובאמת, הלכה מפורשת היא בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"ז): "ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג, ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום, ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם". לכאורה סתרו דברי רבינו אהדדי.
כתב המעשי למלך לתרץ: "ולכן נראה דלא קחשיב ליה דירה מה שדר שם כל השנה כיון דלצרכו היה הולך אל ביתו בלילה גם ביום לעת האוכל ע"כ לא נקראת הלשכה רק על שם אותן הימים שהיה ימי הפרשה לגמרי מביתו שוב ראיתי כן בהג"ה הנספחת אל המשניות". וצריך לבאר בלשונו של רבינו "או שעה או שתים" היינו בנוסף על מה שהיה הולך בלילה לביתו. והוא כעין דברי הקובץ הנ"ל.
הנה, בספר קרית מלך, הלא הוא ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א על הלכה זו ציין למקום נוסף בו כותב רבינו שהכהן גדול היה נשאר בבית המקדש תמיד, והוא בהלכות ביאת מקדש (פ"א ה"י): "כשם שאין הכהנים מוזהרין על היין אלא בשעת ביאה למקדש כך אין אסורין לגדל פרע אלא בשעת ביאה למקדש, בד"א בכהן הדיוט אבל כהן גדול אסור לגדל פרע ולקרוע בגדיו לעולם, שהרי תמיד הוא במקדש ולכך נאמר בו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום".
ועיינתי במפרשים שם ומצאתי לשמחת עולם שדן בדברי רבינו וכה כתב בתוך דבריו: "אבל כהן גדול לעולם חייב לגלח והטעם כתב רבינו כי לעולם הוא במקדש וא"כ כד דייק שפיר תשכח כי אין חומרא בגידול פרע יותר מכהן הדיוט מפני שהוא גדול אלא כי הגדול תמיד הוא במקדש. וגם אם יצא מוכן ליכנס כי אינו עובד או נכנס לפרקים כמו הכהן הדיוט שעובדים למשמר וכשאינו משמרתם אין חייבים לגלח כי אין צורך במקדש ואף אם הוא משמרתו אפשר הוא שלא יכנס משא"כ בגדול כיון שהוא תמיד במקדש ומוכן ונכנס הוא תמיד לפנים מן המזבח נמצא שכהן גדול והדיוט שוים הם בענין מעלה שאין חייבים אלא בעת ביאה והוזהרו שלא יכנסו מעולם".
הרי שהבין שמש"כ רבינו "תמיד הוא במקדש" אין הכוונה שהכהן גדול נמצא בבית המקדש תמיד ואינו יוצא ממנו לעולם, שדבר זה מצאנו רק בשבעת ימי המילואים שנצטוו שם בפירוש "ומפתח אוהל מועד לא יצאו שבעת ימים", אבל אח"כ לא נצטווה בזה שום כהן מעולם.
ואם כן, אפשר לבאר כן גם בדברי רבינו בהלכות כלי המקדש בכתבו "ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום", שהכה"ג יושב שם לעיתים תכופות שכל הבאים יראו אותו עסוק במלאכת שמים בשונה משאר אחיו הכהנים שרק בשבוע משמרתם באים לבית המקדש ובשאר ימות השנה איש איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ושוב שמתי אל ליבי שרבינו מסיים דבריו "ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם", והיינו שמירושלים לא יזוז אבל מבית המקדש יכול הוא לצאת כרצונו. ובזה מתייחדים שבעת ימי ההפרשה שהכהן גדול אינו זז משם כלל אפילו לא לשעה קלה.
התבאר עד כה, דעתו של בעל הקובץ שגם בשאר ימות השנה הכהן גדול היה משתמש באותה לשכה שהיה נמצא בה בשבעת הימים לפני יום הכיפורים. אמנם, התבאר עוד שהכהן גדול היה שוהה בבית המקדש חלקים רבים מהיום יותר משאר הכהנים, אבל אין מכאן ראיה שהיה משתמש באותה לשכה, אלא שבשעת האכילה והשינה היה חוזר לביתו שבירושלים.
המשנה במסכת מידות (פ"ה מ"ד) מתארת את סדר הלשכות שהיו בצדי עזרת ישראל, אחת מהן היא "לשכת העץ", לדעת אבא שאול היא היא לשכת כהן גדול. וכך פסק רבינו להלכה (פ"ה מבית הבחירה הי"ז) והוסיף ש"היא הנקראת לשכת פרהדרין".
התקשה הכסף משנה (פ"א ה"ט), היאך עשו לשכה מעץ בבית המקדש והלא נאסר השימוש בעץ מקרא ד"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלוקיך"? ותירץ ב' תירוצים: "ושמא יש לומר שלא קבועים ממש קאמר בבנין אלא קבועים בעלמא בלא בנין ועל פי זה יש לתרץ ללשכת כ"ג שלא היתה קבועה בבנין אלא בלא בנין. ועי"ל שלשכת כ"ג לא של עץ היתה אלא בנין אבנים ולא נקראת של עץ אלא מפני שהניחו בה עצים אי זה פעם וטעמא דמסתבר הוא דאם לא כן למה נשתנת לשכה זו לעשותה של עץ יותר משאר לשכות שהיו של בנין".
שני ביאורים אלו תואמים להפליא עם מש"כ בהלכות מזוזה (הנ"ל) שלא היה שימוש המחייב במזוזה באותה לשכה בשאר ימות השנה, וממילא כל חיובה במזוזה הוא רק בשבעת הימים שהכהן גדול היה דר בה.
הוסיף התוס' יו"ט לבאר את ביאורו הראשון של הכס"מ "שי"ל שלא היה צריך קביעות. כיון דלכ"ג נעשה לצורך ז' ימים שמפרישין לפני יוה"כ. והוא אחת בשנה". אלא שסייג דבריו אלו שהם דוחק שמהמשנה לא משמע כן אלא שהייתה לשכה קבועה דומיא דהנך.
אלא, שלדעת ספר הקובץ והמעשי למלך, שהכהן גדול היה משתמש בה גם בזמנים אחרים ולכן חייבת במזוזה כל השנה, צריך למצוא טעם אחר מדוע נקראת "לשכת העץ".
ולעומת זאת, לדעת מרן צריך לבאר את ב' ההלכות לעיל שנתבאר בהן שהכ"ג היה שוהה בבית המקדש כמעט תמיד, היכן היה אותו מקום המיועד לו. ע"ז צריך לומר שהקצו לזה מקום אחר, ומה שלא השתמשו באותה לשכה, כנראה מהסיבה שסוג השימוש של הכהן גדול היה שונה, שבלשכתו של כל ימות השנה לא היה אוכל וישן ורק יושב שתראה תפארתו וגדלותו. ועדיין קצ"ב.
ולשאר המפרשים נצטרך לומר כביאורו הראשון של הכס"מ בלי תוספת ביאורו של התויו"ט שהייתה עראי ולכן בנו אותה מעץ, ובדבר הקושיא שאין בונים עץ במקדש, יתרצו כתירוצים האחרים שנאמרו באחרונים. ואכמ"ל, וכבר הארכתי בזה בס"ד במקום אחר, קחנו משם.
באותם שבעת ימי הפרישה הכהן גדול היה דר באותה לשכה ברציפות ממש ואינו יוצא ממנה כלל, אוכל ושותה בה ואף ישן שם, עמדו המפרשים היאך הותר לו לעשות כן והלא לא הותרה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד?
וראיתי ביד איתן שתירץ שפתחה של הלשכה היה לחול וכיון שכך דינה כחול לגמרי ומותר לעשות בה כל צרכיו (עי' בהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ז). אלא שעל פי המבואר כאן א"א לומר כן שדברי רבינו ברור מיללו שגם שער ניקנור ושאר השערים המובלים ללשכת פלהדרין חייבים במזוזה ושער ניקנור הרי נמצא בקודש. ומצאתי שכבר עמד על קושיא זו הריטב"א בחידושיו על מסכת יומא (יא:) ותירץ בזה"ל: "דשאני הכא דמתחלת עשייתה היתה לכך ולא נתקדשה כשאר העזרה". כלומר שאע"פ שהייתה פתוחה לקודש דינה כחול.
וליישב כוונת היד איתן, יתכן בדוחק לומר שהיו לה ב' פתחים אחד לקודש ואחד לחול ובמקרה כזה פסק רבינו (שם פ"ה הי"ז, ע"ש) שהולכים אחר המיקום המסויים בתוך הלשכה, והכהן היה מקפיד לשבת וכו' רק בצד הנמצא בחול. שבפתח שבצד הקודש היה נכנס ויוצא לעבודה ולתרגל את עבודת יום הכיפורים.
נתבקשתי מאחד הת"ח היקרים דאתרא קדישא הדין לפרסם את מאמרו זה כאן בעילום שם:
מזוזה בשערי בית המקדש
פסק רבינו (פ"ו ממזוזה ה"ו בסופה): "כל השערים שהיו במקדש לא היה להן מזוזה חוץ משער ניקנור ושלפנים ממנו ושל לשכת פלהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה".כתב הכסף משנה בסוף דבריו: "ונתבאר בגמרא דאינה חייבת במזוזה אלא שבעת ימי הפרשה שכהן גדול דר שם אבל בשאר ימות השנה פטורה".
הקשה על דבריו המשרת משה: "ולכאורה יש להקשות אעיקר הדין דהרי כתב רבינו לעיל בפרק הקודם בהל' י' השוכר בית בחו"ל דפטור מן המזוזה ל' יום והיינו משום דהוי עראי וא"כ לשכת פלהדרין שכל הדירה בה ז' ימים וודאי דהוי עראי ולא מייחייבא. ודוחק לומר שדנו בה כדין השוכר בית בא"י דחייב במזוזה מיד דהתם טעמא משום יישוב א"י נגעו בה ולא ראי זה כראי זה וגם דהתם דעתיה לדור בקבע ולא ליומי בלבד כי הא דהכא. ... וגם חד מן חברייא מרבני א"י תוב"ב אייתי לן סייעתא ממ"ש רבינו גופיה לקמן בדין ט' סוכת חג בחג ובית שבספינה פטור מן המזוזה לפי שאינן עשויין לדירת קבע עיין שם וא"כ מאי שנא האי לשכה. ע"ש.
כדי לעמוד על פשר יש לברר כמה נקודות בעניין אותה לשכה.
א. מתי הכה"ג היה שוהה בה, האם רק בשבעת הימים או גם בזמנים אחרים?
ב. אם היה שוהה בזמנים אחרים, מה המיוחד היה בשבעת הימים של ההפרשה?
ג. היכן היה הפתח של הלשכה? שממקומו נלמד את דין קדושתה.
על פי ציוני דרך האלו, נלמד ונבין מה גדרו של חיוב המזוזה שהיה על אותה לשכה יחידה בבית המקדש וגם בשערים המובלים אליה.
אכן, יש לברר מתי הכהן גדול היה שוהה בלשכה זו, שידועים לכל דברי המשנה בריש מסכת יומא "שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין". המטרה הייתה כדי לשמור אותו בטהרתו שיוכל לעבוד את עבודת יום הכיפורים בטהרה שהרי אינה כשרה אלא בו.
הנה, מדברי הכסף משנה מתבאר שבשאר ימות השנה לא היה בלשכה זו שימוש המחייב במזוזה שאם כן וודאי שהייתה חייבת במזוזה. אבל האחרונים חלקו על דבריו וסברו שחייבת גם בשאר ימות השנה, כך סבר השיח יצחק (יומא י:) שהוקשה לו שהיה לו לרבינו להדגיש זאת שחייב רק בז' ימי הפרשה ותו לא, לכן כתב: "ושמא יש לומר דס"ל דהא דאמר בגמרא בשאר ימות השנה כו"ע לא פליגי, לפרושי פלוגתא דמתני'
בספר הקובץ העיר על דבריו ש"קצת דחוק דמנ"ל להרמב"ם לחדש גזירה זאת מדעתו?
ולכן הולך במהלך אחר לבאר דברי רבינו שבאמת היה שימוש לכה"ג באותה לשכה במשך כל השנה: "ולענ"ד דהר"מ היה מפרשהכי כמ"ש הרב היינו משום דמשמע בירושלמי פ"ק דיומא ה"ב בהא דאמר ר' יוסי בר' בון בשם ריב"ל בכל יום כהן גדול מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר כו' ובא ולן בלשכת פרהדרין. ופי' הדבר דכיון שהייתה דירתו קבוע בלשכת פרהדרין בז' ימי הפרשה בכל עת שהיה לן שם ביום שעבד עבודה בא ולן באותה לשכה המיוחדת לו דהיינו לשכת פרהדרין. וע"ש בשיירי קרבן (ד"ה ובא ולן) דקשיא ליה דאי בכולי שתא מאי בעי בלשכת פהדרין. ואין זו קושיא דמסתמא היו שם כלים קבועים כדי צרכו והמקום נוח ללון שם בכל עת שירצה, וכיון שכן הוא ודאי דמסברא יש לחייב הלשכה הזו בכל ימות השנה כיון שבשבעת ימי ההפרישה דירתו קבועה וגם לפעמים בשאר ימות השנה. ע"ש.
מדברי שניהם עולה שחיוב המזוזה בלשכת פלהדרין הוא בכל השנה, אלא שבספר הקובץ מצאנו חידוש נוסף, שהיה שימוש לכהן גדול באותה לשכה כל ימות השנה וציין לזה מקור מדברי הירושלמי.
ובאמת, הלכה מפורשת היא בהלכות כלי המקדש (פ"ה ה"ז): "ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג, ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום, ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם". לכאורה סתרו דברי רבינו אהדדי.
כתב המעשי למלך לתרץ: "ולכן נראה דלא קחשיב ליה דירה מה שדר שם כל השנה כיון דלצרכו היה הולך אל ביתו בלילה גם ביום לעת האוכל ע"כ לא נקראת הלשכה רק על שם אותן הימים שהיה ימי הפרשה לגמרי מביתו שוב ראיתי כן בהג"ה הנספחת אל המשניות". וצריך לבאר בלשונו של רבינו "או שעה או שתים" היינו בנוסף על מה שהיה הולך בלילה לביתו. והוא כעין דברי הקובץ הנ"ל.
הנה, בספר קרית מלך, הלא הוא ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א על הלכה זו ציין למקום נוסף בו כותב רבינו שהכהן גדול היה נשאר בבית המקדש תמיד, והוא בהלכות ביאת מקדש (פ"א ה"י): "כשם שאין הכהנים מוזהרין על היין אלא בשעת ביאה למקדש כך אין אסורין לגדל פרע אלא בשעת ביאה למקדש, בד"א בכהן הדיוט אבל כהן גדול אסור לגדל פרע ולקרוע בגדיו לעולם, שהרי תמיד הוא במקדש ולכך נאמר בו את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום".
ועיינתי במפרשים שם ומצאתי לשמחת עולם שדן בדברי רבינו וכה כתב בתוך דבריו: "אבל כהן גדול לעולם חייב לגלח והטעם כתב רבינו כי לעולם הוא במקדש וא"כ כד דייק שפיר תשכח כי אין חומרא בגידול פרע יותר מכהן הדיוט מפני שהוא גדול אלא כי הגדול תמיד הוא במקדש. וגם אם יצא מוכן ליכנס כי אינו עובד או נכנס לפרקים כמו הכהן הדיוט שעובדים למשמר וכשאינו משמרתם אין חייבים לגלח כי אין צורך במקדש ואף אם הוא משמרתו אפשר הוא שלא יכנס משא"כ בגדול כיון שהוא תמיד במקדש ומוכן ונכנס הוא תמיד לפנים מן המזבח נמצא שכהן גדול והדיוט שוים הם בענין מעלה שאין חייבים אלא בעת ביאה והוזהרו שלא יכנסו מעולם".
הרי שהבין שמש"כ רבינו "תמיד הוא במקדש" אין הכוונה שהכהן גדול נמצא בבית המקדש תמיד ואינו יוצא ממנו לעולם, שדבר זה מצאנו רק בשבעת ימי המילואים שנצטוו שם בפירוש "ומפתח אוהל מועד לא יצאו שבעת ימים", אבל אח"כ לא נצטווה בזה שום כהן מעולם.
ואם כן, אפשר לבאר כן גם בדברי רבינו בהלכות כלי המקדש בכתבו "ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום", שהכה"ג יושב שם לעיתים תכופות שכל הבאים יראו אותו עסוק במלאכת שמים בשונה משאר אחיו הכהנים שרק בשבוע משמרתם באים לבית המקדש ובשאר ימות השנה איש איש תחת גפנו ותחת תאנתו. ושוב שמתי אל ליבי שרבינו מסיים דבריו "ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם", והיינו שמירושלים לא יזוז אבל מבית המקדש יכול הוא לצאת כרצונו. ובזה מתייחדים שבעת ימי ההפרשה שהכהן גדול אינו זז משם כלל אפילו לא לשעה קלה.
התבאר עד כה, דעתו של בעל הקובץ שגם בשאר ימות השנה הכהן גדול היה משתמש באותה לשכה שהיה נמצא בה בשבעת הימים לפני יום הכיפורים. אמנם, התבאר עוד שהכהן גדול היה שוהה בבית המקדש חלקים רבים מהיום יותר משאר הכהנים, אבל אין מכאן ראיה שהיה משתמש באותה לשכה, אלא שבשעת האכילה והשינה היה חוזר לביתו שבירושלים.
המשנה במסכת מידות (פ"ה מ"ד) מתארת את סדר הלשכות שהיו בצדי עזרת ישראל, אחת מהן היא "לשכת העץ", לדעת אבא שאול היא היא לשכת כהן גדול. וכך פסק רבינו להלכה (פ"ה מבית הבחירה הי"ז) והוסיף ש"היא הנקראת לשכת פרהדרין".
התקשה הכסף משנה (פ"א ה"ט), היאך עשו לשכה מעץ בבית המקדש והלא נאסר השימוש בעץ מקרא ד"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלוקיך"? ותירץ ב' תירוצים: "ושמא יש לומר שלא קבועים ממש קאמר בבנין אלא קבועים בעלמא בלא בנין ועל פי זה יש לתרץ ללשכת כ"ג שלא היתה קבועה בבנין אלא בלא בנין. ועי"ל שלשכת כ"ג לא של עץ היתה אלא בנין אבנים ולא נקראת של עץ אלא מפני שהניחו בה עצים אי זה פעם וטעמא דמסתבר הוא דאם לא כן למה נשתנת לשכה זו לעשותה של עץ יותר משאר לשכות שהיו של בנין".
שני ביאורים אלו תואמים להפליא עם מש"כ בהלכות מזוזה (הנ"ל) שלא היה שימוש המחייב במזוזה באותה לשכה בשאר ימות השנה, וממילא כל חיובה במזוזה הוא רק בשבעת הימים שהכהן גדול היה דר בה.
הוסיף התוס' יו"ט לבאר את ביאורו הראשון של הכס"מ "שי"ל שלא היה צריך קביעות. כיון דלכ"ג נעשה לצורך ז' ימים שמפרישין לפני יוה"כ. והוא אחת בשנה". אלא שסייג דבריו אלו שהם דוחק שמהמשנה לא משמע כן אלא שהייתה לשכה קבועה דומיא דהנך.
אלא, שלדעת ספר הקובץ והמעשי למלך, שהכהן גדול היה משתמש בה גם בזמנים אחרים ולכן חייבת במזוזה כל השנה, צריך למצוא טעם אחר מדוע נקראת "לשכת העץ".
ולעומת זאת, לדעת מרן צריך לבאר את ב' ההלכות לעיל שנתבאר בהן שהכ"ג היה שוהה בבית המקדש כמעט תמיד, היכן היה אותו מקום המיועד לו. ע"ז צריך לומר שהקצו לזה מקום אחר, ומה שלא השתמשו באותה לשכה, כנראה מהסיבה שסוג השימוש של הכהן גדול היה שונה, שבלשכתו של כל ימות השנה לא היה אוכל וישן ורק יושב שתראה תפארתו וגדלותו. ועדיין קצ"ב.
ולשאר המפרשים נצטרך לומר כביאורו הראשון של הכס"מ בלי תוספת ביאורו של התויו"ט שהייתה עראי ולכן בנו אותה מעץ, ובדבר הקושיא שאין בונים עץ במקדש, יתרצו כתירוצים האחרים שנאמרו באחרונים. ואכמ"ל, וכבר הארכתי בזה בס"ד במקום אחר, קחנו משם.
באותם שבעת ימי הפרישה הכהן גדול היה דר באותה לשכה ברציפות ממש ואינו יוצא ממנה כלל, אוכל ושותה בה ואף ישן שם, עמדו המפרשים היאך הותר לו לעשות כן והלא לא הותרה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד?
וראיתי ביד איתן שתירץ שפתחה של הלשכה היה לחול וכיון שכך דינה כחול לגמרי ומותר לעשות בה כל צרכיו (עי' בהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ז). אלא שעל פי המבואר כאן א"א לומר כן שדברי רבינו ברור מיללו שגם שער ניקנור ושאר השערים המובלים ללשכת פלהדרין חייבים במזוזה ושער ניקנור הרי נמצא בקודש. ומצאתי שכבר עמד על קושיא זו הריטב"א בחידושיו על מסכת יומא (יא:) ותירץ בזה"ל: "דשאני הכא דמתחלת עשייתה היתה לכך ולא נתקדשה כשאר העזרה". כלומר שאע"פ שהייתה פתוחה לקודש דינה כחול.
וליישב כוונת היד איתן, יתכן בדוחק לומר שהיו לה ב' פתחים אחד לקודש ואחד לחול ובמקרה כזה פסק רבינו (שם פ"ה הי"ז, ע"ש) שהולכים אחר המיקום המסויים בתוך הלשכה, והכהן היה מקפיד לשבת וכו' רק בצד הנמצא בחול. שבפתח שבצד הקודש היה נכנס ויוצא לעבודה ולתרגל את עבודת יום הכיפורים.
זה לא בספר המצוות
מה כוונתך ?
איפה יש כזו מצווה?
חיבור על ספר המצוות חלוק לכמה ענינים
ראשית מה נכלל במצוות
שנית ביאור מח' הרא' בכללי המניין
שלישית ביאור גדרי המצווה לפי כל אחד מהרא'
וכן לבאר את גדרי המצווה לפי מקום מניית המצווה כדוג' הרי"פ וחלוקת המצווה לכמה מצוות כגון מה שמונה הרמב"ם לאכול פסח מצה ומרור כמצווה אחת
ובמחלוקת רבינו דניאל הבבלי
התורה ארוכה מאוד מאוד!
עכשיו בכלל לא הבנתי מה אתה רוצה.
או שאני בכלל לא בענין.
הועלה פה רעיון לכתוב מאמרים ע"ס ספר המצוות, ונשלחה חבורה יפיפייה על מזוזה בשערי בית המקדש.
הנושא שייך למצוות מזוזה.
ע"ז כתבת: זה לא בספר המצוות
שאלתי: מה כוונתך ?
לדוג' בישול בשבת גם יכול להיות קשור למצוות כי יש מצווה שבת
העניין הוא לא לכתוב בעניני המצוות
רק בגדרי המצוות מה נמנה ומה לא ואיך גדרי המצווה משתנים לפי ענינם אם נמנו ואיך.
לכתוב על מצווה ודיניה זה רק במצווה שאין מה לכתוב בה אבל מזוזה זה מצווה עם הרבה ענינים.
המאמר לכשעצמו מאוד יפה
איני אומר קבלו דעתי אלא זו דעתי
אצרף דו' שכתבתי בעבר
עכשיו הבנתי
אבל למה להגביל את הכותב רק למשהו מסויים,
שיכתבו בהכל, העיקר שיהיה ברמה ובאיכות.
לא לכולם יש משהו בגדרי המצווה.
זה קונספט
אין כאן הגבלה
אתה רוצה שיכתבו על סהמ"צ
א"א שיכתבו על קידוש וכשיגיעו ליראה את שם השם יגיעו לברכה לבטלה על במבה וברכה אחרי ההדלקה
זה לא צריך להיות קפדני אלא גמיש כמו האהלים הקיימים
אבל הבסיס צריך להיות יציב
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 345
אגב, אם רוצים לכתוב על ספר המצוות, כדאי להכיר שני ספרים יחסית חדשים:
1. ספר המצוות לרס"ג. מה שהגרי"פ פרלא הוציא את את הפיוט של רס"ג על המצוות עם ביאור נרחב. לפני כמה שנים מצאו בגניזה הקהירית את הספר השלם של רס"ג, הרב נסים סבתו תרגם אותו מערבית, אחיו הרב חיים סבתו כתב את ההערות, והספר יצא בהוצאת מכון בן צבי.
2. ספר המצוות לרמב"ם בתרגום הרב יצחק שילת. לפני כחודש יצא הספר לאור, הנוסח מתבסס על כתבי יד, והוא עשה תרגום חדש ומדוקדק (הערות שוליים יחסית קצרות). זה חשוב כי בניגוד למשנה תורה, בספר המצוות קיימות פחות מהדורות טובות.
1. ספר המצוות לרס"ג. מה שהגרי"פ פרלא הוציא את את הפיוט של רס"ג על המצוות עם ביאור נרחב. לפני כמה שנים מצאו בגניזה הקהירית את הספר השלם של רס"ג, הרב נסים סבתו תרגם אותו מערבית, אחיו הרב חיים סבתו כתב את ההערות, והספר יצא בהוצאת מכון בן צבי.
2. ספר המצוות לרמב"ם בתרגום הרב יצחק שילת. לפני כחודש יצא הספר לאור, הנוסח מתבסס על כתבי יד, והוא עשה תרגום חדש ומדוקדק (הערות שוליים יחסית קצרות). זה חשוב כי בניגוד למשנה תורה, בספר המצוות קיימות פחות מהדורות טובות.
אמרי פי
חבר חדש
ספר שזכה בקרן היוקרתית 'נופת צופים' של נתן פלדמן (יחד עם עוד רבנים ספרדים).
עכשיו הבנתי יותר,
חשבתי שאתה רוצה שזה יהיה ע"ס ספר המצוות.
אתה רוצה שזה יהיה על ספר המצוות.
צודק.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,051
בא נעשה סדר ואולי נחשוב על זה מחדש הכוונה על ספר המצוות עצמו
או ע"פ סדר ספר המצוות
וכל חודש ייבחרו כמה מצוות או שרשים
או ע"פ סדר ספר המצוות
וכל חודש ייבחרו כמה מצוות או שרשים
חשבתי ע"ז ולענ"ד
גיליון בשלב רא' פעם בשבועיים
כדמות שאר האהלים
יותר מדורים של אברכים מופלגים
ע"ס ספר המצוות
מה שבאותו פרשה תיבחר מצווה שאינה כ"כ מעשית לדו' הסרת בדי הארון
או מעניין היום כמו בפורים מחצית השקל
מדורים של ת"ח מוכרים לדוג' הרב אביטן והרב שראבני ממאור התורה
המדור האמצעי כמו מתיבתא על פי' המצווה
[אני מעוניין בזה...]
וכשכותבים על מצווה שאינה מוכרת דיה כל דבר הוא טוב
כלומר גם בדיני המצווה
וככה זה יכול שילוב בין שני הגישות
עולה שמו של הרב עמנואל טולדאנו
אני חושב שהרב סוויד שידיו רב לו בכל תחום ועניין יכול לארגן רבנים חשובים מכל הסוגים.
וכמובן שאין שום סיבה לא להכניס רבנים אשכנזיים אלא שעיקר הטון יהיה מהספרדים
וזה לא להראות "הנה גם לנו יש" אלא ליצור מצב אצל הבחורים והאברכים אצלנו. שלא מרגישים מחוברים לזה שיש כאן משהו מרבנים שקרובים אליהם
מצידי לארגן מפגש פא"פ עם החכמים פה שחשוב להם הדבר ונראה איך מתקדמים ושלא יישאר בגדר פנטזיות