האם מקיימים מצוות תלמוד תורה בלימוד הלכות פסוקות?

באנר

כהנא דמסייע

חבר בכיר
הצטרף
27/3/25
הודעות
2,153
מש‘‘כ בהסכמה לתקוף בחריפות חכם אחד שאמר ישיבתו שלא יוצאים ידי חובה בלימוד הלכה במצות ת‘‘ת. וכתב שכל לימודו בשטחיות ושאר לשונו קשות היורדות חדרי בטן וחיצים גיבור שנונים, ושהדימוי מנשים בהלכות שלהם.
לא ידעתי מה רוצה והוא זיל קרי בי רב שאם לומד ההלכה בלי הסוגיא לא יוצאים י‘‘ח. וכמבואר בשו‘‘ע ורמ‘‘א סימן מו ‘‘המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר''ן פרק קמא דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור)‘‘. אם כי הגרע‘‘י הביא כמה שחלקו בזה. אך לא ידעתי על מה יצא הקצף.
והיה לומר דכל זה בהלכה מספרי פסקים הלכות משא‘‘כ מהסוגיות דודאי הוי לימוד תורה
 
מש‘‘כ בהסכמה לתקוף בחריפות חכם אחד שאמר ישיבתו שלא יוצאים ידי חובה בלימוד הלכה במצות ת‘‘ת. וכתב שכל לימודו בשטחיות ושאר לשונו קשות היורדות חדרי בטן וחיצים גיבור שנונים, ושהדימוי מנשים בהלכות שלהם.
לא ידעתי מה רוצה והוא זיל קרי בי רב שאם לומד ההלכה בלי הסוגיא לא יוצאים י‘‘ח. וכמבואר בשו‘‘ע ורמ‘‘א סימן מו ‘‘המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר''ן פרק קמא דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור)‘‘. אם כי הגרע‘‘י הביא כמה שחלקו בזה. אך לא ידעתי על מה יצא הקצף.
והיה לומר דכל זה בהלכה מספרי פסקים הלכות משא‘‘כ מהסוגיותדודאי הוי לימוד תורה
על איזה חכם הוא מכוון?
 
מש‘‘כ בהסכמה לתקוף בחריפות חכם אחד שאמר ישיבתו שלא יוצאים ידי חובה בלימוד הלכה במצות ת‘‘ת. וכתב שכל לימודו בשטחיות ושאר לשונו קשות היורדות חדרי בטן וחיצים גיבור שנונים, ושהדימוי מנשים בהלכות שלהם.
לא ידעתי מה רוצה והוא זיל קרי בי רב שאם לומד ההלכה בלי הסוגיא לא יוצאים י‘‘ח. וכמבואר בשו‘‘ע ורמ‘‘א סימן מו ‘‘המהרהר בדברי תורה אינו צריך לברך. והוא הדין דיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו (ר''ן פרק קמא דשבת ופרק כל הצלמים כתב דהוי כהרהור)‘‘. אם כי הגרע‘‘י הביא כמה שחלקו בזה. אך לא ידעתי על מה יצא הקצף.
והיה לומר דכל זה בהלכה מספרי פסקים הלכות משא‘‘כ מהסוגיות דודאי הוי לימוד תורה
הלומד שו"ע ללא המקורות לא יוצא ידי חובת מצוות ת"ת!?
מאיפה זה? (ויש חילוק עצום בין לפסוק דין ללא נתינת טעם לבין "ללמוד" הלכה)

ואדרבה האחרונים כתבו שבלימוד הגמ' לבד לא יוצאים יד"ח ומי שיש לו כמה שעות ביום ילמד רק הלכה למעשה!
 
הלומד שו"ע ללא המקורות לא יוצא ידי חובת מצוות ת"ת!?
מאיפה השטויות האלה? (ויש חילוק עצום בין לפסוק דין ללא נתינת טעם לבין "ללמוד" הלכה)

ואדרבה האחרונים כתבו שבלימוד הגמ' לבד לא יוצאים יד"ח ומי שיש לו כמה שעות ביום ילמד רק הלכה למעשה!
למען הדיוק
הדיון הוא על החיוב ללמוד (בזמן הפנוי וכדו') כיצד יש לקיים מצוות ת''ת, אך אין דיון על לצאת ידי חובה
אך לצאת יד''ח המצוה ללמוד ביום ובלילה סגי בק''ש כדאיתא בנדרים (ח.)
 
למען הדיוק
הדיון הוא על החיוב ללמוד (בזמן הפנוי וכדו') כיצד יש לקיים מצוות ת''ת, אך אין דיון על לצאת ידי חובה
אין פנאי בידי כרגע לראות את לשון הש"ך והמ"ב ועוד שכתבו זאת שלא יוצאים יד"ח, אולי יותר מאוחר אעלה את דבריהם.
 
הלומד שו"ע ללא המקורות לא יוצא ידי חובת מצוות ת"ת!?
אכן הוא יוצא י''ח הכשר מצוה של קיום המצוות ולא תלמוד תורה
אלא אם כן מייגע להבין הטעם והסברא ע''פ מה שלמד לפני כן בסוגיא
וזה טעם הדין כמבואר בלבוש
1773843088693.png
 
אכן הוא יוצא י''ח הכשר מצוה של קיום המצוות ולא תלמוד תורה
אלא אם כן מייגע להבין הטעם והסברא ע''פ מה שלמד לפני כן בסוגיא
וזה טעם הדין כמבואר בלבוש
לא ראיתי דבר זה בלבוש, וכמש"כ מי שמורה אסור או מותר וודאי אינו דומה ללומד שולחן ערוך ללא המקורות.
 
יש לציין שהיה לי מעשה בישיבה שלמדתי ש"רב" אחד התחיל להתווכח איתי שבלימוד הלכות פסוקות אין מצות ת"ת וכו' וכמובן הראיתי לו את דברי המ"ב והש"ך הנ"ל ונסתם פיהו לעיני כל.

ולאחר מעשה סיפרתי זאת להרה"ג הרב דוד יוסף שליט"א (שהיה קרוב לישיבתנו) והוא אמר לי "תגיד לו שאני ישמח לדעת מקור לזה..." וכמובן שהוא לא קיבל.
 
ועד שאתה מביא ראיה מברכות התורה יש ראיה להפך. (ועוד ראיה מהא דנשים מברכות כי צריכות ללמוד הדינים השייכים להם אף שלומדות ללא מקורות רק הלכות פסוקות)
1773846021016.png
 
אחר המחילה מ @אור יעקב שלא מעיין בדברים ומשיג בדברים שטחיים
אכן הוא יוצא י''ח הכשר מצוה של קיום המצוות ולא תלמוד תורה
אלא אם כן מייגע להבין הטעם והסברא ע''פ מה שלמד לפני כן בסוגיא
ומקור הדין מבואר כן
1773847199963.png
 
נמצא, ששניים יושבים וקוראים את אותו טקסט, האחד יוצא יד"ח לימוד תורה והשני סתם בטלן ...
אכן אלו עמלים ומקבלים שכר וכו', כמבואר ברש"י ברכות דף ו,ב : אגרא דשמעתא סברא - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר:
 
הראיתי לו את דברי המ"ב והש"ך הנ"ל ונסתם פיהו לעיני כל.
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
שפתי כהן על יורה דעה - סימן רמו ס''ק ה - ויש אומרים שבש"ס כו'. כתב הדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים ומביאים ראיה מהא דאמרינן סוף (נדרים) [נדה] תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אבל ל"נ שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה כמו הרי"ף ומרדכי והרא"ש ודומיהן דזהו שורש ועיקר לתורתנו וכו'. ע''ש.
והלימוד ברי''ף ומרכי ורא''ש הוא לימוד בהלכתא בטעמא.

ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה.
 
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
שפתי כהן על יורה דעה - סימן רמו ס''ק ה - ויש אומרים שבש"ס כו'. כתב הדרישה יש בעלי בתים נוהגים ללמוד בכל יום גפ"ת ולא שאר פוסקים ומביאים ראיה מהא דאמרינן סוף (נדרים) [נדה] תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא אבל ל"נ שיש ללמוד ספרי הפוסקים דיני התורה כמו הרי"ף ומרדכי והרא"ש ודומיהן דזהו שורש ועיקר לתורתנו וכו'. ע''ש.
והלימוד ברי''ף ומרכי ורא''ש הוא לימוד בהלכתא בטעמא.

ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה.
לימוד של הלכות פסוקות זהו חובה על נשים ג"כ
ובע"כ שגדר לימוד אחר בזה. נ"ל.
עכ"פ הלומד הלכות פסוקות - לומד כנשים.
 
מקור הדין מבואר כן
נמצא, ששניים יושבים וקוראים את אותו טקסט, האחד יוצא יד"ח לימוד תורה והשני סתם בטלן ...
אכן, לא ראיתי את מקור הדברים בפנים (אין באצה"ח) וסמכתי על משהו שהעתיק לשונו.
כנראה שלא אתה ולא הוא ראיתם דברי הש''ך במקורם
ראיתי ולא כנראה שמת לב למה הבאתי את דבריו לאותו "רב" שהבאתי לו להראות שלא יוצאים בלימוד הגמרא ידי חובת מצות ת"ת.
ואומר דבר שחוזר על עצמו בדיונים עמך, אינך רואה דברים במקורם אלא מספרי קיצורים, ומתווכח עם מי שראה הדברים בשרשם, ולכן אינך יודע לא חיל'ק ולא ביל'ק.
ב"ה למדתי את הנושא הנ"ל לעומק וראיתי את כל הדברים משרשם.
ועל מערכה עיונית מהסוגיא והראשונים אתה מצטט מספר קיצור שנועד לבעלי בתים שלא למדו סוגיא
לא יודע למה כוונתך ואם למכירת חמץ זה בסך הכל מראה מקום לדעת גדולי ישראל באכילה לאחר הפסח.
זו לא דרך נורמלית בעולמה של תורה
הדרך לענות בכל דבר לגופו של עניין.
 
והאמת חייבת פעם להאמר שהלומדים בלי להבין אלו 'בעלי משנה'
שעליהם אמרו בתלמוד:
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף לג,ב
'שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אלו תלמידי חכמים [אמרו] אחיכם אלו בעלי מקרא שונאיכם אלו בעלי משנה
וביארו תוספות:

אחיכם אלו בעלי מקרא - שאינם יודעים דינים והוראות כי אם על פי בעלי גמרא, שונאיכם אלו בעלי משנה שסבורים לידע כמו בעלי גמרא ואינם יודעים בירור הדבר.
 
ונשים מברכות ברכה"ת מטעם זה וע"כ שזה גדר של מצוות לימוד תורה ולא ח"ו כמש"כ פה.
לא
עיין בברכ"י סי' מז' ס"ק ז' "אבל היותר נכון שאינן חייבות מצד מצוות ת"ת וכו'" ציטוט מהערות בטור המאור
 
לא
עיין בברכ"י סי' מז' ס"ק ז' "אבל היותר נכון שאינן חייבות מצד מצוות ת"ת וכו'" ציטוט מהערות בטור המאור
אינו לפני כרגע אבל נכון שלא חייבות מצד מצוות ת"ת אלא צריכות לידע את ההלכות הקשורות אליהם ואם מברכות ברכה"ת על הלכות פסוקות ע"כ שזה נחשב לימוד תורה.
 
לא
עיין בברכ"י סי' מז' ס"ק ז' "אבל היותר נכון שאינן חייבות מצד מצוות ת"ת וכו'" ציטוט מהערות בטור המאור
כבר דשו הפוסקים בזה וידועים דברי הגר''ח מבריסק ועוד ביאורים רבים, ואכמ''ל.
 
לא, אבל לא רק "לגרוס" הלכות כמו זוהר או תהילים אלא להבין מה הוא קורא ומה הנידון והסיבה.
זה נקרא אצלך "מילתא בטעמא"?
טוב כל אחד והטעמא שלו.
לגבי דידי פשיטא לי כך וכן הוא פשוט לכל מעיין, שמילתא בטעמא אין הכוונה הבנת הנקרא ולא גירסת זוהר.
גם פסיקת הלכה הוא לא אומר כגירסת זוהר.

והדבר הכואב ביותר בכל הסיפור שיש כאן הטפה ומלחמת ג'יהאד כלפי ראש ישיבה שאמר לתלמידיו שלימוד הלכה בלי ללמוד הסוגיות אין יוצאים י''ח ת''ת, ויש שאומרים שזה שטויות, בגלל ש'מילתא בטעמא' הכוונה לא כמו לגרוס זוהר. ומי שמפרש מילתא בטעמא הכוונה ידיעת נימוק הפסיקה בשרשו, הוא השטחי, והלא מעיין, וכו' וכו'.

יש כאן עולם הפוך

האומרים לאור חשך

ולחשך אור

עורו עורו פן יהיה מאוחר.

צריך לעשות קריעה על עקירת התורה הזו!
 
אינו לפני כרגע אבל נכון שלא חייבות מצד מצוות ת"ת אלא צריכות לידע את ההלכות הקשורות אליהם ואם מברכות ברכה"ת על הלכות פסוקות ע"כ שזה נחשב לימוד תורה.
ע"כ שזה נחשב לתורה
לא לתלמוד תורה
ומלבד מה שידוע מהגר"ח שתורה טעונה ברכה
 
ראשי תחתית