האם נכון לערוך קידושא רבא לרגל הניסים העצומים שזכו כלל ישראל?

[ואנוכי בסוף מערב]

שמענו שהורה מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א שראוי לערוך קידושא רבא בשבת קדש לרגל ההצלה והניסים הגדולים ממלחמה מול איראן.

ואמנם, היו שפרסמו ששאלו את הגר"ד לנדו ואמר 'מעולם לא ראינו ולא שמענו שעשו כן'.

ויל"ע ההנהגה הראויה בזה, הן מצד הסברא, והן מצד בירור הדעות וטעמן.

 

[עת שערי רצון]

באמת הוא תמוה
תורה היא וללמוד אנו צריכים

 

[אברימי]

היו שפרסמו ששאלו את הגר"ד לנדו ואמר 'מעולם לא ראינו ולא שמענו שעשו כן'.

"פרסמו" ש"שאלו"...
ברי ושמא ברי עדיף.
יש כמה רבנים שהורו כך, וכן כתבו במכתבים, ויש איזו שמועה (שעכשיו אני שומע פעם ראשונה) שמישהו שאל רב פלוני ואמר שלא שמע שעושים כן (שזה לכשעצמו ג"כ לא הוראה נגדית).
אני לא חושב שיש מקום לספק ושאלה בכה"ג...

 

[אלישמע]

מהיכי תיתי קידושא רבא, אולי סעודת הודיה ביום חול ?
ואולי לומר נשמת בקול רם לפני מנחה ?
או מזמור לתודה אחרי סעודת ליל שבת ?

 

[איש מאסף]

שמענו שהורה מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א שראוי לערוך קידושא רבא בשבת קדש לרגל ההצלה והניסים הגדולים ממלחמה מול איראן.

והסברא נותנת כן בפשיטות.

ואמנם, היו שפרסמו ששאלו את הגר"ד לנדו ואמר 'מעולם לא ראינו ולא שמענו שעשו כן'.

וזה פלא עצום!
מאז ומתמיד ערכו גדו"י שמחה והודאה על ניסים שארעו לכלל ישראל!

1. הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל אחר סיום מלחמת ששת הימים, שעלו לגג הישיבה ואמרו נשמת כל חי, וכן רקדו בביהמ"ד ונמנעו מלצאת לרקוד בחוץ היות ועדיין קברו את מתי המלחמה ואמר שאיך נרקוד. ועוד העידו שנסעו תלמידי הישיבה לתפילה במערת המכפלה בקברי אבות, ואמרו פרקי הלל בישיבה.
2. הגה"ק רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל הורה לערוך סעודה ביום שחרור הכותל המערבי ובשנה הראשונה אף אמרו הלל בברכה.
3. מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל הורה ע"פ עדות הרב מנחם בן יעקב לומר אחר מלחמת ששת הימים פרקי הלל הגדול אחר תפילת מנחה.
4. הגר"ח שמואלביץ זצוק"ל ערך סעודה גדולה בביתו אחר המלחמה.

ויש עוד כאלו עיין כאן.

ובמצב כזה בו כלל ישראל עמד בפני איום קיומי וודאי של פצצת אטום שיכלה לכלות את הארץ כולה באופן מיידי, ועמדה להיות בידיהם של אלו שללא ספק היו משתמשים בה - צ"ע מדוע לא חייבים על הצלה כזו, ואי לא נימא הלל הגדול - לכה"פ סעודה וקידוש ברבים, פשוט לענ"ד שראוי כן.

 

[איש מאסף]

"פרסמו" ש"שאלו"...

אכן! יש לעיין היטב מה פרסמו ומה שאלו, וכ"א יודע שיש צורות רבות לשאול שאלה.

 

[אברימי]

מהיכי תיתי קידושא רבא, אולי סעודת הודיה ביום חול ?

שיהיה ציבור.
ביום חול מתאספים פחות אנשים בביהכנ:ס (במקום אחד ובזמן אחד), ולכן מיד נוהגים לעשות דברים כגון אלו בשבת.
ומטעם זה גם קידוש לבת עושים בשבת ולא ביום חול.

 

[אלישמע]

שיהיה ציבור.
ביום חול מתאספים פחות אנשים בביהכנ:ס (במקום אחד ובזמן אחד), ולכן מיד נוהגים לעשות דברים כגון אלו בשבת.
ומטעם זה גם קידוש לבת עושים בשבת ולא ביום חול.

ידעתי, שמישהו יכתוב זאת לכן הוספתי (כנראה לא הספקת לקרא),
ואולי לומר נשמת בקול רם לפני מנחה ?
או מזמור לתודה אחרי סעודת ליל שבת ?

 

[אברימי]

ידעתי, שמישהו יכתוב זאת לכן הוספתי (כנראה לא הספקת לקרא),
ואולי לומר נשמת בקול רם לפני מנחה ?
או מזמור לתודה אחרי סעודת ליל שבת ?

ראיתי זאת כשציטטתי את ההודעה, ובכ"ז מחקתי שורה זו כי רציתי להגיב על השורה הראשונה.
והתשובה להמשך הוא שאה"נ, תשאל גם למה לעשות סעודת הודיה ולא (רק) נשמת כל חי.
אבל לפי ההו"א שכתבת לעשות סעודת הודיה ביום חול, זה מה שעושים, רק שעושים זאת בשבת מהטעם הנ"ל.

 

[שושלתא דדהבא]

הראשון לציון הרב דוד יוסף ערך הבוקר תפילת הודאה בכותל עם הלל ברוב עם (יצא לו טוב שזה בדיוק בראש חודש).

 

[אלישמע]

יפה מאד, והכוונה ברורה.
ברור שצריך להודות, ולא צריך בשביל זה הוראה או הכחשה מהרב זערפאני.
אך אין דרך ספיציפית איך מודים, אלא כל אחד יודה לעצמו, או כל קהל יודה כראות עיניו.
אין דין לעשות קידושא רבה אחרי ההתפילה (בגלל הרב זערפאני), או להתכנס ברחבת הכותל (בגלל הרב דוד).
מי שרוצה יכול בלא ספק, אבל מי שרוצה יכול להביא "מזונות" לכולל,
ומי שרוצה יכול לכוין השבת בנשמת, או ביום א' במזמור לתודה.
ומי שרוצה יכול לקרא כמה פרקי תהלים.