ראיתי במועדים וזמנים החדש סי' ח' שהביא בשם שו''ת רבי משולם איגרא סי' לט שיצא לדון שצריך למכור ואח''כ לבטל ולבער
וטעמו ונימוקו שהמכירה זה הערמה שלא מועילה התורה אלא מדרבנן, ואם יבטל את החמץ ואח''כ ימכור אותו עצם המכירה זה חזרה וביטול של הביטול ונמצא שכעת אין ביטול והוי בל יראה דאורייתא וממילא המכירה שהיא הערמה לא מועלה לענין דאורייתא ויסוד הדברים מהבכור שור פסחים כא. ולכן צריך למכור ואח''כ לבטל.
ומביא שם שמלבד שהחת''ס או''ח סי' סב ס''ל להדיא שמועיל גם לענין דאורייתא ולפי'ז אין הבדל כלל
אבל מביא שם עוד לדון דלא כרבי משולם איגרא הנ'ל שבאמת אין הבדל הסדר שעושה בפועל את הביטול שתמיד הוא יחול מיד בכניסת החג ואין המכירה מבטלתו,ומצינו כעי'ז ברמ''א או''ח רמו ג' שאדם שמפקיר את בהמתו קודם השבת ובא אדם אחר לזכות קודם השבת לא זכה שאומדנא שרצה להפקיר רק בשבת וה''ה כאן האומדנא שרוצה שהביטול יחול מיד לפני החג.
אבל דוחה זאת שהרמ'א בסי' תלד כתב שצריך לשרוף ואח''כ יבטל שאם יעשה להיפך נמצא ששורף חמץ שאינו שלו ומבואר שהביטול חל מיד בשעה שמבטל ולא בסמוך לחג
[וצ''ב מאי שנא מבהמה שמרינן אומדן דעת ולענ''ד נראה שכלפי בהמה אי''ז הפקר אמיתי ולכן אמרינן ביה אומדן דעת אבל כאן ההפקר אמיתי ואזלינן בתר מעשיו ולא מחשבתו וצריך לעין בסוגריים זו]
נמצא שלפי רבי משולם איגרא צריך למכור ואח''כ לבטל
אבל מאידך מעיר שאם ישרוף ואח''כ ימכור יהיה חסר בתשביתו כיון שמהות של שביתה שיותר לא קיים חמץ ואם משאיר למכירה נמצא שלא השבית בשריפה.
מממילא צ''ע מה כדאי לעשות שבכל אחד יש חיסרון ועייש מש''כ ליישב בזה.
וטעמו ונימוקו שהמכירה זה הערמה שלא מועילה התורה אלא מדרבנן, ואם יבטל את החמץ ואח''כ ימכור אותו עצם המכירה זה חזרה וביטול של הביטול ונמצא שכעת אין ביטול והוי בל יראה דאורייתא וממילא המכירה שהיא הערמה לא מועלה לענין דאורייתא ויסוד הדברים מהבכור שור פסחים כא. ולכן צריך למכור ואח''כ לבטל.
ומביא שם שמלבד שהחת''ס או''ח סי' סב ס''ל להדיא שמועיל גם לענין דאורייתא ולפי'ז אין הבדל כלל
אבל מביא שם עוד לדון דלא כרבי משולם איגרא הנ'ל שבאמת אין הבדל הסדר שעושה בפועל את הביטול שתמיד הוא יחול מיד בכניסת החג ואין המכירה מבטלתו,ומצינו כעי'ז ברמ''א או''ח רמו ג' שאדם שמפקיר את בהמתו קודם השבת ובא אדם אחר לזכות קודם השבת לא זכה שאומדנא שרצה להפקיר רק בשבת וה''ה כאן האומדנא שרוצה שהביטול יחול מיד לפני החג.
אבל דוחה זאת שהרמ'א בסי' תלד כתב שצריך לשרוף ואח''כ יבטל שאם יעשה להיפך נמצא ששורף חמץ שאינו שלו ומבואר שהביטול חל מיד בשעה שמבטל ולא בסמוך לחג
[וצ''ב מאי שנא מבהמה שמרינן אומדן דעת ולענ''ד נראה שכלפי בהמה אי''ז הפקר אמיתי ולכן אמרינן ביה אומדן דעת אבל כאן ההפקר אמיתי ואזלינן בתר מעשיו ולא מחשבתו וצריך לעין בסוגריים זו]
נמצא שלפי רבי משולם איגרא צריך למכור ואח''כ לבטל
אבל מאידך מעיר שאם ישרוף ואח''כ ימכור יהיה חסר בתשביתו כיון שמהות של שביתה שיותר לא קיים חמץ ואם משאיר למכירה נמצא שלא השבית בשריפה.
מממילא צ''ע מה כדאי לעשות שבכל אחד יש חיסרון ועייש מש''כ ליישב בזה.