אהלי התורה בעדתנו

אפילו הכי.
התפקיד שלנו הוא להתמודד עם מה שיש,
ואם יש קשיים צריך לדעת להתמודד איתם ולא להתכחש אליהם.
טיפ למחשבה.

במקום להשוות את המצב בציבור שלנו מול ציבורים אחרים,
כדאי להשוות את המצב בציבור שלנו למצב הרוחני של הציבור בדורות הקודמים,
ובזה וודאי שחלה התקדמות וקפיצה אדירה בכל תחום ותחום. (וכמו שבשאר הציבורים יש התקדמות וב"ה אכשר דרא.)
 
טיפ למחשבה.

במקום להשוות את המצב בציבור שלנו מול ציבורים אחרים,
כדאי להשוות את המצב בציבור שלנו למצב הרוחני של הציבור בדורות הקודמים,
ובזה וודאי שחלה התקדמות וקפיצה אדירה בכל תחום ותחום. (וכמו שבשאר הציבורים יש התקדמות וב"ה אכשר דרא.)

אתה מסתכל על החצי המלא,
אבל בל תשכח שעדיין יש חצי ריק,
וצריך למלאות גם אותו.
וסביבו לכאו' נסוב האשכול.
 
אתה מסתכל על החצי המלא,
אבל בל תשכח שעדיין יש חצי ריק,
וצריך למלאות גם אותו.
וסביבו לכאו' נסוב האשכול.
אני לא אוהב להשתבלל אבל כמדומני שכבודו לא הבין את הנקודה.
דומני שכל מי שעקב אחרי הודעותי יראה שאני מכיר בקיומו של החצי החסר.
וכמובן שהייתי רוצה כמו כל בר דעת שהכוס תתמלא לחלוטין ואף תעלה על גדותיה.
אני חלוק על צורת הפעולה.
כדי למלא את הכוס לא מקימים מיזמים שיכשלו מהר מאוד,
אלא מעודדים את לימוד התורה ואת עיונה,
ומנסים כמה שיותר להעלות את קרן התורה ולומדיה.
אין מטרה בהקמת גליון שלא יצליח וגם אם יצליח יהווה חיקוי חיוור לרעהו המצליח,
אלא אדרבה,
כדאי לממש את הפוטנציאל ואת הכוחות הקיימים כעת,
ואותם כדאי לגדל ולרומם, ובכך ודאי יהיה הגדלת שמם של עמלי התורה.


הטיפ שכתבתי בסוף, היתה כתגובה להודעתך שהדשא של השני ירוק יותר,
ועל כך כתבתי שצריך לדעת להתמודד עם המצב הקיים על ידי התמקדות בדברים החיובים והתעלמות מהחסרונות.
כמובן, אף שיש להתעלם מהחסרונות צריכים להיות ריאלים ולדעת את הכוח האמיתי ולא את הכוח המדומיין.
המצוי ולא הרצוי.
 
אני לא אוהב להשתבלל אבל כמדומני שכבודו לא הבין את הנקודה.
דומני שכל מי שעקב אחרי הודעותי יראה שאני מכיר בקיומו של החצי החסר.
וכמובן שהייתי רוצה כמו כל בר דעת שהכוס תתמלא לחלוטין ואף תעלה על גדותיה.
אני חלוק על צורת הפעולה.
כדי למלא את הכוס לא מקימים מיזמים שיכשלו מהר מאוד,
אלא מעודדים את לימוד התורה ואת עיונה,
ומנסים כמה שיותר להעלות את קרן התורה ולומדיה.
אין מטרה בהקמת גליון שלא יצליח וגם אם יצליח יהווה חיקוי חיוור לרעהו המצליח,
אלא אדרבה,
כדאי לממש את הפוטנציאל ואת הכוחות הקיימים כעת,
ואותם כדאי לגדל ולרומם, ובכך ודאי יהיה הגדלת שמם של עמלי התורה.

הטיפ שכתבתי בסוף, היתה כתגובה להודעתך שהדשא של השני ירוק יותר,
ועל כך כתבתי שצריך לדעת להתמודד עם המצב הקיים על ידי התמקדות בדברים החיובים והתעלמות מהחסרונות.
כמובן, אף שיש להתעלם מהחסרונות צריכים להיות ריאלים ולדעת את הכוח האמיתי ולא את הכוח המדומיין.
המצוי ולא הרצוי.

להאהיב את התורה זה עושים בישיבה.
אנחנו כבר חזרנו בתשובה ב"ה לפני עשרות שנים, וכיום דור שני או שלישי לבני תורה ב"ה.
אם צריך לעודד את התורה ואת עיונה, אז איפה טעינו כל הדרך ?
ואם הפוטנציאל הוא לחזור על מה שכבר אמור להיות מאחורינו, אולי עדיף כבר לא להתחיל.

להתמקד בדבר הקיים, זה לדרוך באותו מקום (אא"כ חלה נסיגה...).
להכיר את הכוחות מול החולשות, הכוונה לדעת מה לעשות עם זה, ולא מה לא לעשות עם זה. (ברור שיש דברים שלא צריך לעשות, אבל זה לא הקידום, אנחנו מדברים מה הלאה).
 
אם מחפשים רבנים קצת מוכרים, שהולכים לאורו של הרב עובדיה ומסוגלים לכתוב לא רק בהלכות שבת וברכות אלא גם בזרעים וטהרות, אולי יתאים לפנות לרב פנחס זביחי והרב ישראל מאיר יונה

אני אישית מחפש פחות ופחות לאורו של הרב עובדיה,
כי אין זה הקו בו אחנך את ילדי ותלמידי, וממילא לא בזה הייתי רוצה לגדל את הציבור.
 
אבל הדשא של השני ירוק יותר... 😉
עדיין יש חצי ריק, וצריך למלאות גם אותו.
אני אישית מחפש פחות ופחות לאורו של הרב עובדיה, כי אין זה הקו בו אחנך את ילדי ותלמידי.
חושבני שאילו תחנך את ילדיך ותלמידיך גם לאורו של מרן הרב עובדיה, הם יהיו פחות נחיתיים, ויצליחו לראות את חצי הכוס המלאה ואת רעננות הדשא שלהם.
 
לא יודע כמה אחוז מחברי הפורום כאן זה חשוב להם.
אני אישית מחפש פחות ופחות לאורו של הרב עובדיה,
כי אין זה הקו בו אחנך את ילדי ותלמידי, וממילא לא בזה הייתי רוצה לגדל את הציבור.
אמרתם שאתם רוצים לכלול בעלון כמה גוונים של הציבור
 
אני אישית מחפש פחות ופחות לאורו של הרב עובדיה,
כי אין זה הקו בו אחנך את ילדי ותלמידי, וממילא לא בזה הייתי רוצה לגדל את הציבור.

במחילה, אבל אני מוחה.

"לאורו של הרב עובדיה" אמנם זה לא אומר שיעבוד מוחלט לכל פסק הלכה היוצא מפיו,

אלא כן שעבוד מוחלט למה שהוא היה מושעבד. קרי: לתורה הקדושה.

ולכך אני בהחלט יחנך את יוצאי חלצי, ללכת לאורו,

והלוואי, וירחם עלי ה' ואזכה למשהו מהטוב הזה.

ואמת, אינני נוהג בכל ההלכות כמו מרן הגרע"י,

אבל דמותו של מרן הגרע"י כבן אנוש שהיה כמלאך בין בני תמותה, בעמל וביגיעת התורה, היא בהחלט מודל לחיקוי עבורי ועבור בניי אחריי.
 
נערך לאחרונה:
במחילה, אבל אני מוחה.

"לאורו של הרב עובדיה" אמנם זה לא אומר שיעבוד מוחלט לכל פסק הלכה היוצא מפיו,

אלא כן שעבוד מוחלט למה שהוא היה מושעבד. קרי: לתורה הקדושה.

ולכך אני בהחלט יחנך את יוצאי חלצי, ללכת לאורו,

והלוואי, וירחם עלי ה' ואזכה למשהו מהטוב הזה.

ואמת, אינני נוהג בכל ההלכות כמו מרן הגרע"י,

אבל דמותו של מרן הגרע"י היא בהחלט מודל לחיקוי עבורי ועבור בניי אחריי.

ועדיין אם לגבי 'אהלי' עסקינן, אמת הקו הוא לא אמור להיות מרן הגרע"י באופן מוחלט,

וכפי שכתבתי למעלה, הנקודה היא איננה פסיקת הלכה, אפשר להשאיר את זה למתמחים בכך,

יש את העניין של העמל והיגיעה בכל חלקי התוה"ק,

אבל מה שנכון לעלון לא נכון לגבי חינוך ילדים.


[ובמאמר מוסגר: יש מישהו שחושב שמרן הרב שך ומרן הרב אלישיב יכולים להיות באותה ספינה של עמל התורה?! הרי תהום פעורה ביניהם! זה עסוק היה למעלה ראש בפסיקת ההלכה, דיינות וכו', וזה עסק בלימוד התלמידים, ובהעמדת הדור בעצם הלימוד וההשקפה. אבל האם נמצא מי שמוכן להצהיר שהוא אינו רוצה שבניו בקו של הרב אלישיב??? ודו"ק.]
 
נערך לאחרונה:
האווירה מתחילה להתעכר
כמדומה שאם מעוניינים להקים משהו רציני יש להפסיק עם הדיון כאן
ובודאי לא להתכתש כמו באשכולות אחרים
[סליחה שאני מדבר כמו משגיח]
מצד שני כדאי שתהיה כאן איזו התכתשותונת כלשהי, כדי שלא תהיה אח"כ כשיתקדמו הדברים למעיישה.
מה שנקרא תיאום ציפיות ואיחוד כוונות.
 
מצד שני כדאי שתהיה כאן איזו התכתשותונת כלשהי, כדי שלא תהיה אח"כ כשיתקדמו הדברים למעיישה.
מה שנקרא תיאום ציפיות ואיחוד כוונות.
ליכא כתובה דלא רמי ביה תיגרי
 
חושבני שאילו תחנך את ילדיך ותלמידיך גם לאורו של מרן הרב עובדיה, הם יהיו פחות נחיתיים, ויצליחו לראות את חצי הכוס המלאה ואת רעננות הדשא שלהם.

אם זו נחיתות, אעדיף שיגדלו נחיתים.
 
במחילה, אבל אני מוחה.

"לאורו של הרב עובדיה" אמנם זה לא אומר שיעבוד מוחלט לכל פסק הלכה היוצא מפיו,

אלא כן שעבוד מוחלט למה שהוא היה מושעבד. קרי: לתורה הקדושה.

ולכך אני בהחלט יחנך את יוצאי חלצי, ללכת לאורו,

והלוואי, וירחם עלי ה' ואזכה למשהו מהטוב הזה.

ואמת, אינני נוהג בכל ההלכות כמו מרן הגרע"י,

אבל דמותו של מרן הגרע"י כבן אנוש שהיה כמלאך בין בני תמותה, בעמל וביגיעת התורה, היא בהחלט מודל לחיקוי עבורי ועבור בניי אחריי.

אהה, אתה מתכוין בעצם לאורו של כל אחד מחכמי ישראל. - ומה שכתבו הרב עובדיה הכוונה לכל חכמי ישראל.
או קיי.
 
נערך לאחרונה:
ועדיין אם לגבי 'אהלי' עסקינן, אמת הקו הוא לא אמור להיות מרן הגרע"י באופן מוחלט,

וכפי שכתבתי למעלה, הנקודה היא איננה פסיקת הלכה, אפשר להשאיר את זה למתמחים בכך,

יש את העניין של העמל והיגיעה בכל חלקי התוה"ק,

אבל מה שנכון לעלון לא נכון לגבי חינוך ילדים.


[ובמאמר מוסגר: יש מישהו שחושב שמרן הרב שך ומרן הרב אלישיב יכולים להיות באותה ספינה של עמל התורה?! הרי תהום פעורה ביניהם! זה עסוק היה למעלה ראש בפסיקת ההלכה, דיינות וכו', וזה עסק בלימוד התלמידים, ובהעמדת הדור בעצם הלימוד וההשקפה. אבל האם נמצא מי שמוכן להצהיר שהוא אינו רוצה שבניו בקו של הרב אלישיב??? ודו"ק.]

זהו, שאם פותחים קובץ מאמרים "לאורו של ר' שמואל אוירבאך",
חלק גדול לא יוכלו לכתוב שם, למרות שהיו מאד רוצים שהבן שלהם יהיה כמותו בהרבה דברים.
ואם זה משהו כללי, אז לא צריך לכתוב "לאורו של הרב אוירבאך". - זה פשוט מתייתר כמו שכל אחד מבין.
 
@פלוריש (אריאל)
כעת אני מבין את דבריך,

כתבת:
אם מחפשים רבנים קצת מוכרים, שהולכים לאורו של הרב עובדיה ומסוגלים לכתוב לא רק בהלכות שבת וברכות אלא גם בזרעים וטהרות, אולי יתאים לפנות לרב פנחס זביחי והרב ישראל מאיר יונה

זה היה נראה לי שאתה לוקח את זה לכיוון של אנשים בסגנון של הרב עובדיה דווקא,
ולכן אתה מפנה אליהם.
ולכך באה תגובתי, כי אני לא מחפש בסגנון זה (ומי שזה מפריע לו זכותו - אכבד זאת - אך לא אשנה דעתי).
כעת אני מבין שאתה סה"כ באת להמליץ על שני ת"ח מתלמידיו ושומעי לקחו.
אדרבה ואדרבה, אז היה עליך לכתוב כך: אם מחפשים מישהו בקי בטהרות, אפשר לפנות לרב פנחס זביחי ולרב ישראל מאיר יונה הם בקיאים בטהרות.
זה היה הרבה יתר מובן, וכלל לא מחשיד.
כמו שכתבו כאן עוד כמה וכמה שמות, מבלי להזכיר את הסגנון של הרב שלהם (אולי לצורך זיהוי בלבד).
עכ"פ עמך הסליחה.
 
אני אישית מחפש פחות ופחות לאורו של הרב עובדיה,
כי אין זה הקו בו אחנך את ילדי ותלמידי, וממילא לא בזה הייתי רוצה לגדל את הציבור.
מרחק רב יש בין פסיקה כהגר''ע או לא לבין לשלול את הלגיטימיות שלו בציבור וחבל.
 
מרחק רב יש בין פסיקה כהגר''ע או לא לבין לשלול את הלגיטימיות שלו בציבור וחבל.

נכון, אבל לצערי הלגיטמיות שלו בציבור, זה שלילת הלגיטמיות הפסיקתית של אחרים.
ולכן ישנה התנגדות.
(אילו הכותב יהיה נורמלי ניחא וכמו שכתבתי למעלה, רק ראוי לברר איזה סגנון לגיטמיות הולך להיות שם. - כדי לדעת איה מקומי).
 
@פלוריש (אריאל)
כעת אני מבין את דבריך,

זה היה נראה לי שאתה לוקח את זה לכיוון של אנשים בסגנון של הרב עובדיה דווקא,
ולכן אתה מפנה אליהם.
ולכך באה תגובתי, כי אני לא מחפש בסגנון זה (ומי שזה מפריע לו זכותו - אכבד זאת - אך לא אשנה דעתי).
כעת אני מבין שאתה סה"כ באת להמליץ על שני ת"ח מתלמידיו ושומעי לקחו.
אדרבה ואדרבה, אז היה עליך לכתוב כך: אם מחפשים מישהו בקי בטהרות, אפשר לפנות לרב פנחס זביחי ולרב ישראל מאיר יונה הם בקיאים בטהרות.
זה היה הרבה יתר מובן, וכלל לא מחשיד.
כמו שכתבו כאן עוד כמה וכמה שמות, מבלי להזכיר את הסגנון של הרב שלהם (אולי לצורך זיהוי בלבד).
עכ"פ עמך הסליחה.
אסביר:
הבנתי שאתם רוצים עלון של מגוון סגנונות בתוך המגזר, ולא של בית מדרש מסויים אחד, שמטבע הדברים ההתעניינות בו תהיה פחותה.
בעלוני האהלים כותבים גם מפוניבז' וגם מסלובודקה, גם ר' יוסף שרייבר עם סגנונו הייחודי, גם חסידים כמו הרב באקאן והרב שאול אלתר והרב מדז'יקוב וכו'. יש שכותבים יותר תיאורטי ויש שכותבים יותר הלכתי וכו'. והמגוון הזה הוא חלק ממה שמוסיף עניין בעלון (כמובן שיש לזה גבולות, לא הביאו רב מהפלג וגם לא מישיבת הסדר).
אנחנו לא מדברים כאן על גישות חינוכיות אלא על למדנות. אם אתה רוצה להפיץ משהו בקרב הציבור החרדי-ספרדי ולא תהיה שם נציגות של תלמידי הרב עובדיה, חלק ניכר מהציבור לא יתעניין בזה, הן מתוך תחושת חוסר שייכות והן מחוסר חיבור לסגנון הכתיבה והלימוד. לבסוף המטרה שלך היא להרים את קרנו של כל הציבור ולא רק של תת-המגזר שלך.
אני מודע לריחוק שיש לך ולכותבים רבים כאן מהרב יצחק יוסף, ולכן אני מציע לחפש דמויות מבית מדרשו של הגרע"י שהן פחות מזוהות באופן חריף מבחינה פוליטית וגם יותר קרובות מבחינת הלימוד.
 
אסביר:
הבנתי שאתם רוצים עלון של מגוון סגנונות בתוך המגזר, ולא של בית מדרש מסויים אחד, שמטבע הדברים ההתעניינות בו תהיה פחותה.
בעלוני האהלים כותבים גם מפוניבז' וגם מסלובודקה, גם ר' יוסף שרייבר עם סגנונו הייחודי, גם חסידים כמו הרב באקאן והרב שאול אלתר והרב מדז'יקוב וכו'. יש שכותבים יותר תיאורטי ויש שכותבים יותר הלכתי וכו'. והמגוון הזה הוא חלק ממה שמוסיף עניין בעלון (כמובן שיש לזה גבולות, לא הביאו רב מהפלג וגם לא מישיבת הסדר).
אנחנו לא מדברים כאן על גישות חינוכיות אלא על למדנות. אם אתה רוצה להפיץ משהו בקרב הציבור החרדי-ספרדי ולא תהיה שם נציגות של תלמידי הרב עובדיה, חלק ניכר מהציבור לא יתעניין בזה, הן מתוך תחושת חוסר שייכות והן מחוסר חיבור לסגנון הכתיבה והלימוד. לבסוף המטרה שלך היא להרים את קרנו של כל הציבור ולא רק של תת-המגזר שלך.
אני מודע לריחוק שיש לך ולכותבים רבים כאן מהרב יצחק יוסף, ולכן אני מציע לחפש דמויות מבית מדרשו של הגרע"י שהן פחות מזוהות באופן חריף מבחינה פוליטית וגם יותר קרובות מבחינת הלימוד.
מסכים עם כל מילה.
והרב זביחי ת"ח מופלג ואמיתי ובעל מידות מיוחדות, וראוי לפרסם מתורתו
 
א. צריך למצוא ת"ח גדולים\מופלגים ש"יתחייבו" לכתוב קבוע [היינו שיש להם במגירה די והותר לזה, לדוג' עי' שיעורי בינה מהגרי"י שרייבר ע"ס סה"מ]
יתחייבו? לא חייב
ב. עדיף שיהיה א' בחי' "גדול עומד על גבם" כמו' הגרד"ל שליט"א [לא בשביל החיקוי, רק הניסיון מראה שזה מועיל]
לטעמי מגוון ת"ח לא פחות טוב במקרה דנן
ג. לענ"ד - אולי לא להתחיל ממש ע"ס סה"מ כי יצטרכו להתחיל ממצוות האמונה וכו' [וכמו שרבינו האור שמח המתין עם המש"ח להוציאו אחר האו"ש]
ד. אולי אפשר לאמץ מדורים דוגמת "מסביב לשולחן" המיתולוגי
 
אסביר:
הבנתי שאתם רוצים עלון של מגוון סגנונות בתוך המגזר, ולא של בית מדרש מסויים אחד, שמטבע הדברים ההתעניינות בו תהיה פחותה.
בעלוני האהלים כותבים גם מפוניבז' וגם מסלובודקה, גם ר' יוסף שרייבר עם סגנונו הייחודי, גם חסידים כמו הרב באקאן והרב שאול אלתר והרב מדז'יקוב וכו'. יש שכותבים יותר תיאורטי ויש שכותבים יותר הלכתי וכו'. והמגוון הזה הוא חלק ממה שמוסיף עניין בעלון (כמובן שיש לזה גבולות, לא הביאו רב מהפלג וגם לא מישיבת הסדר).
אנחנו לא מדברים כאן על גישות חינוכיות אלא על למדנות. אם אתה רוצה להפיץ משהו בקרב הציבור החרדי-ספרדי ולא תהיה שם נציגות של תלמידי הרב עובדיה, חלק ניכר מהציבור לא יתעניין בזה, הן מתוך תחושת חוסר שייכות והן מחוסר חיבור לסגנון הכתיבה והלימוד. לבסוף המטרה שלך היא להרים את קרנו של כל הציבור ולא רק של תת-המגזר שלך.
אני מודע לריחוק שיש לך ולכותבים רבים כאן מהרב יצחק יוסף, ולכן אני מציע לחפש דמויות מבית מדרשו של הגרע"י שהן פחות מזוהות באופן חריף מבחינה פוליטית וגם יותר קרובות מבחינת הלימוד.
הצדק עמך
אבל לא העיקרון של תלמידי הגר"ע העיקר
אלא תלמידיו כשיטה
לדו' פלפלן פולני לא צריך להיות תלמיד של ר' יוסף ענגיל והכלי חמדה
אלא הוא כשיטתם
אפשר שכולם יהיו מתלמידי הגר"ע אבל שיכתבו בסגנונות שונים
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
@פלוריש (אריאל)
עליך נאמר "אין אדם עומד על דברי תורה אא"כ נכשל בהם".
עד שזכיתי לעמוד על אמיתת דבריך, לקח לי זמן.
אבל בסוף עמדתי על אמיתת דבריך.
 
ראשי תחתית