אהלי התורה בעדתנו

[כהנא דמסייע]

חשבתי ע"ז ולענ"ד
גיליון בשלב רא' פעם בשבועיים
כדמות שאר האהלים
יותר מדורים של אברכים מופלגים
ע"ס ספר המצוות
מה שבאותו פרשה תיבחר מצווה שאינה כ"כ מעשית לדו' הסרת בדי הארון
או מעניין היום כמו בפורים מחצית השקל
מדורים של ת"ח מוכרים לדוג' הרב אביטן והרב שראבני ממאור התורה
המדור האמצעי כמו מתיבתא על פי' המצווה
[אני מעוניין בזה...]
וכשכותבים על מצווה שאינה מוכרת דיה כל דבר הוא טוב
כלומר גם בדיני המצווה
וככה זה יכול שילוב בין שני הגישות
עולה שמו של הרב עמנואל טולדאנו
אני חושב שהרב סוויד שידיו רב לו בכל תחום ועניין יכול לארגן רבנים חשובים מכל הסוגים.
וכמובן שאין שום סיבה לא להכניס רבנים אשכנזיים אלא שעיקר הטון יהיה מהספרדים
וזה לא להראות "הנה גם לנו יש" אלא ליצור מצב אצל הבחורים והאברכים אצלנו. שלא מרגישים מחוברים לזה שיש כאן משהו מרבנים שקרובים אליהם
מצידי לארגן מפגש פא"פ עם החכמים פה שחשוב להם הדבר ונראה איך מתקדמים ושלא יישאר בגדר פנטזיות

מצויין אך יותר טוב במייל

 

[הרוצה בתשובה]

א. צריך למצוא ת"ח גדולים\מופלגים ש"יתחייבו" לכתוב קבוע [היינו שיש להם במגירה די והותר לזה, לדוג' עי' שיעורי בינה מהגרי"י שרייבר ע"ס סה"מ]
ב. עדיף שיהיה א' בחי' "גדול עומד על גבם" כמו' הגרד"ל שליט"א [לא בשביל החיקוי, רק הניסיון מראה שזה מועיל]
ג. לענ"ד - אולי לא להתחיל ממש ע"ס סה"מ כי יצטרכו להתחיל ממצוות האמונה וכו' [וכמו שרבינו האור שמח המתין עם המש"ח להוציאו אחר האו"ש]
ד. אולי אפשר לאמץ מדורים דוגמת "מסביב לשולחן" המיתולוגי

 

[כהנא דמסייע]

א. צריך למצוא ת"ח גדולים\מופלגים ש"יתחייבו" לכתוב קבוע [היינו שיש להם במגירה די והותר לזה, לדוג' עי' שיעורי בינה מהגרי"י שרייבר ע"ס סה"מ]
ב. עדיף שיהיה א' בחי' "גדול עומד על גבם" כמו' הגרד"ל שליט"א [לא בשביל החיקוי, רק הניסיון מראה שזה מועיל]
ג. לענ"ד - אולי לא להתחיל ממש ע"ס סה"מ כי יצטרכו להתחיל ממצוות האמונה וכו' [וכמו שרבינו האור שמח המתין עם המש"ח להוציאו אחר האו"ש]
ד. אולי אפשר לאמץ מדורים דוגמת "מסביב לשולחן" המיתולוגי

גם במצוות אמונה יש הרבה מה להעמיק בצורה למדנית
וכשכותבים גם וגם והיינו בכל חלקי התורה זה למעליותא
משך חכמה זה רק. ודב

 

[הרוצה בתשובה]

מצד אחד אתה צודק, אבל עדיין אתה לא יודע איזה חומר תקבל כל זמן שהקו שלך עדיין לא ברור

מצד שני - חביב עלי לציין שבמנחת חינוך המצוה היחידה שהוא לא כ' כלום זה במצות אמונה "אנכי ה' אלקיך" ודו"ק

אגב, אצרף בזה את "אהלי טהרות" הראשון להראות שאפשר להתחיל מאפס:

 

[במערבא אמרי]

ב. עדיף שיהיה א' בחי' "גדול עומד על גבם" כמו' הגרד"ל שליט"א [לא בשביל החיקוי, רק הניסיון מראה שזה מועיל]

זו אחת הבעיות הגדולות, שאין לכאו' בנמצא מישהו גדול בסגנון הזה, שמחד כמעט כולם יכנסו תחת אדרתו, ומצד שני יש לו כתבים ברוב מקצועות התורה.

 

[עשרה זהב]

מצד אחד אתה צודק, אבל עדיין אתה לא יודע איזה חומר תקבל כל זמן שהקו שלך עדיין לא ברור

מצד שני - חביב עלי לציין שבמנחת חינוך המצוה היחידה שהוא לא כ' כלום זה במצות אמונה "אנכי ה' אלקיך" ודו"ק

אגב, אצרף בזה את "אהלי טהרות" הראשון להראות שאפשר להתחיל מאפס:

להתחיל מ-13 עמ' עמוסים לעייפה זה להתחיל מאפס?!...

דבר שני, כפי הנראה הם התחילו רק בכתבים של גדולים...

ממתי התחילו לכתוב גם סתם ת"ח?

 

[עשרה זהב]

זו אחת הבעיות הגדולות, שאין לכאו' בנמצא מישהו גדול בסגנון הזה, שמחד כמעט כולם יכנסו תחת אדרתו, ומצד שני יש לו כתבים ברוב מקצועות התורה.

אני חושב שהגאון הרב מנשה טופיק אביעזרי שליט"א עונה להגדרה הזו.

 

[עשרה זהב]

זו אחת הבעיות הגדולות, שאין לכאו' בנמצא מישהו גדול בסגנון הזה, שמחד כמעט כולם יכנסו תחת אדרתו, ומצד שני יש לו כתבים ברוב מקצועות התורה.

וכמובן, הגרי"ח סופר שליט"א.

 

[הרוצה בתשובה]

להתחיל מ-13 עמ' עמוסים לעייפה זה להתחיל מאפס?!...

אין שם סחורה חדשה, הכל העתקה ממשנת טהרות לגרא"ג, וכעי"ז הגריי"ב
וביחס לאן שעומדים היום - זה אפס

וכמובן, הגרי"ח סופר שליט"א.

השאלה אם אפשר למצוא חן אצלו שיתן:
א. חומר חדש.
ב. עקביות ורצף

 

[עשרה זהב]

השאלה אם אפשר למצוא חן אצלו שיתן:
א. חומר חדש.
ב. עקביות ורצף

אין לי מושג, צריך לשאול את הרבנים @דרופתקי דאורייתא או @יעקבי

 

[הרוצה בתשובה]

ממתי התחילו לכתוב גם סתם ת"ח?

אותי זה מאד מרגש:
'ויגבה לבו' אהלי עדתינו כפשוטו:
המכתבים הראשונים שנשלחו (גליון 5):

 

[פלוריש (אריאל)]

אין שם סחורה חדשה, הכל העתקה ממשנת טהרות לגרא"ג,

עכ"פ בזרעים זה חומר חדש, הרב גרבוז מוסר פעם בשבוע שיעור על המסכת הבאה וכותב.
אבל גם אם זה מועתק מספרו על טהרות, כאן החידוש הוא שאפשר לכתוב לו שאלות והוא יענה

 

[אמרי פי]

אחר קריאת רוב מוחלט של הודעות האשכול אומר את הנראה לעניות דעתי אף שכנראה לא תתקבל בברכה.
צריכים להיות מציאותיים וריאליים.
הציבור הספרדי מפגר הרבה מעמיתנו אחינו האשכנזים.
נכון שלצורך התעמולה אנחנו מדברים ללא הרף עד כמה הציבור הוא איכותי,
אבל הציבור הספרדי נראה כמו שהיה נראה הציבור האשכנזי לפני חמישים שנה. הן באיכות והן בכמות של האנשים הראויים להיכלל.
כדי להצליח להקים אהלי התורה דעדתנו, אין זה נכון לחקות את המקור,
כיון שציבור זה משופעים בתלמידי חכמים בקנה מידה שכמעט ואין בנמצא בציבור שלנו,
ואף שאנחנו היינו מאוד רוצים להיות באותה רמה לע"ע זה לא המצב.
לדעתי:
א. הכיוון צריך פחות להתמקד בנושאים שכיחים כזרעים וטהרות אלא צריך להיות מציאותי ולהתמקד בנושאים יותר קלאסים שבהם גם הציבור שלנו משופע בתלמידי חכמים כאו"ח יו"ד, נשים נזיקין וכדו'.
ב. הגליון לא יוכל להתמקד בתלמידי חכמים מבוגרים, כיון שאין הרבה כאלה, וצריך להתמקד דווקא למצוא את התחי"ם הצעירים, וזו צריכה להיות הבשורה של הגליון הזה, שגם תלמידי חכמים יוכלו להביע דעתם והגליון השבועי יופץ בבתי הכנסיות ובמוקדי הפצה שונים, ועל ידי כך הרבה אברכים צעירים יוכלו לקבל ביטוי על ידי העלון. כמובן שאין כוונתי להזניח את התחום הרבני לחלוטין אבל ראוי פחות למקד את העלון בהם.

 

[אלישמע]

...
א. הכיוון צריך פחות להתמקד בנושאים שכיחים כזרעים וטהרות אלא צריך להיות מציאותי ולהתמקד בנושאים יותר קלאסים שבהם גם הציבור שלנו משופע בתלמידי חכמים כאו"ח יו"ד, נשים נזיקים וכדו'.
ב. הגליון לא יוכל להתמקד בתלמידי חכמים מבוגרים, כיון שאין הרבה כאלה, וצריך להתמקד דווקא למצוא את התחי"ם הצעירים, וזו צריכה להיות הבשורה של הגליון הזה, שגם תלמידי חכמים יוכלו להביע דעתם והגליון השבועי יופץ בבתי הכנסיות ובמוקדי הפצה שונים, ועל ידי כך הרבה אברכים צעירים יוכלו לקבל ביטוי על ידי העלון. כמובן שאין כוונתי להזניח את התחום הרבני לחלוטין אבל ראוי פחות למקד את העלון בהם.

הרשה לי לשאול בחשש,
ומה אם ישלחו לשם כל מיני חבורות של כל מיני אברכים צעירים ע"פ שיטות מסויימות בהלכה, שאני (ומסתמא עוד כמה) אעדיף לא להיות חלק מהענין ?
האם ישנה איזושהי בקרה, או איזה קוי יסוד מציאותיים ?

 

[אמרי פי]

מי שמכיר,
יש עלון בקרית ספר שיוצא כל שבוע (אינני זוכר את השם),
ובו יש נושא שבועי מהפרשה,
וכל אברכי העיר מוזמנים לשלוח לשם חבורות ומאמרים.
הכיוון של הגליון צריך להיות יותר בסגנון הזה,
כמובן שאפשר לעשותו יותר על רמה,
כיון שהוא ארצי,
והוא מובל על ידי צעירים בעלי חזון מהפכני,
יהיו בו מדורים קבועים על ידי תלמידי חכמים מוכרים,
יהיו בו מדורים משתנים מדברי רבותינו,
יהיו מדורים שתפקידם לגלות לציבור תחי"ם נדירים,
ויהיה את המדורים של החבורות והתגובות על הנאמר משבועות קודמים.

 

[אמרי פי]

הרשה לי לשאול בחשש,
ומה אם ישלחו לשם כל מיני חבורות של כל מיני אברכים צעירים ע"פ שיטות מסויימות בהלכה, שאני (ומסתמא עוד כמה) אעדיף לא להיות חלק מהענין ?
האם ישנה איזושהי בקרה, או איזה קוי יסוד מציאותיים ?

אפשר לכתוב בתחילת הגליון שפרסום החבורות נתון לשיקול דעתה של ועדת רבנים שתפקח על החומר וכדו',
זה לא בעיה למצוא את הדרך לנפנף חבורות שלא מוצאים חן בעיני העורכים.
כשתקבע את הטון ואת הסגנון בתחילת הדרך אותם אנשים שאתה חושש מהם יבינו את הסגנון ומסתבר שמעיקרא הם לא ינסו לשלוח לשם כמו שהם לא מנסים לשלוח לגליונות אחרים בסגנון.

 

[אמרי פי]

אין כוונתי לייאש או להוציא את הרוח מהמפרשים.
לדעתי,
לא צריך להתחיל בתותח הכי כבד,
וכמו שהציבור האשכנזי הסתדר 70 שנה בלי האהלות כך גם הציבור הספרדי יוכל להסתדר עוד עשרים שנה,
מי שרוצה לכתוב בנושאים כאלה תמיד יוכל לשלוח למקור.

 

[עשרה זהב]

אחר קריאת רוב מוחלט של הודעות האשכול אומר את הנראה לעניות דעתי אף שכנראה לא תתקבל בברכה.
צריכים להיות מציאותיים וריאליים.
הציבור הספרדי מפגר הרבה מעמיתנו אחינו האשכנזים.
נכון שלצורך התעמולה אנחנו מדברים ללא הרף עד כמה הציבור הוא איכותי,
אבל הציבור הספרדי נראה כמו שהיה נראה הציבור האשכנזי לפני חמישים שנה. הן באיכות והן בכמות של האנשים הראויים להיכלל.
כדי להצליח להקים אהלי התורה דעדתנו, אין זה נכון לחקות את המקור,
כיון שציבור זה משופעים בתלמידי חכמים בקנה מידה שכמעט ואין בנמצא בציבור שלנו,
ואף שאנחנו היינו מאוד רוצים להיות באותה רמה לע"ע זה לא המצב.
לדעתי:
א. הכיוון צריך פחות להתמקד בנושאים שכיחים כזרעים וטהרות אלא צריך להיות מציאותי ולהתמקד בנושאים יותר קלאסים שבהם גם הציבור שלנו משופע בתלמידי חכמים כאו"ח יו"ד, נשים נזיקים וכדו'.
ב. הגליון לא יוכל להתמקד בתלמידי חכמים מבוגרים, כיון שאין הרבה כאלה, וצריך להתמקד דווקא למצוא את התחי"ם הצעירים, וזו צריכה להיות הבשורה של הגליון הזה, שגם תלמידי חכמים יוכלו להביע דעתם והגליון השבועי יופץ בבתי הכנסיות ובמוקדי הפצה שונים, ועל ידי כך הרבה אברכים צעירים יוכלו לקבל ביטוי על ידי העלון. כמובן שאין כוונתי להזניח את התחום הרבני לחלוטין אבל ראוי פחות למקד את העלון בהם.

לא יודע איך אתה רואה את הדברים, אבל בעיניי הנידון הוא לאו דווקא זרעים או יו"ד,

אלא להוציא את הת"חים הספרדים מהקיבעון המלאכותי של עיסוק בהלכה למעשה, בנושאים הטחונים ביותר - כל הזמן.

כמובן שישנם שעיקר נטיית נפשם ורוחם הוא לעסוק בהלכה למעשה, אבל ישנם רבים וטובים ועצומים שאין נפשם נוטה לזה.

ומותר וצריך וראוי שיצוצו ויעלו, ויראו את כוחם. ואני מאמין, כמו בכל דבר שנכונו לנו הפתעות.


נ.ב. לא צריך להניח הנחות שהציבור מפגר או לא, במובנים מסויימים אתה צודק, אבל ישנם גם מובנים שהוא משיג את מקביליו.
הרעיון הוא לנסות לקדם ולא להיות נסוג אחור.

 

[אלישמע]

אין כוונתי לייאש או להוציא את הרוח מהמפרשים.
לדעתי,
לא צריך להתחיל בתותח הכי כבד,
וכמו שהציבור האשכנזי הסתדר 70 שנה בלי האהלות כך גם הציבור הספרדי יוכל להסתדר עוד עשרים שנה,
מי שרוצה לכתוב בנושאים כאלה תמיד יוכל לשלוח למקור.

דברים יפים,
אבל הבעייה שקל לתת מעמד וחשיבות לדבר מסויים, כל עוד ואין משהו אחר.
אבל קשה לתת מעמד וחשיבות לדבר מסויים, כשרואים משהו אחר.

 

[אלישמע]

לא יודע איך אתה רואה את הדברים, אבל בעיניי הנידון הוא לאו דווקא זרעים או יו"ד,

אלא להוציא את הת"חים הספרדים מהקיבעון המלאכותי של עיסוק בהלכה למעשה, בנושאים הטחונים ביותר - כל הזמן.

כמובן שישנם שעיקר נטיית נפשם ורוחם הוא לעסוק בהלכה למעשה, אבל ישנם רבים וטובים ועצומים שאין נפשם נוטה לזה.

ומותר וצריך וראוי שיצוצו ויעלו, ויראו את כוחם. ואני מאמין, כמו בכל דבר שנכונו לנו הפתעות.


נ.ב. לא צריך להניח הנחות שהציבור מפגר או לא, במובנים מסויימים אתה צודק, אבל ישנם גם מובנים שהוא משיג את מקביליו.
הרעיון הוא לנסות לקדם ולא להיות נסוג אחור.

אני אנסה להסביר אותו,

לא הכוונה לפסוק בסוף אם דאודורנט מותר בשבת או לא.

אלא להביא פלפול רעיוני, חקירה בגדר מסויים, ואח"כ להביא מח' ראשונים ולתלות את המח' הראשונים בחקירה הזו.

ומי שיותר חריף, יוכל להגדיר נפק"מ למדנית למעשה, (באותו דאודורנט, אבל בפן הלמדני - לא ההלכתי).

 

[זקני דרום]

יש הרבה מה לומר בגדול אני מסכים עם כולם ולא חושב שיש מחלוקת
כמדומה שכולם רוצים צריך לשבת יחד או לפתוח מייל ייעודי ונתכנס לדון בצוותא

 

[במערבא אמרי]

אני חושב שהגאון הרב מנשה טופיק אביעזרי שליט"א עונה להגדרה הזו.

וכמובן, הגרי"ח סופר שליט"א.

להגדרה הזו -

יש לו כתבים ברוב מקצועות התורה.

איה"נ, אבל להגדרה הזו -

כמעט כולם יכנסו תחת אדרתו

מסופקני מאוד.

 

[יעקבי]

לא צריך שכולם יכנסו תחתיו.
לדעתי הציבור שזה מעניין אותו, ברובו - הרב סופר זו אופציה טובה.
מי שלא מקובל עליו הרב סופר, יכול לפתוח 'אוהל' תחת רבו.

 

[זקני דרום]

לא צריך שכולם יכנסו תחתיו.
לדעתי הציבור שזה מעניין אותו, ברובו - הרב סופר זו אופציה טובה.
מי שלא מקובל עליו הרב סופר, יכול לפתוח 'אוהל' תחת רבו.

מעולה ככה מתחילים עם מחולייקעעס'

 

[יעקבי]

מעולה ככה מתחילים עם מחולייקעעס'

ממש לא.
וכי כל גליון שיוצא בראשות / מתורת רב מסויים זה מחלוקת???

הניחא אם הגליון מלא בלשוה"ר והמצאות על רבנים,
אבל גיליון תורני בראשות ומתורת רב מסויים - הלזה יקרא מחלוקת?

 

[אמרי פי]

לא יודע איך אתה רואה את הדברים, אבל בעיניי הנידון הוא לאו דווקא זרעים או יו"ד,

אלא להוציא את הת"חים הספרדים מהקיבעון המלאכותי של עיסוק בהלכה למעשה, בנושאים הטחונים ביותר - כל הזמן.

כמובן שישנם שעיקר נטיית נפשם ורוחם הוא לעסוק בהלכה למעשה, אבל ישנם רבים וטובים ועצומים שאין נפשם נוטה לזה.

ומותר וצריך וראוי שיצוצו ויעלו, ויראו את כוחם. ואני מאמין, כמו בכל דבר שנכונו לנו הפתעות.

נכון.
מרוב שהוי פשיטא לי שהעיסוק בגליון לא אמור להיות בהלכה למעשה לא ראיתי צורך לציין זאת.

נ.ב. לא צריך להניח הנחות שהציבור מפגר או לא, במובנים מסויימים אתה צודק, אבל ישנם גם מובנים שהוא משיג את מקביליו.
הרעיון הוא לנסות לקדם ולא להיות נסוג אחור.

אף אחד לא טען שהציבור מפגר,
טענתי שכדי שיצא עלון ברמה תורנית טובה עדיף נושא שיש רבים שמתמצאים בו.

 

[יעקבי]

טענתי שכדי שיצא עלון ברמה תורנית טובה עדיף נושא שיש רבים שמתמצאים בו.

יש רבים שמתמצאים בקדשים וטהרות, בזרעים, וכו' וכו'.
לא חייבים דבר שכל הציבור מתעסק בו.

ועוד תזכורת, לא כל מי שהוא ממוצא 'ספרדי' הוא מהציבור 'שלנו'.

 

[אמרי פי]

דברים יפים,
אבל הבעייה שקל לתת מעמד וחשיבות לדבר מסויים, כל עוד ואין משהו אחר.
אבל קשה לתת מעמד וחשיבות לדבר מסויים, כשרואים משהו אחר.

נכון מאוד.
אם כל הזמן נשווה לעולם לא נוכל להשוות..
היינו,
זקיפת הקומה שלנו כציבור אינה אמורה להיות בצורה שבוחנת מה נעשה בשולחנם של אחרים,
אלא עלינו לדאוג שהציבור שלנו יגדל כמה שיותר, בלי לפזול כל הזמן ימינה ושמאלה.
אם כל הזמן נסתכל על הציבור השני לעולם נישאר ציבור נחות יחסית (או כל מילה אחרת דומה).
הציבור שלנו משופע בבעלי כשרונות ובידענים עצומים, אבל עלינו להכיר בכוחות המדויקים ועל ידי כך נוכל להוציא מן הכוח אל הפועל בצורה המיטבית ביותר.

 

[אלישמע]

נכון מאוד.
אם כל הזמן נשווה לעולם לא נוכל להשוות..
היינו,
זקיפת הקומה שלנו כציבור אינה אמורה להיות בצורה שבוחנת מה נעשה בשולחנם של אחרים,
אלא עלינו לדאוג שהציבור שלנו יגדל כמה שיותר, בלי לפזול כל הזמן ימינה ושמאלה.
אם כל הזמן נסתכל על הציבור השני לעולם נישאר ציבור נחות יחסית (או כל מילה אחרת דומה).
הציבור שלנו משופע בבעלי כשרונות ובידענים עצומים, אבל עלינו להכיר בכוחות המדויקים ועל ידי כך נוכל להוציא מן הכוח אל הפועל בצורה המיטבית ביותר.

אבל הדשא של השני ירוק יותר...

 

[אמרי פי]

אבל הדשא של השני ירוק יותר...

אפילו הכי.
התפקיד שלנו הוא להתמודד עם מה שיש,
ואם יש קשיים צריך לדעת להתמודד איתם ולא להתכחש אליהם.