האם מצאנו לגדולי ישראל במשך הדורות שחזרו בהם בעקבות השגות שהשיגו עליהם?

בתורת ציון.
אביא כאן גם מאמר.
במחכ"ת כותב המאמר, לא נגע ולא פגע בסוגיא כלל. לכתוב שאין לסמוך על המחקרים זה כמו לכתוב שאין לסמוך שעכשיו יום.
לא ידע שהרמב"ם מדד באבצע 'דחוקה' שהיא 'בדיוק' 1.9, ויש לזה הרבה ראיות.
לא ידע שהזב"צ שיער את האצבע בשיעור 1.9 וכפי שהוכיח להדיא הרב ווייס בספרו.
לא ידע שחוץ מהדרהם יש גם את הדינר הערבי שהוא הרבה יותר יציב וידוע והוא מורה בדיוק כמו השיעור בדרהם.
לא ידע שכיום מצאו את 'משקלות הזכוכית' שהיו בזמן הרמב"ם שהם מדוייקים להפליא ועולה שהדרהם הוא קרוב ל3 גרם, ולית נגר דיפרקיניה.
שכח שהשו"ע עצמו ביו"ד כתב את שיעור חלה בדרהם ולא באצבעות.

לא אכנס לכל אחד מהדיונים, משום שכנראה הכותב סבור כמו @כהנא דמסייע שכשיש 'סברא ראשונית' לא יעזרו כל ההוכחות, ומסתמא זה מה שיהיה לבסוף אם נתחיל לדון בזה, אז חבל על הדיון.
 
נערך לאחרונה:
לא אוכל להתאפק מלהעיר הערה חמורה במאמר הנ"ל
1748438612571.png
העתיק רק חצי מדברי המנהיג, ואין שום קשר בין מה שכתב לבין כונת המנהיג.

ספר המנהיג הלכות פסח עמוד תנד
תי' הכא והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי', וכתי' התם לקטו לחם משנה, והעומר עשירית האיפה ואיפה שלוש סאין, וסאה ששת קבין שהן י"ח קבין, והקב ד' לוגין הנה ע"ב לוגין, העישור ז' לוגין, וביצה וחומש ביצה כמניין חלה ואיתי ועודות דר' ושדי עליהו וכמה ועוד אחד (אחד) מעשרי' בביצה הנה בין הכל מ"ה ביצים וחומש ביצה וזהו ששנינו חמשת רבעים קמח ועוד חייבי' בחלה הי"ח קבין לאיפה מדברית, באו לצפורי והוסיפו על המדות שתות מלבר ונכנסו בט"ו קבין שוחקות והעישור קב וחצי שהן ו' לוגין, באו לירושל' והוסיפו על המדות שתות ונכנסו בה' לוגין שוחקות והן ה' רבעי קבין ועוד. ע"י שהביצים היו גדולות מאלו שלעכשיו צריך הועדות, כך קיבלתי בצרפת מפי ה"ר ידידיה נ"ע ממלשון. אב"ן.

כונת המנהיג היא למה צריך 'ועוד', כלומר חמש רבעים קמח 'ועוד', שזהו שיעור מועט, אבל שיעור שהוסיפו, ועל זה כתב על ידי שהביצים היו גדולות צריך 'הועדות' דהיינו 'ועוד'.

הוא לא אומר כלל שאין לבדוק השיעור בביצים, אלא מסביר למה צריך 'ועוד'.

ה'ועוד' הנ"ל הוא שיעור מועט מאוד ולא מתקרב ליחס של ההכפלה בשיעורים של הנו"ב והחזו"א.
 
לא ידע שהרמב"ם מדד באבצע 'דחוקה' שהיא 'בדיוק' 1.9, ויש לזה הרבה ראיות.
ראיות קלושות. דרכך לקבוע עובדות בצורה נחרצת בלי כל בסיס.
לא ידע שהזב"צ שיער את האצבע בשיעור 1.9 וכפי שהוכיח להדיא הרב ווייס בספרו.
ולכן כתב ע''פ האגודל להגדיל מידת חלה כשיעור חזון איש.

מובטחני שלא ראית את הזב''צ ולא למדת אותו בעיון בעצמך.

ואגיב במילה אחת אם לזה אתה קורא ראיות ברורות לדעתי. לא נכנסת אפילו בפתחה של סוגיא, שכנראה מבוססת על קריאת קבצים וירחונים, ותו לא.

ואולי באמת מבחינתך לימוד תורה זה מחקר היסטורי... אני מתחיל להסתפק.
 
ראיות קלושות. דרכך לקבוע עובדות בצורה נחרצת בלי כל בסיס
יש הרבה בסיס. לא ראיות קלושות. ראשונים מפורשים.
מובטחני שלא ראית את הזב''צ ולא למדת אותו בעיון בעצמך.
מובטחני שלא ראית את חשבונו הברור של הרב ווייס לשיעור האצבע של הזבחי צדק.
ואגיב במילה אחת אם לזה אתה קורא ראיות ברורות לדעתי. לא נכנסת אפילו בפתחה של סוגיא, שכנראה מבוססת על קריאת קבצים וירחונים, ותו לא
הראיות הברורות הם הרבה יותר ממה שכתוב כאן. ב"ה גם אני ישבתי על סוגיא זו חודשים רבים, והדברים ברורים אצלי כשמלה.
 
מובטחני שלא ראית את חשבונו הברור של הרב ווייס לשיעור האצבע של הזבחי צדק.
בהרבה דברים נתברר כי לא דייק וטעה.
וכנראה אתה נשאב ע''י מחקרים המוצגים בבטחון כעמדה מוחלטת בלי לבדוק לעומק. בסגנונך.
 
לא אוכל להתאפק מלהעיר הערה חמורה במאמר הנ"ל
הצג קובץ מצורף 5520
העתיק רק חצי מדברי המנהיג, ואין שום קשר בין מה שכתב לבין כונת המנהיג.

ספר המנהיג הלכות פסח עמוד תנד
תי' הכא והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי', וכתי' התם לקטו לחם משנה, והעומר עשירית האיפה ואיפה שלוש סאין, וסאה ששת קבין שהן י"ח קבין, והקב ד' לוגין הנה ע"ב לוגין, העישור ז' לוגין, וביצה וחומש ביצה כמניין חלה ואיתי ועודות דר' ושדי עליהו וכמה ועוד אחד (אחד) מעשרי' בביצה הנה בין הכל מ"ה ביצים וחומש ביצה וזהו ששנינו חמשת רבעים קמח ועוד חייבי' בחלה הי"ח קבין לאיפה מדברית, באו לצפורי והוסיפו על המדות שתות מלבר ונכנסו בט"ו קבין שוחקות והעישור קב וחצי שהן ו' לוגין, באו לירושל' והוסיפו על המדות שתות ונכנסו בה' לוגין שוחקות והן ה' רבעי קבין ועוד. ע"י שהביצים היו גדולות מאלו שלעכשיו צריך הועדות, כך קיבלתי בצרפת מפי ה"ר ידידיה נ"ע ממלשון. אב"ן.

כונת המנהיג היא למה צריך 'ועוד', כלומר חמש רבעים קמח 'ועוד', שזהו שיעור מועט, אבל שיעור שהוסיפו, ועל זה כתב על ידי שהביצים היו גדולות צריך 'הועדות' דהיינו 'ועוד'.

הוא לא אומר כלל שאין לבדוק השיעור בביצים, אלא מסביר למה צריך 'ועוד'.

ה'ועוד' הנ"ל הוא שיעור מועט מאוד ולא מתקרב ליחס של ההכפלה בשיעורים של הנו"ב והחזו"א.
מצאת פקפוק באחד מיני אלף, הרשב''ץ כותב כן. המאירי כותב כן להדיא. ואגב ראיה זו מהמנהיג לשיטת הנוב''י מצאתיה לאחר מכן להגרי''ש נתנזון בעל השואל ומשיב. אם זוהי ההערה הכי חמורה על המאמר אני רגוע מאד. סימן שאין כלום.
 
ואעפ"כ...
לא התייחס במאמר כל לזה. למרות שהיא הראיה הגדולה שיש בזה שעליו אין הסתירות כמו שיש בדרהם.
גם לגבי הדינר טענותיו של הר' מרגולין לקוחים מספר מידות ומשקלות של תורה
ושם גם מבואר חילוק בין דינרי מצרים לדינרים אחרים.. שבמצרים היו נעים בין 4.5 לבין 9.9...

ודרך אגב הראיה היחידה שלו היא שהרמב''ם סובר ענין הדינר הוא ממה שהביא ענין ז' שעורות בתחילת הלכות שקלים (ע' במאמר הנ''ל הערה 21)
1748443408983.png
 
לא ידע שהרמב"ם מדד באבצע 'דחוקה' שהיא 'בדיוק' 1.9, ויש לזה הרבה ראיות.
בקובץ מוריה (תמוז תשמב) מאמר לחוקר הרב אברהם יהודה גרינפלד שכל מגמתו להקטין השיעורים הוא מודה 'דרוב האגודלים אינם בגודל שתי ס''מ', ולכה''פ 2.2. ולא מצא דרך ליישב אלא לומר שמודדים בצד הצר של האגודל למרות שמפורש ברמב''ם 'רוחב גודל' השיאו לדבר אחר ע''ש.
וכבר דחאוהו באמת הבנין הגר''י קנייבסקי זצ''ל, וגם הרב קלמן כהנא במאמרו במוריה, והרב ידידיה מנת ועוד, שבכל הראשונים מבואר שמדובר על 'רוחב' האגודל ולא הצד ה'צר'. ואציין מקומותם בקצרה הרמב''ם (פ''ט מהל' ס''ת ה''א, וב', וט. פי''ז מהל' שבת ה''כ. פ''ו מהל' בכורים הט''ו. ובתשובת פאר הדור סי' סו כתב ודע כי כל אצבע המוזכר בתורה בכל המקומות הוא רוחב האגודל מאמצע). הרא''ש (הל' ס''ת סי' ט) האשכול (ח''ב עמ' נ), מהר''ם מרוטנבורג (ספר קנין סי' יד) מרדכי (הלכות ציצית), האו''ז (עירובין סי' קכז) הריקנטי (הל' ציצית ותפילין אות ב') הכלבו (סי' פט), שו''ע יו''ד סי' ערב סעיף א', והרמ''א סי' שכד סעיף א. וע''ע שם מראב''ן ורבינו ירוחם ומאירי, וסה''ת, ואכמ''ל.
 
בהרבה דברים נתברר כי לא דייק וטעה.
וכנראה אתה נשאב ע''י מחקרים המוצגים בבטחון כעמדה מוחלטת בלי לבדוק לעומק. בסגנונך.
לא שמת לב כלל שמהמקום שבאת ממנו, מהרב וייס מאותו עמוד מבואר להדיא שהדרהם שלו היה 2.91 [וגם אתה הסתמכת על זה בחשבון של החלה].

אין מנוס מלומר שהקמח שלהם היה כבד, וכמו שמפורש גם ברשב"ץ כנודע. עיין קצת יותר ותבין.
מצאת פקפוק באחד מיני אלף, הרשב''ץ כותב כן. המאירי כותב כן להדיא. ואגב ראיה זו מהמנהיג לשיטת הנוב''י מצאתיה לאחר מכן להגרי''ש נתנזון בעל השואל ומשיב. אם זוה ההערה הכי חמורה על המאמר אני רגוע מאד. סימן שאין כלום.
זו הערה שמצאתי כבדרך אגב.
לגבי הדינר. צריך לדעת איך לקרוא מחקרים ואיך להבין מה שהוא כתב. תשאל את מי שמבין בזה באמת. גם אם יש סטיות קלות - כל מי שמבין בתחום יודע שזה היה בסביבות 4.25. כמו שאתה תקרא תוצאה של בדיקה רפואית ותנסה לפענח אותה. תשאיר את זה למבינים. תראה לי מבין אחד אמיתי [לא הנכד של הרב נאה...] שסובר כמותך. אנשים עשו על זה דוקטורט ואתה ברוב חכמתך יותר חכם מהם...
בקובץ מוריה (תמוז תשמב) מאמר לחוקר הרב אברהם יהודה גרינפלד שכל מגמתו להקטין השיעורים הוא מודה 'דרוב האגודלים אינם בגודל שתי ס''מ', ולכה''פ 2.2. ולא מצא דרך ליישב אלא לומר שמודדים בצד הצר של האגודל למרות שמפורש ברמב''ם 'רוחב גודל' השיאו לדבר אחר ע''ש.
וכבר דחאוהו באמת הבנין הגר''י קנייבסקי זצ''ל, וגם הרב קלמן כהנא במאמרו במוריה, והרב ידידיה מנת ועוד, שבכל הראשונים מבואר שמדובר על 'רוחב' האגודל ולא הצד ה'צר'. ואציין מקומותם בקצרה הרמב''ם (פ''ט מהל' ס''ת ה''א, וב', וט. פי''ז מהל' שבת ה''כ. פ''ו מהל' בכורים הט''ו. ובתשובת פאר הדור סי' סו כתב ודע כי כל אצבע המוזכר בתורה בכל המקומות הוא רוחב האגודל מאמצע). הרא''ש (הל' ס''ת סי' ט) האשכול (ח''ב עמ' נ), מהר''ם מרוטנבורג (ספר קנין סי' יד) מרדכי (הלכות ציצית), האו''ז (עירובין סי' קכז) הריקנטי (הל' ציצית ותפילין אות ב') הכלבו (סי' פט), שו''ע יו''ד סי' ערב סעיף א', והרמ''א סי' שכד סעיף א. וע''ע שם מראב''ן ורבינו ירוחם ומאירי, וסה''ת, ואכמ''ל.
לא קשור כלל.
לא כתבתי במקום 'הצר' כתבתי במקום הרחב 'בדוחק', דהיינו 'עצבות'.

אם אתה רוצה קצת להחכים עיין במצורף
 

קבצים מצורפים

במחכ"ת כותב המאמר, לא נגע ולא פגע בסוגיא כלל. לכתוב שאין לסמוך על המחקרים זה כמו לכתוב שאין לסמוך שעכשיו יום.
לא ידע שהרמב"ם מדד באבצע 'דחוקה' שהיא 'בדיוק' 1.9, ויש לזה הרבה ראיות.
לא ידע שהזב"צ שיער את האצבע בשיעור 1.9 וכפי שהוכיח להדיא הרב ווייס בספרו.
לא ידע שחוץ מהדרהם יש גם את הדינר הערבי שהוא הרבה יותר יציב וידוע והוא מורה בדיוק כמו השיעור בדרהם.
ואומר דבר אחד אם לזה תקרא ראיות ברורות יותר אל תשיג על אף אחד, כי כנראה אתה לא לומד עם חברותא, ולא מבין מה זה סגנונות חשיבה, נראה לך שהכל מתמטיקה.
וזה היפך כל שיטת הלימוד של כל רבותינו הראשונים והאחרונים. וכל יודעי דת ודין.
מלחמות השם לרמב"ן על הרי"ף ברכות דף ב/א "אל תאמר בלבבך ... תשובות נצחות ומכריחות אותך להודות בהם, על פני עקשותך, ותתפאר בהיותך מספק אחת מהן על לומדיה, או תטריח על דעתך להכנס בנקב המחט לדחות מעליך הכרח ראיותי, אין הדבר כן כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה".
 
לגבי הדינר. צריך לדעת איך לקרוא מחקרים ואיך להבין מה שהוא כתב. תשאל את מי שמבין בזה באמת. גם אם יש סטיות קלות - כל מי שמבין בתחום יודע שזה היה בסביבות 4.25. כמו שאתה תקרא תוצאה של בדיקה רפואית ותנסה לפענח אותה. תשאיר את זה למבינים. תראה לי מבין אחד אמיתי [לא הנכד של הרב נאה...] שסובר כמותך. אנשים עשו על זה דוקטורט ואתה ברוב חכמתך יותר חכם מהם...
לפחות יש לך אמונת חכמים לרב מרגולין. אחד בדור יש לך.
תעשה טובה זה לא לרמה שלי לדון ברמה הזו. בהצלחה.
 
לא שמת לב כלל שמהמקום שבאת ממנו, מהרב וייס מאותו עמוד מבואר להדיא שהדרהם שלו היה 2.91 [וגם אתה הסתמכת על זה בחשבון של החלה].
אבל הזבחי צדק כותב שהבבלי אינו המצרי. והחיטים והקמח לא שוים. ולכן צריך למדוד באגודל. ולכן הגדיל השיעור. אתה חוזר כמו תוכי על טענות ששמעתי לפני עשרים שנה. אין בהם כל חידוש.
 
לפחות יש לך אמונת חכמים לרב מרגולין. אחד בדור יש לך.
ממש לא מאמין לו. יודע שהוא טעה. יש מומחים רבים ממנו. אחד מהם הוא במאמר המצורף שהוא היום המומחה הגדול לענינים אלו.
תקרא ותחכים.
 

קבצים מצורפים

ממש לא מאמין לא. יודע שהוא טעה. יש מומחים רבים ממנו. אחד מהם הוא במאמר המצורף שהוא היום המומחה הגדול לענינים אלו.
תקרא ותחכים.
הליקוט הזה אצלי במחשב מזמן רב. אולי יום אחד שתבין שמלבד לאסוף נתונים צריך להעמיק בהם.
 
אבל הזבחי צדק כותב שהבבלי אינו המצרי. והחיטים והקמח לא שוים.
היכן הוא כותב את זה???

שו"ת זבחי צדק חלק יורה דעה סימן כח
ואנחנו מכמו עשרה שנים חקרנו על שיעור חלה כמה הוא בזמנינו והיו עמנו כל חכמי המדרש הי"ו וראינו שזה השיעור של מ"ג ביצים א"א לעמוד עליו בז"הז שיש ביצים גדולות וקטנות. גם מ"ש מרן עוד תק"ך דרהם מקמח חטים מצרים ג"ז א"א כי מי יודע מה חטה שבמצרים ושמא נשתנית בזה הזמן ועל כן אחר החקירה ראינו שאין אנחנו יכולים לעמוד על שיעור החלה אלא בשיעור שכתב הרמב"ם ז"ל בה' בכורים פ"ו ה"טו שהוא עשה שיעור ברור וז"ל שם כמה שיעור העיסה שחייבת בחלה וכו' וכל האצבעות הם רחב גודל אצבעות של יד נמצאת למד שמדה שיש בה עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום ג' אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא העומר וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע על ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע היא מדת העומר וב' המדות כא' הם עולים. וכמה מכילה מדה זו כמו מ"ג ביצים בינוניות וחומש ביצה והם משקל וכו' מקמח החטים שבמצרים שהם משקל תק"ך זוז מזוזי מצרים בזה הזמן ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדים לחלה בכל מקום עכ"ל הרמב"ם ז"ל. ושיעור זה של האצבעות כתב אותו מור"ם ז"ל בהגה שם /ביו"ד/ בסי' שכד סעי' א משם הרמב"ם עי"ש. נמצינו למדים שכל השיעורים שכתב מרן ז"ל ומור"ם ז"ל הם מלשון הרמב"ם ז"ל וכל השיעורים אחת הם בין שיעור של מ"ג ביצים וכו' ובין שיעור התק"ך דרהם ובין שיעור האצבעות הכל הוא משקל א' כמ"ש הרמב"ם ז"ל והבאנו קצת עץ של קנה ומדדנו אותו עד שהיה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע ועשינו מדה א' של נחשת על המדה הזאת ומדדנו אותה בעץ של קנה הנז' והיתה המדה ז' אצבעות פחות ב' תשיעי אצבע בין באורך בין ברוחב בין בעומק ומדדנו אותה באצבע של אנשים בינוניים והמדה הזאת היא אצלנו ובכל שנה אנחנו מודדים בה שיעור עיסה של פסח. והנה בעתה הבאנו המדה הזאת ומלאנו אותה קמח ולא דחקנו הקמח במדה אלא מחוקה ולא גדושה ואח"ך שקלנו את הקמח הזה שהנחנו כנגדו רפייאת ועלה משקלו רכ"ג רפיי וג' ענאת לא פחות ולא יותר וזהו שיעור חלה האמתי ודי בזה.
 
הליקוט הזה אצלי במחשב מזמן רב. אולי יום אחד שתבין שמלבד לאסוף נתונים צריך להעמיק בהם.
בקיצור כולם מלקטים, אף אחד לא מבין. רק אתה.
כל מי שכותב דברים שאתה לא מבין אותם לעומק אז הוא כבר נקרא 'מלקט'.

אשמח לשמוע איזה 'העמקה' היה לך בדבריו.
 
ראשי תחתית