מצינו בחז"ל אבא בר אבא אבוה דשמואל (ברכות כ ע"ב), רבי יוסי בן יוסי בן יאסיין (מנחות ו ע"א).
ואפשר שנקראו כן אחר מותם.
ועיין למרן החיד"א במקור חסד (סימן תס) שכתב לכל המנהגים אין אדם קורא לבנו בשם עצמו, ושראה במק"א אדם שקרא שם בנו על שם עצמו והיה זר בעיניו.