האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית?

[כאחד העם]

כוונתי במקור לפורום לתורה [החכמה]

אז שוב , גם לזה אינו חיקוי , ושמו יוכיח עליו "המזרח" , ובזה הם חד בדרא , והם המקור , ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול

 

[בר בי רב]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

 

[שאינו יודע לשאול]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

אחת העובדות הנכונות ביותר שמשום מה לא מקבלות מספיק ביטוי בשיח בינינו הן פא"פ והן כאן בפורום, בעיקר הקטע המודגש.

 

[קרן שן ורגל]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

אמת לאמיתה

 

[הולך את חכמים יחכם]

אז שוב , גם לזה אינו חיקוי , ושמו יוכיח עליו "המזרח" , ובזה הם חד בדרא , והם המקור , ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול

להבדיל אלף אלפי הבדלות
כמו אנשי.... המפגינים ונלחמים בעד "דמוקרטיה"
אבל הם מחליטים מהי "דמוקרטיה"

 

[כאחד העם]

להבדיל אלף אלפי הבדלות
כמו אנשי.... המפגינים ונלחמים בעד "דמוקרטיה"
אבל הם מחליטים מהי "דמוקרטיה"

טענו חיטים והודה לו ב...?

איך מה שהגבת קשור למה שכתבתי [לה' הפתרונים]

 

[ידידיה]

טענו חיטים והודה לו ב...?

איך מה שהגבת קשור למה שכתבתי [לה' הפתרונים]

אולי רצה לחזק דבריך ורמז למומ"ר?

 

[אלישמע]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

ב"ה הספרדים שלנו לא הולכים בדרך המכונית משום מה ספרדית,
אלא בדרך המכונה משום מה אשכנזית (או משוכנזת),
אני בטוח שמי שלמד שם לא סבל יסבול חושב שהבן שלו יסבול,
אא"כ הוא רוצה דוקא ישיבה המכונה (משום מה) ספרדית...
אחד כזה בטח סבל, ובטח גם בנו אם ילך בדרכו יסבול, אבל אין לי מה להציע לו... לא מכיר.

 

[דמדומי זריחה]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

צודק ממש
ועל זה אמר ר' ישראל סלנטר זי"ע "האדם אסור במושכלו וחופשי בדמיונו, דמיונו מוליכו שובב בדרך לב... אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא בכוחנו להרחיקו, בתתנו אוזן קשבת אל השכל, להשכיל על דבר אמת וכו'-ומה נעשה, הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע...!

ולכן מי שלמד בישיבה ליטאית נפגש בשכלו (השואף לאמת ומציאות) עם הדמיון וכך הוא מצליח לייצור גבול, משא"כ מי שלא חווה את זה ולמד במוסדות ספרדיים הוא לא נפגש עם דמיונו להעמידו על מקומו עם הפרופורציות הנכונות.....

 

[הולך את חכמים יחכם]

טענו חיטים והודה לו ב...?

איך מה שהגבת קשור למה שכתבתי [לה' הפתרונים]

כבודו מחליט
מה חיקוי ומה לא
ולאחד העם הפתרונים כאחד המפגינים

 

[שקלא וטריא]

לדעתי זה לא תלוי ישיבה אשכנזית , או ספרדית ,
הכל תלוי אם יש ראש ישיבה גדול , שיש מה לקבל ממנו ,
או סתם ת"ח ממוצע ,
ולכן מי שלמדו אצל ראשי ישיבות למדנים גדולים , נהיו גם למדנים ,

 

[איש ההשקפה]

לדעתי זה לא תלוי ישיבה אשכנזית , או ספרדית ,
הכל תלוי אם יש ראש ישיבה גדול , שיש מה לקבל ממנו ,
או סתם ת"ח ממוצע ,
ולכן מי שלמדו אצל ראשי ישיבות למדנים גדולים , נהיו גם למדנים ,

זה נכון בדורות היותר קודמים, כגון אלו שלמדו בפונביז' אצל מרן האבי עזרי והגרש"ר והגר"ד פוב' זלה"ה
אבל בדור האחרון עיקר הבחור נבנה מהרמי"ם בישיבה בשיעור היומי ולא בשיעור הכללי, וזה בהנחה שהוא מבין את השיעור ויכול לדבר בלימוד עם הרה"י.
ומה שחשוב לחפש ר"מ שיודע "ללמד" ולא רק ללמוד, ועיקר מטרתו ללמד את הבחורים ולא להפגין כשרון.
והמציאות הוכיחה שבחורים שנצמדים לשיעור היומי כמו שצריך, וחוזרים על השיעור, ומשקיעים בהכנתו ובחזרתו, מצליחים הרבה יותר מכולם.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

זה בדיוק מה שגורם לבוגרי הישיבות הספרדיות להקפיד על 'גוט שאבעס', בזמן שבוגרי האשכנזיות הרבה יותר טבעי עבורם 'שבת שלום'...

 

[בני ברקי]

זה בדיוק מה שגורם לבוגרי הישיבות הספרדיות להקפיד על 'גוט שאבעס', בזמן שבוגרי האשכנזיות הרבה יותר טבעי עבורם 'שבת שלום'...

כמו שכל העולם (גם אשכנזים) אומרים ביסמת'ס ואחד הרמי"ם (ליטאי) בישיבה בה למדתי (ישיבה ספרדית חשובה) בוגר "בית מתתיהו" אומר את זה בעברית פשוטה
וכמו שבסוגיית זה נהנה וזה לא חסר יש את הדין של שחרוריתא דאשייתא וכל הרמי"ם הליטאים היו אומרים את זה בעברית פשוטה ורק הר"מ הספרדי היחיד היה מקפיד לומר זאת בהברה מלאה

 

[בני ברקי]

זה בדיוק מה שגורם לבוגרי הישיבות הספרדיות להקפיד על 'גוט שאבעס', בזמן שבוגרי האשכנזיות הרבה יותר טבעי עבורם 'שבת שלום'...

זה בדיוק מה שגורם לבוגרי הישיבות הספרדיות להקפיד על 'גוט שאבעס', בזמן שבוגרי האשכנזיות הרבה יותר טבעי עבורם 'שבת שלום'...
כמה שזה נכון!

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

מה שנקרא 'להיות נוצרי יותר מהאפיפיור'. וכבר מבואר בגמרא בע"ז שישראל מומר אדוק בע"ז יותר מהעכו"ם עצמו.
איך אומרים החסידים? געווארענער איז בעסערער פון געבוירענער...

 

[בר בי רב]

הבעיה האמיתית היא
לא האם היה שווה ללמוד בישיבה אשכנזית
אלא כמה אתה נחיתי שלמדת בישיבה ספרדית

כי בשטח מצוי מאוד שדוקא מי שלמד אצל האשכנזים לא מתרגש מהם כ"כ, היה שווה או לא, כבר לא נ"מ.
אבל מי שלמד בישיבה בישיבה ספרדית לפעמים מרגיש שהפסיד את כל עיצובו ועוצמתו
מה שגורם לו ולבניו ריגשי נחיתות
עד כדי שיעשה הכל העיקר שבנו לא יסבול כ"כ אצל הספרדים

ואוסיף עוד
שגם בעניני הלכה ופוליטיקה
דוקא האשכנזים היה להם ברור שספרדי מצביע לספרדים ופוסק ונוהג כמנהג הספרדים
והבחורים המשתכנזים שהיו מנסים להידמות להם כמו להיות חזנים וכד' היו מן המתמיהים

 

[איש ההשקפה]

ואוסיף עוד
שגם בעניני הלכה ופוליטיקה
דוקא האשכנזים היה להם ברור שספרדי מצביע לספרדים ופוסק ונוהג כמנהג הספרדים
והבחורים המשתכנזים שהיו מנסים להידמות להם כמו להיות חזנים וכד' היו מן המתמיהים

אמת אמת תפסי' לההוא גברא.
אמת ויציב ונכון וקיי'.

 

[אלישמע]

ואוסיף עוד
שגם בעניני הלכה ופוליטיקה
דוקא האשכנזים היה להם ברור שספרדי מצביע לספרדים ופוסק ונוהג כמנהג הספרדים
והבחורים המשתכנזים שהיו מנסים להידמות להם כמו להיות חזנים וכד' היו מן המתמיהים

לא נכון !
היה ברור להם שעולם הישיבות וההנהגה שייכים לרב שך.

 

[דעה את ה']

דוקא האשכנזים היה להם ברור שספרדי מצביע לספרדים ופוסק ונוהג כמנהג הספרדים

ולכן הגרע"י היה צריך להילחם עם שמירת שבת כהלכתה שיכתוב שזה ע"פ פסקי האשכנזים.

לפני ארבעים חמישים שנה, נראה שלכולם היה ברור שכ"א ינהג כפסקי רבו, ולא משנה מאיזה עדה הוא (לא בענייני מנהג). והגרע"י הצליח להחדיר חזק גם אצל הספרדים ואח"כ גם לאשכנזים שיש מושג של קבלת הוראות מרן והמחוייבות הזו ממשיכה לחייב את הרב דהיום לפסוק לפי השואל הספציפי.

הנלענ"ד כתבתי. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.

 

[דעה את ה']

זה נכון בדורות היותר קודמים, כגון אלו שלמדו בפונביז' אצל מרן האבי עזרי והגרש"ר והגר"ד פוב' זלה"ה
אבל בדור האחרון עיקר הבחור נבנה מהרמי"ם בישיבה בשיעור היומי ולא בשיעור הכללי, וזה בהנחה שהוא מבין את השיעור ויכול לדבר בלימוד עם הרה"י.
ומה שחשוב לחפש ר"מ שיודע "ללמד" ולא רק ללמוד, ועיקר מטרתו ללמד את הבחורים ולא להפגין כשרון.
והמציאות הוכיחה שבחורים שנצמדים לשיעור היומי כמו שצריך, וחוזרים על השיעור, ומשקיעים בהכנתו ובחזרתו, מצליחים הרבה יותר מכולם.

לענ"ד לא פחות יש מה שלומדים ע"י האווירה מסביב, הבחורים, האש והחוויה. ויש ראשי ישיבה שמצויינים בלייצר אוירה מסויימת, וזה מעמיד את המיקוד בלימוד במקום אחר.

 

[דעה את ה']

רמז למומ"ר

יש לציין ש'אהבתי'...

 

[דעה את ה']

אז שוב , גם לזה אינו חיקוי , ושמו יוכיח עליו "המזרח" , ובזה הם חד בדרא , והם המקור , ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול

רק שלענ"ד יש דיונים שפחות מתאימים שם מסיבות שונות. וממילא יש סיבה לפורום נוסף... ועל הדרך מרוויחים את שאר הנושאים.

 

[דעה את ה']

ועוד משהו אחד שלא נאה לכתוב בפורום ציבורי.

נו כבר, מחכים בציפיה דרוכה...

[כמובן אך ורק אם לא יפגע באף אחד בצורה אישית ח"ו, מיותר לציין]

 

[איש ההשקפה]

לענ"ד לא פחות יש מה שלומדים ע"י האווירה מסביב, הבחורים, האש והחוויה. ויש ראשי ישיבה שמצויינים בלייצר אוירה מסויימת, וזה מעמיד את המיקוד בלימוד במקום אחר.

יתכן, בשאר תחומים כמו הלכה ומוסר לדוג'
אבל להצליח בנשים נזיקין זה רק מי ששומע שיעורים מסודרים.

 

[דעה את ה']

כוונתי במקור לפורום לתורה [החכמה]

פשיטא ביותר. ולפלא על האחרים שטעו מעיקרא.

אלא דמכאן ראיה עכ"פ שיש מי שמתחיל כחיקוי ועוקף את המקור בהרבה. והטעם כיון שלומד מנקודות התורפה והכשלון של הראשון, ואין חכם כבעל הנסיון. וכשנקודת התורפה היא ב'שיטה', אין המקור מתקנה ונותר מקום לחיקוי...

 

[דעה את ה']

יתכן, בשאר תחומים כמו הלכה ומוסר לדוג'
אבל להצליח בנשים נזיקין זה רק מי ששומע שיעורים מסודרים.

ידוע הרבה על ישיבות גדולות וחשובות מאוד שהתלמידים קיבלו דברים עקיפים יותר. כמו דוגמא לעמל והתמדה, כמובן עם הכוונה לעיון. אבל הבולט יותר ש'העמיד' אותם היה הדברים האחרים.

אגב, הרב שך למשל ידוע עד כמה בשיעוריו היה בעיקר דגש על ה'ריתחא' השמחה וה'גישמאק' [ואמנם שיעוריו לא התחרו כמובן עם ר' שמואל שהיה ברק בסברא ולומדות. אבל א"א לומר שאחרי ר' שמואל פוניבז' התרוששה וירדה מגדולתה...]


כבר האריכו בוגרי חברון ודומי' (בפול"ת) במה שרואים שתלמידי הישיבה דשם לדורותיהם לא מרבים לצטט מדברי תורתם של רבותיהם (כמה שמעתי מר' יחזקאל סרנא, או רש"ז ברוידא?). וטוענים שמקבלים הרבה יותר עצמאיות ואינם צמודים כלל לחשיבת ראשי הישיבה. ויל"ד בגדר זה גופא, כמה זה עובר ע"י שמיעת שיעורים...

ועצ"ע הרבה.

 

[איש ההשקפה]

ידוע הרבה על ישיבות גדולות וחשובות מאוד שהתלמידים קיבלו דברים עקיפים יותר. כמו דוגמא לעמל והתמדה, כמובן עם הכוונה לעיון. אבל הבולט יותר ש'העמיד' אותם היה הדברים האחרים.

אגב, הרב שך למשל ידוע עד כמה בשיעוריו היה בעיקר דגש על ה'ריתחא' השמחה וה'גישמאק' [ואמנם שיעוריו לא התחרו כמובן עם ר' שמואל שהיה ברק בסברא ולומדות. אבל א"א לומר שאחרי ר' שמואל פוניבז' התרוששה וירדה מגדולתה...]


כבר האריכו בוגרי חברון ודומי' (בפול"ת) במה שרואים שתלמידי הישיבה דשם לדורותיהם לא מרבים לצטט מדברי תורתם של רבותיהם (כמה שמעתי מר' יחזקאל סרנא, או רש"ז ברוידא?). וטוענים שמקבלים הרבה יותר עצמאיות ואינם צמודים כלל לחשיבת ראשי הישיבה. ויל"ד בגדר זה גופא, כמה זה עובר ע"י שמיעת שיעורים...

ועצ"ע הרבה.

ומכאן ראיה,
שהרי רוב הישיבות שהועמדו בשנים האחרונות זה תלמידי הגרש"ר, דוגמת אור ישראל, בית מתתיהו, גרודנא, ורוב ראשי הישיבות הספרדיות הרבנים טולדאנו וכו'
אבל מחברון באותם שנים לא יצאו כמעט ראשי ישיבות,
וגם הגר"ד כהן שהצליח בתחומו, מחזיק עצמו לתלמיד הגר"נ פרצוביץ כידוע.

 

[שב בתשובה]

ומכאן ראיה,
שהרי רוב הישיבות שהועמדו בשנים האחרונות זה תלמידי הגרש"ר, דוגמת אור ישראל, בית מתתיהו, גרדנא, ורוב ראשי הישיבות הספרדיות הרבנים טולדאנו וכו'
אבל מחברון באותם שנים לא יצאו כמעט ראשי ישיבות,
וגם הגר"ד כהן שהצליח בתחומו, מחזיק עצמו לתלמיד הגר"נ פרצוביץ כידוע.

הגר"א פילץ תפרח

 

[איש ההשקפה]

הגר"א פילץ תפרח

הוא מחזיק עצמו לתלמיד הגר"א קוטלר, ושמעתי' בפומי' כולי' יומא,
אחרי נישואיו היה במחיצתו בליקווד כמה שנים טובות.
אם כבר הי' לך להזכיר הגרש"י בורשטיין, אבל הוא מחזיק עצמו לתלמיד הגר"ח שמואלבי', ובלשונו הטהורה: ר' חיים סטויצ'ינער!