באנר תרומה

האם חובה ללכת למקלט בזמן אזעקה או מספיק מתחת בניין?

הצטרף
10/1/25
הודעות
182

דעת תורה:

מרן הגאב"ד בריאיון לקו המידע: "כניסה למרחב מוגן אמיתי היא חובה גמורה!"​

בערב חג הפסח ערך ר' איצ'ה דז'יאלובסקי ריאיון למרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, בו שאלו על חובת ההתמגנות בעת אזעקה והאם חובה לחשוש לסכנה וקיבל תשובות ברורות וחד משמעיות



בצל התקופה המתוחה וההתראות המקדימות, נשאל מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א, נשיא קהילות האברכים וגאב"ד עמלי התורה, בריאיון לקו "המידע", אודות התחושה הרווחת בקרב בני תורה, הרואים לעיתים בהשתדלות ביטחונית משום פגיעה במידת הביטחון והאמונה.

בדבריו הבהירים הציב מרן הגאב"ד יסוד הלכתי והשקפתי חד-משמעי: "התורה ניתנה לנו לחיים – 'וחי בהם ולא שימות בהם'". לדבריו, חובת הזהירות איננה רק המלצה אלא חיוב גמור מן התורה, הנלמד מהפסוקים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ו"לא תשים דמים בביתך".

מרן הביא את דברי מרן השולחן ערוך, הפוסק כי כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצווה להסירו ולהיזהר ממנו בתכלית הזהירות, והנמנע מכך עובר על מצוות עשה ואף על לאו. בתוך כך השווה את הדברים לחובת הפנייה לרופא, שאף היא מוגדרת בהלכה כחלק ממצוות פיקוח נפש, למרות האמונה כי הכל נגזר מן השמים.

בהמשך התייחס לטענה הרווחת כי "לכל כדור יש כתובת", והבהיר כי דברי חז"ל והפוסקים מלמדים על שלושה מצבים: יש מי שנגזר עליו לחיות או למות – אך ישנו מצב שלישי, בו גורלו של האדם תלוי בהשתדלותו. "עלינו לחשוש שאנו בכלל מצב זה", הדגיש, "ולכן ההשתדלות היא חובה גמורה".

מרן הוסיף כי אין מקום להסתמך על ניסים, והזכיר את דברי הגמרא כי אין לאדם להכניס עצמו למצב סכנה מתוך הנחה שיינצל. לדבריו, המציאות עצמה מוכיחה כי הסכנה קיימת בכל מקום, ועל כן יש להקפיד להיכנס למרחב מוגן אמיתי ומועיל, ולא להסתפק באמצעים שאינם מספקים הגנה של ממש.

בסיום דבריו חידד את האיזון הנדרש: "יש אמונה ויש השתדלות" – וההנהגה הנכונה היא לשלב ביניהן כראוי, מתוך אחריות ושמירה על החיים, שהיא יסוד גדול בתורה.

מצ"ב הריאיון המלא:
 

קבצים מצורפים

שמעתי כמה ששואלים למה יש חיוב ללכת למקלט, הרי הסיכוי שזה יפול דווקא כאן, הוא אחד לכמה אלפים או למיליון, ולמרות שלצערנו ראינו הרבה שנהרגו מהטילים, אבל לגבי כל אחד זה סיכוי רחוק מאוד שיקרה דווקא אצלו, וזה הרבה פחות ממיעוט המצוי, ואם אנו חוששים לחשש כזה רחוק, אז צריך לאסור לנסוע ברכב, כי מצוי יותר אנשים שנהרגו מתאונות דרכים מאשר אנשים שנהרגו מטילים. וא"כ למה יש חובה ללכת למרחב מוגן, אולי המלצה אבל למה חובה? (יש לציין שאני אישית הולך תמיד למרחב מוגן כפי הוראת רבותינו שליט"א, ומ"מ מאחר ששמעתי הרבה שטענו את הנ"ל, אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח שכאן).
 
שמעתי כמה ששואלים למה יש חיוב ללכת למקלט, הרי הסיכוי שזה יפול דווקא כאן, הוא אחד לכמה אלפים או למיליון, ולמרות שלצערנו ראינו הרבה שנהרגו מהטילים, אבל לגבי כל אחד זה סיכוי רחוק מאוד שיקרה דווקא אצלו, וזה הרבה פחות ממיעוט המצוי, ואם אנו חוששים לחשש כזה רחוק, אז צריך לאסור לנסוע ברכב, כי מצוי יותר אנשים שנהרגו מתאונות דרכים מאשר אנשים שנהרגו מטילים. וא"כ למה יש חובה ללכת למרחב מוגן, אולי המלצה אבל למה חובה? (יש לציין שאני אישית הולך תמיד למרחב מוגן כפי הוראת רבותינו שליט"א, ומ"מ מאחר ששמעתי הרבה שטענו את הנ"ל, אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח שכאן).
בסכנה חוששים למיעוטא, אולם יש כלל של שומר פתאים ה', וכמדומה שהאג"מ מבאר שכל דבר שבנ"א לא מפחדים ממנו, אמרי' ביה שומר פתאים ה', וזה החילוק בין אזעקות ונסיעה ברכב. ודו"ק.
 
בסכנה חוששים למיעוטא, אולם יש כלל של שומר פתאים ה', וכמדומה שהאג"מ מבאר שכל דבר שבנ"א לא מפחדים ממנו, אמרי' ביה שומר פתאים ה', וזה החילוק בין אזעקות ונסיעה ברכב. ודו"ק.
אז אם הבני אדם לא יפחדו מההזעקה זה יהיה מותר? וגם מה המקור שחוששים בסכנה גם למיעוט שאינו מצוי?
 
איני יודע מה מקום לשלאות אלו,
זה דברים אינדיבידואלים לכל אחד ואחד איך הוא רואה את הדברים.
כך שאי אפשר לדון בזה באופן ציבורי, אפשר לשאול מישהו באופן פרטי ולחקות את הוראתו.
אבל לדון בזה ?
 
איני יודע מה מקום לשלאות אלו,
זה דברים אינדיבידואלים לכל אחד ואחד איך הוא רואה את הדברים.
כך שאי אפשר לדון בזה באופן ציבורי, אפשר לשאול מישהו באופן פרטי ולחקות את הוראתו.
אבל לדון בזה ?
השאלה אם יש חובה הלכתית משום ונשמרתם ללכת למרחב מוגן, וכפי שהביאו בתחילת האשכול בשם הרב זעפראני, ואם זה באמת חובה אין מקום לומר שכל אחד יעשה איך שהוא חושב. אא"כ באמת אין חובה. ולכן שאלתי מה המקור לחשוש לחשש סכנה רחוק.
 
השאלה אם יש חובה הלכתית משום ונשמרתם ללכת למרחב מוגן, וכפי שהביאו בתחילת האשכול בשם הרב זעפראני, ואם זה באמת חובה אין מקום לומר שכל אחד יעשה איך שהוא חושב. אא"כ באמת אין חובה. ולכן שאלתי מה המקור לחשוש לחשש סכנה רחוק.

הוא אשר אמרתי, הדיון הזה גופא אינו נתון להוראת הרב זעפראני (אא"כ השואל רוצה לשמוע מישהו שאמר משהו, כדי שידע את מי ומה לחקות).
 
הוא אשר אמרתי, הדיון הזה גופא אינו נתון להוראת הרב זעפראני (אא"כ השואל רוצה לשמוע מישהו שאמר משהו, כדי שידע את מי ומה לחקות).
השאלה לאו דווקא על הוראת הרב זעפראני, אלא שאלה כללית (ורק בגלל שפתחו אשכול על דבריו כתבתי את זה כאן).
 
השאלה לאו דווקא על הוראת הרב זעפראני, אלא שאלה כללית (ורק בגלל שפתחו אשכול על דבריו כתבתי את זה כאן).

ועניתי בכללות, שא"א לתת על זה "הוראה".
הרב זעפראני יכול לומר את מה שהוא חושב, אבל זו לא הוראה. אחד אחר ידון אחרת.
 
שמעתי כמה ששואלים למה יש חיוב ללכת למקלט, הרי הסיכוי שזה יפול דווקא כאן, הוא אחד לכמה אלפים או למיליון, ולמרות שלצערנו ראינו הרבה שנהרגו מהטילים, אבל לגבי כל אחד זה סיכוי רחוק מאוד שיקרה דווקא אצלו, וזה הרבה פחות ממיעוט המצוי, ואם אנו חוששים לחשש כזה רחוק, אז צריך לאסור לנסוע ברכב, כי מצוי יותר אנשים שנהרגו מתאונות דרכים מאשר אנשים שנהרגו מטילים. וא"כ למה יש חובה ללכת למרחב מוגן, אולי המלצה אבל למה חובה? (יש לציין שאני אישית הולך תמיד למרחב מוגן כפי הוראת רבותינו שליט"א, ומ"מ מאחר ששמעתי הרבה שטענו את הנ"ל, אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח שכאן).
החילוק בין רכב לאזעקה הוא פשוט שברכב אין אפשרות אחרת ו"ההשתדלות" שלנו היא ליסוע כמה שיותר בזהירות ובמתינות.
ואילו באזעקה ה"השתדלות" שלנו היא ללכת למקום כמה שיותר מוגן.
 
החילוק בין רכב לאזעקה הוא פשוט שברכב אין אפשרות אחרת ו"ההשתדלות" שלנו היא ליסוע כמה שיותר בזהירות ובמתינות.
מה שכתבת שברכב אין השתדלות אחרת, כ"ז נכון שהוא מוכרח לנסוע, אבל אם זה סתם לטיול, והוא יכול להימנע מהנסיעה הוא יהיה חייב להימנע? ואם תגיד לי שאפילו לצורך טיול זה נחשב צורך, כיון שזה לצורך מנוחת הנפש, וא"כ לכאורה אין לחייב אדם לקום בלילה ולרדת כמה קומות למקלט (כ"ש עם ילדים קטנים), כיון שזה ההיפך של מנוחת הנפש, וזה כמו אין לו ברירה אחרת?
ואילו באזעקה ה"השתדלות" שלנו היא ללכת למקום כמה שיותר מוגן.
 
ועניתי בכללות, שא"א לתת על זה "הוראה".
הרב זעפראני יכול לומר את מה שהוא חושב, אבל זו לא הוראה. אחד אחר ידון אחרת.
לא הבנתי את דברי כבודו.
בכל הלכה כל רב אומר מה שהוא חושב, אבל אחד אחר יכול לדון אחרת.
השאלה כאן האם יש מקור שיש חובה ללכת למרחב מוגן על חשש רחוק, או שיש מקור הפוך? זה השאלה.
 
לא הבנתי את דברי כבודו.
בכל הלכה כל רב אומר מה שהוא חושב, אבל אחד אחר יכול לדון אחרת.
השאלה כאן האם יש מקור שיש חובה ללכת למרחב מוגן על חשש רחוק, או שיש מקור הפוך? זה השאלה.

כאן הנידון הוא לא מה ההלכה, אלא מה רמת הסיכון, ועפ"ז נקבעת ההלכה.
אבל את רמת הסיכון א"א לקבוע ע"פ רב, אלא ע"פ ראיית המציאות, וזה אינדיבידואלי, ומשתנה ממקום למקום ומאדם לאדם.
 
יש בזה הרבה דעות של גדו"י מהמחמיר ביותר עד המקיל ביותר.

ובד"כ מי שמחמיר בזה הוא כללית מחמיר יותר בעניין הזה של זהירות, ונשמרתם, והשתדלות,
וכמו בקורונה וכדו' (אולי זה עניין של הנהגה - לא יודע)

והאמת היא שלכוא' זה תלוי ברמת הביטחון שלך בה' ית' וככול שהביטחון גודל אזי חובת ההשתדלות פוחתת וכנזכר בכל הספרים
ויבדוק עצמו ברמת הביטחון בענייני ממון, כעס, בבית עם האישה, הילדים וכו'....

אבל כל זה לא היכן שהסכנה מצויה כי אם אדם יבטח בה' ויעמוד באמצע כביש שש אזי או שוטה או שוטה מתאבד יקרא...

וכאן השאלה - עד כמה הסכנה סכנה.
ומה צריך לעשות בשביל זה - דהיינו עד כמה רחוק מוטל עלי ללכת רחוק מהסכנה.

וצריך בכל הדברים האלו שיקול דעת יציב כי אנו מסובבים בדעות של אחרים בידיעות ורגשות -
ואני יסביר - אם אתה אדם שמחובר לתקשורת - הרבה יותר אתה תזהר,
בדוק ומנוסה!! מאז ומעולם בכל מלחמה סכנה נגיף וכדו'
כי שם - דוחפים לך המון אנפורמציה מכל העולם - אפילו הכל אמת - לאדם אחד - אתה - והדמיון משלים את המהלך -
וגורם לחשוב שהכל סביבך,

וכל זה לא נוגד שגם אם צריך אז צריך לעשות את הכל - בנחת וברוגע לא לאבד את השפיות!!!

אנשים מלחיצים ילדים נשים וטף כאילו הטיל מכוון עליהם ממש!!!

לא לשכוח שסכנת נפשות היא בעיקר על הנפש לא הגוף ולא הממ"ד יציל ולא היירוט יציל ולא ריצה למקלט תציל!!

זוהי רק מדין השתדלות ותו לא וה' הטוב בעיניו יעשה.


מה עם חרדות למשפחה?!

רואים ילדים שרק שומעים אזעקה - רועדים, ממש סתר'ס של פחד,

וזוהי פיקוח נפש היותר גדול!!

סוגרים מקומות של לימוד - זה לא פיקוח נפש?! ומי יתן את הדין?! (ואכהמ"ל)...

ובאגב יש דבר שנקרא - "דבר שדשו בו רבים" כגון לחצות כביש וכו' וכבר כתב ע"ז באורל"צ.
 
יש בזה הרבה דעות של גדו"י מהמחמיר ביותר עד המקיל ביותר.

ובד"כ מי שמחמיר בזה הוא כללית מחמיר יותר בעניין הזה של זהירות, ונשמרתם, והשתדלות,
וכמו בקורונה וכדו' (אולי זה עניין של הנהגה - לא יודע)

זה לכאו' גם תלוי הרבה בתפיסת עולם כמו שכתבת.


והאמת היא שלכוא' זה תלוי ברמת הביטחון שלך בה' ית' וככול שהביטחון גודל אזי חובת ההשתדלות פוחתת וכנזכר בכל הספרים
ויבדוק עצמו ברמת הביטחון בענייני ממון, כעס, בבית עם האישה, הילדים וכו'....

אולי זה יותר תלוי ברמת הביטחון שלהם בכיפת ברזל ומערכת חץ,
נראה לי שאילולי המערכות הללו הם היו מתנהגים אחרת.

נקודה למחשבה.
 
שמעתי כמה ששואלים למה יש חיוב ללכת למקלט, הרי הסיכוי שזה יפול דווקא כאן, הוא אחד לכמה אלפים או למיליון, ולמרות שלצערנו ראינו הרבה שנהרגו מהטילים, אבל לגבי כל אחד זה סיכוי רחוק מאוד שיקרה דווקא אצלו, וזה הרבה פחות ממיעוט המצוי, ואם אנו חוששים לחשש כזה רחוק, אז צריך לאסור לנסוע ברכב, כי מצוי יותר אנשים שנהרגו מתאונות דרכים מאשר אנשים שנהרגו מטילים. וא"כ למה יש חובה ללכת למרחב מוגן, אולי המלצה אבל למה חובה? (יש לציין שאני אישית הולך תמיד למרחב מוגן כפי הוראת רבותינו שליט"א, ומ"מ מאחר ששמעתי הרבה שטענו את הנ"ל, אשמח לשמוע את חוות דעת הת"ח שכאן).
אני הקטן סבור שהשאלה מאי שנא מנסיעה ברכב לא כ"כ קשה, שהרי הנסיעה עצמה היא התנהגות רגילה של בני אדם, וכמו שלא נאסור באופן כללי להיות במקום שאיננו מקלט, וכל השאלה היא כשנוהג ברכב מה יעשה בעת האזעקה, אבל הנסיעה עצמה שלא בשעת אזעקה אין לעורר בה חשש סכנה יותר מאשר מי שיושב בביתו, ואפילו בבית שאין בו מקלט קרוב וכיו"ב שבזה בוודאי חיים כפי החזקה, וכל השאר זה רק אמונה ובטחון, רק מי שיש לו בבית מקלט או ממד וכבר יש אזעקה, או שנמצא ברכב ויש לדון אם יעשה כפי ההנחיות, בזה כיון שכבר התעוררה ריעותא שכעת יש סיבה שיכולה לגרום סכנה, על כן הורו לנו לעשות ההשתדלות של מיגון כפי הוראות המומחים לנושא.
לגבי חרדות וכו', לדעתי הרבה תלוי בהורים ובמה שהם משדרים ובאוירה שהם יוצרים בשעת הירידה למקלט או הכניסה לממד, יש לי כמה וכמה ילדים במשפחה להשוות, ונראה לי שזה דבר הגיוני.
לגבי עצם זה שהסכנה היא בסיכוי נמוך [היו ששאלו מאי שנא מאחוזי המתים משפעת], חשבתי אולי שהעניין כאן הוא שיש זמן מוגדר שבו יש סיבה מסוימת וממוקדת של סכנה, וזה שהקב"ה נתן דעת באנשי המקצוע איך ליירט וכו', זה כבר מחסדי ה' אבל זה לא גורע את זה שיש כאן סיבה לסכנה, כשם שאדם לא יכול שלא להזהר מצינים פחים בטענה שהסיכוי לחלות נמוך אחרי שהמציאו את החיסונים ואת האנטיביוטיקה, אלא הוא מחויב להזהר, וה"ה הכא.
עכ"פ השאלה מעניינת מאוד.
[אגב אורחא אציין שיש לי ידיד שהוא בדרגה בכירה בפיקוד העורף ועוסק הרבה בנושא של לשכנע רבנים לסגור כוללים וישיבות ולהתפלל ביחידות, גם בשנתיים האחרונות כל פעם שהיתה החמרה במצב, וגם בקורונה, ואני יודע בוודאות שהוא לא קם משנתו לרדת למקלט, רק בשעה שהוא ער, ולא נראה לי שהוא סבור ששנתו חשובה יותר מלימוד תורה, הוא פשוט מבין שהמרחב בטחון שהם לוקחים הוא מוגזם מידיי, אחרת לא היה נשאר לישון, ומכאן שצריך להשמע לעיקרם של ההנחיות, אבל יש לקחת בקורטוב של מלח את התחזיות והסיכויים והדיאגרמות, ושאזכה ונזכה לא להתבלבל ולזכור שהכל הכל רק ביד השי"ת].
 
אני הקטן סבור שהשאלה מאי שנא מנסיעה ברכב לא כ"כ קשה, שהרי הנסיעה עצמה היא התנהגות רגילה של בני אדם, וכמו שלא נאסור באופן כללי להיות במקום שאיננו מקלט, וכל השאלה היא כשנוהג ברכב מה יעשה בעת האזעקה, אבל הנסיעה עצמה שלא בשעת אזעקה אין לעורר בה חשש סכנה יותר מאשר מי שיושב בביתו, ואפילו בבית שאין בו מקלט קרוב וכיו"ב שבזה בוודאי חיים כפי החזקה, וכל השאר זה רק אמונה ובטחון, רק מי שיש לו בבית מקלט או ממד וכבר יש אזעקה, או שנמצא ברכב ויש לדון אם יעשה כפי ההנחיות, בזה כיון שכבר התעוררה ריעותא שכעת יש סיבה שיכולה לגרום סכנה, על כן הורו לנו לעשות ההשתדלות של מיגון כפי הוראות המומחים לנושא.
לגבי חרדות וכו', לדעתי הרבה תלוי בהורים ובמה שהם משדרים ובאוירה שהם יוצרים בשעת הירידה למקלט או הכניסה לממד, יש לי כמה וכמה ילדים במשפחה להשוות, ונראה לי שזה דבר הגיוני.
לגבי עצם זה שהסכנה היא בסיכוי נמוך [היו ששאלו מאי שנא מאחוזי המתים משפעת], חשבתי אולי שהעניין כאן הוא שיש זמן מוגדר שבו יש סיבה מסוימת וממוקדת של סכנה, וזה שהקב"ה נתן דעת באנשי המקצוע איך ליירט וכו', זה כבר מחסדי ה' אבל זה לא גורע את זה שיש כאן סיבה לסכנה, כשם שאדם לא יכול שלא להזהר מצינים פחים בטענה שהסיכוי לחלות נמוך אחרי שהמציאו את החיסונים ואת האנטיביוטיקה, אלא הוא מחויב להזהר, וה"ה הכא.
עכ"פ השאלה מעניינת מאוד.
[אגב אורחא אציין שיש לי ידיד שהוא בדרגה בכירה בפיקוד העורף ועוסק הרבה בנושא של לשכנע רבנים לסגור כוללים וישיבות ולהתפלל ביחידות, גם בשנתיים האחרונות כל פעם שהיתה החמרה במצב, וגם בקורונה, ואני יודע בוודאות שהוא לא קם משנתו לרדת למקלט, רק בשעה שהוא ער, ולא נראה לי שהוא סבור ששנתו חשובה יותר מלימוד תורה, הוא פשוט מבין שהמרחב בטחון שהם לוקחים הוא מוגזם מידיי, אחרת לא היה נשאר לישון, ומכאן שצריך להשמע לעיקרם של ההנחיות, אבל יש לקחת בקורטוב של מלח את התחזיות והסיכויים והדיאגרמות, ושאזכה ונזכה לא להתבלבל ולזכור שהכל הכל רק ביד השי"ת].
השאלה היא מנסיעה ברכב בימים כתיקונם, מחמת התאונות.
ולא על נסיעה ברכב בימים אלו מפני הטילים.

והחילוק כמו שהבאתי מהאג"מ.
 
ראשי תחתית