ראיתי במוע''ז סי' ג על פסח שביאר שיטת רש''י שיש חיוב בדיקה אפילו שביטל כדי שלא יעבור על בל יראה וביאר שם שיש בל יראה מדרבנן אפילו שכבר ביטל ואילו דעת התוס' שהבדיקה כדי שלא יבוא לאוכלו.
וחידש בזה מח' ראשונים שהתוס' בכתובות ז. הקשו מדוע המוצא ביו''ט חמץ כופה עליו כלי ומדוע אינו שורפו הלא מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך והוא אומר שבעצם היה מקום לתרץ שהוי שלא לצורך כלל שהרי הוא כבר ביטל וע''ז דוחים שהלא מדרבנן יש דין לשרוף וא'כ חשיב צורך וביארו שהוי מוקצה ואינו יכול לשורפו כיון שנוגע בו ומאידך הביא דברי הר''ן שביאר דחשיב שלא לצורך כלל ומבואר שלדעתו אין חיוב אפילו מדרבנן ואילו לתוס' יש חיוב מדרבנן,ואולי יש להעיר בזה שאף הר''ן ס''ל שיש חיוב מדרבנן אלא כדי שיהיה צורך מהתורה צריך או דין מהתורה או צורך של האדם מציאותי ודין דרבנן אינו נחשב צורך מהתורה ויש לדון בסברא זו אם יש בה ממש.
ועיין חידושי הגר''ש רוזובסקי סי' א' שהאריך בזה.
וחידש בזה מח' ראשונים שהתוס' בכתובות ז. הקשו מדוע המוצא ביו''ט חמץ כופה עליו כלי ומדוע אינו שורפו הלא מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך והוא אומר שבעצם היה מקום לתרץ שהוי שלא לצורך כלל שהרי הוא כבר ביטל וע''ז דוחים שהלא מדרבנן יש דין לשרוף וא'כ חשיב צורך וביארו שהוי מוקצה ואינו יכול לשורפו כיון שנוגע בו ומאידך הביא דברי הר''ן שביאר דחשיב שלא לצורך כלל ומבואר שלדעתו אין חיוב אפילו מדרבנן ואילו לתוס' יש חיוב מדרבנן,ואולי יש להעיר בזה שאף הר''ן ס''ל שיש חיוב מדרבנן אלא כדי שיהיה צורך מהתורה צריך או דין מהתורה או צורך של האדם מציאותי ודין דרבנן אינו נחשב צורך מהתורה ויש לדון בסברא זו אם יש בה ממש.
ועיין חידושי הגר''ש רוזובסקי סי' א' שהאריך בזה.