האם רשב"י רוצה שיעשו הילולה במירון בל"ג בעומר?

[אור יעקב]

אני מאמין שהמחשבה הזו עלתה לרבים בשנים האחרונות...

תש"פ - קורונה.
תשפ"א - אסון מירון.
תשפ"ב - הגבלות בעקבות האסון.
תשפ"ג - חזרה לשגרה.
תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו - מלחמה.

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים אבל אולי רשב"י מצטער כל שנה מהיום הקדוש הזה שפעם היה יום גדול לעם ישראל ורבים רבים מגדולי ישראל היו מטריחים את עצמם לעלות להר מירון בקדושה וטהרה.
ובשנים האחרונות לצערנו הפריצות חוגגת שם בצורה נוראה (כמובן יש דרך מהדרין אבל זה לא מעלים את כל מה שקורה בצד) והרבה אנשים באים לשם בשביל האקשן והבלגן והאוכל ולא בשביל לזכות להתפלל בציון ביום הזה.

ברור שרוב רובו של עם ישראל העולה לשם עולה בשביל לזכות להתפלל ביום הקדוש והמסוגל הזה ולא קשורים לכל הנ"ל, אבל אני מאמין שרשב"י מצטער מכל השאר שקורה בגלל ההילולה שעושים בשבילו.

אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
(בלי להכנס לדעתם של כמה מגדולי ישראל שיש לשבת וללמוד בבית מאשר לעלות למירון)

 

[שופר הולך]

יראה כאן

 

[אור יעקב]

יראה כאן

?

 

[אלישמע]

אני לא יודע מה הוא רוצה ומה לא, (משנת ... עד שנת תשע"ט הכל היה בסדר).
אי בודק מה הקב"ה רוצה.
תשאל אותי, זה ממש מיותר. אין לזה רמז לא במקרא ולא במשנה ולא בתלמוד ולא בקבלה.
ואם זה גורם למלחמות ושנאה וגזלה, זו גם עבירה.
אגב; כל האסונות זה לא קשור למירון, זה משהו כללי ששיבש הרבה דברים כולל מירון (חוץ מאסון אחד). כך שאין ללמוד משם שום דבר.

 

[אור יעקב]

תשאל אותי, זה ממש מיותר. אין לזה רמז לא במקרא ולא במשנה ולא בתלמוד ולא בקבלה.

זה לא סיבה.
מצינו לגדולי עולם שממש לא חשבו כמוך ולא חשבו שזה "מיותר",

החל מר' חיים ויטאל ועד להיום.

 

[אלישמע]

אני לא יודע מה מיותר ומה לא,
אני יודע שאני לא עובד אצל רשב"י, אלא אצל הקב"ה.
וממילא, מה שיש בו מצוה רצוי, ומה שיש בו עבירה אינו רצוי, ומה שאין בו לא זה ולא זה נתון לשיקולך האישי.
ולעצם הענין, לא ידוע לי מקורות מוסמכים על מה שאמרת.

הנה הדלקנו את האש.

 

[אור יעקב]

ולעצם הענין, לא ידוע לי מקורות מוסמכים על מה שאמרת.

אז תגיד שאתה לא יודע, יותר טוב.

 

[אלישמע]

אז תגיד שאתה לא יודע, יותר טוב.
הצג קובץ מצורף 19576

את זה אני יודע, אבל את מה שאתה לא יודע, אני ג"כ יודע.

 

[אלישמע]

@אור יעקב
אתה לא מתעניין מה אתה לא יודע ?
אתה תכבה את האש שהדלקת/נו...

 

[אור יעקב]

@אור יעקב
אתה לא מתעניין מה אתה לא יודע ?
אתה תכבה את האש שהדלקת/נו...

נו...
סקרנת אותי...
מה אני לא יודע?

 

[אלישמע]

טוב, אז אוסיף עוד רגע שמן/נפט למדורה (ככה נראה אשכול פורה, כשהוא סוער ומלא ויכוחים) אבל עוד חזו"ל. ולבנתיים
א' הוא כותב שם שרבו היה ב"פ במירון ואינו יודע אם זכה לחכמה ההיא עדיין או לא. עוד כותב שם שפעם אחת עלה בשביל החאלקה של בנו.
ב' מסקירה צדדית עולה, שחוץ משתי הפעמים הללו, לא עלה עוד האר"י (ולכאו' גם לא תלמידיו).
א"כ מה שהוא עלה עדיין לא ברור אם היה זה ענין ברשב"י או סתם עלייה לקבר צדיק בזמן שכולם עולים, כשפעם אחת היתה מלווה בסיבה מוצדקת חאלקה.
ג' במהרח"ו לא נזכרו חגיגות וריקודים (את הסיפור עם ר"א אזכרי נעזוב לרגע), אלא "אוכלים ושותים שם". - בסדר, זה ודאי לא מה שרשב"י כ"כ היה חשוב לו שיעשו.
זה כן, הוא הקפיד שלא ינהגו עצבות ביום הזה, כדגמת ר"א ברוכים שהיה אומר "נחם".

עכשיו אני מציע, אני אוריד לכאן (ברשות המחבר) קובץ שהורדתי לכאן בעבר,
שם הוא סוקר מבחינה היסטורית מדעית את כל ההיסטוריה על היום הזה, כולל המסורות והמעשיות, ומנסה לברר מה מקורי ומה לא, מה אגדה ומה המצאה.
כמובן שמטבע הדברים, ההילה המיסטית והחסידית שדבקה לאירועים ברבות השנים מתפוגגת ונמוגה, והופכת למנהג עממי סתמי כזה או אחר, שהולבש בדרך זו או אחרת לרשב"י ליום מסויים עם כוונה או פרשנות כזו או אחרת.
אחרי שתקרא את זה, ותקבל פרופורציות על היום כפי מה שהיה באמת, אז תראה האם יש מקום לשאלתך או לא. (אתה כמובן רשאי להתווכח עמו, אבל כמובן הוייכוחים יהיו עניינים).

מוכן ?
יאללה קבל

 

[אור יעקב]

א' הוא כותב שם שרבו היה ב"פ במירון ואינו יודע אם זכה לחכמה ההיא עדיין או לא. עוד כותב שם שפעם אחת עלה בשביל החאלקה של בנו.
ב' מסקירה צדדית עולה, שחוץ משתי הפעמים הללו, לא עלה עוד האר"י (ולכאו' גם לא תלמידיו).

זה המקור הקדום ביותר.
לא נסמכים רק עליו, יש עוד הרבה שכתבו כמו ה"משנת חסידים" לעלות אליו לקברו.

ג' במהרח"ו לא נזכרו חגיגות וריקודים (את הסיפור עם ר"א אזכרי נעזוב לרגע), אלא "אוכלים ושותים שם". - בסדר, זה ודאי לא מה שרשב"י כ"כ היה חשוב לו שיעשו.

נכון.

עכשיו אני מציע, אני אוריד לכאן (ברשות המחבר) קובץ שהורדתי לכאן בעבר,
שם הוא סוקר מבחינה היסטורית מדעית את כל ההיסטוריה על היום הזה, כולל המסורות והמעשיות, ומנסה לברר מה מקורי ומה לא, מה אגדה ומה המצאה.
כמובן שמטבע הדברים, ההילה המיסטית והחסידית שדבקה לאירועים ברבות השנים מתפוגגת ונמוגה, והופכת למנהג עממי סתמי כזה או אחר, שהולבש בדרך זו או אחרת לרשב"י ליום מסויים עם כוונה או פרשנות כזו או אחרת.
אחרי שתקרא את זה, ותקבל פרופורציות על היום כפי מה שהיה באמת, אז תראה האם יש מקום לשאלתך או לא. (אתה כמובן רשאי להתווכח עמו, אבל כמובן הוייכוחים יהיו עניינים).

מוכן ?
יאללה קבל

רוב ככל הדברים שכתב שם ידועים לי, וזה לא מוריד מזה שהרבה כתבו שיש בזה עניין לעלות אליו ולא ראו בזה "דבר מיותר".

 

[אלישמע]

זה המקור הקדום ביותר.
לא נסמכים רק עליו, יש עוד הרבה שכתבו כמו ה"משנת חסידים" לעלות אליו לקברו.

נכון.

רוב ככל הדברים שכתב שם ידועים לי, וזה לא מוריד מזה שהרבה כתבו שיש בזה עניין לעלות אליו ולא ראו בזה "דבר מיותר".

טוב, אם המצאה שכולם עלו (כאשר לא ברור בדיוק מי, ולמה), היא לא הופכת לדבר מיותר,
אז שיעלו.
אני לא רואה מעלה בטיש גם אם כל דגולי החסידות עושים טיש, כי אני לא חסיד.
וכן אני לא רואה מעלה בהתבודדות, כי אני לא ברסלב. -אין לי בעייה שתתבודד אבל אל תגיד לי שכ-ו-ל-ם עשו התבודדות, זה לא נכון.
וגם מי שעשו זה לא ביער, ולא צעקו, וכו' וכו'. - צריך לעשות פרופורציה, וזה עושים בישוב הדעת בסדר מוסר (למי שעושה כמובן), וסגי.
אז אני עושה את ההילולא (בל"נ) פה בביהמ"ד. ובזה בטוח ניחא לרשב"י, עכ"פ ודאי ניחא ליה לקב"ה. - וסגי, וכל השאר אך למותר.

 

[אור יעקב]

טוב, אם המצאה שכולם עלו (כאשר לא ברור בדיוק מי, ולמה), היא לא הופכת לדבר מיותר,
אז שיעלו.
אני לא רואה מעלה בטיש גם אם כל דגולי החסידות עושים טיש, כי אני לא חסיד.
וכן אני לא רואה מעלה בהתבודדות, כי אני לא ברסלב. -אין לי בעייה שתתבודד אבל אל תגיד לי שכ-ו-ל-ם עשו התבודדות, זה לא נכון.
וגם מי שעשו זה לא ביער, ולא צעקו, וכו' וכו'. - צריך לעשות פרופורציה, וזה עושים בישוב הדעת בסדר מוסר (למי שעושה כמובן), וסגי.
אז אני עושה את ההילולא (בל"נ) פה בביהמ"ד. ובזה בטוח ניחא לרשב"י, עכ"פ ודאי ניחא ליה לקב"ה. - וסגי, וכל השאר אך למותר.

אני רק בא לומר שזה לא איזה דבר ללא מקורות כמו ר' שעיה או סגולת ר' מתיא בן חרש ודומיהם.
זה דבר שיש לו מקורות ברבותינו האחרונים והרבה מהם נהגו גם לעלות.

אז אני עושה את ההילולא (בל"נ) פה בביהמ"ד. ובזה בטוח ניחא לרשב"י, עכ"פ ודאי ניחא ליה לקב"ה. -

גם אני.

 

[אלישמע]

אני רק בא לומר שזה לא איזה דבר ללא מקורות כמו ר' שעיה או סגולת ר' מתיא בן חרש ודומיהם.
זה דבר שיש לו מקורות ברבותינו האחרונים והרבה מהם נהגו גם לעלות.

זהו שזה לא מקור.
זו מציאות שכך עשו (אלו שעשו).
מקור צריך להיות בתלמוד, בפוסקים, במקובלים.
וזה לא מופיע באחד מהם. (מקובלים אצלי זה האר"י והרש"ש).
יש כאלו שאצלם חסידות זה גם מקור, אבל לא אצלי.
ויש כאלו ש"כולם עושים" זה גם מקור, בסדר אבל לא אצלי.
וע"ז דברתי.

לכן אני לא יכול להסיק מכך ש... עשה, שרשב"י שמח בזה.
וזה נשאר נתון לשיקול דעתי.

 

[משיב כהלכה]

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים אבל אולי רשב"י מצטער כל שנה מהיום הקדוש הזה שפעם היה יום גדול לעם ישראל ורבים רבים מגדולי ישראל היו מטריחים את עצמם לעלות להר מירון בקדושה וטהרה.
ובשנים האחרונות לצערנו הפריצות חוגגת שם בצורה נוראה (כמובן יש דרך מהדרין אבל זה לא מעלים את כל מה שקורה בצד) והרבה אנשים באים לשם בשביל האקשן והבלגן והאוכל ולא בשביל לזכות להתפלל בציון ביום הזה.

כבר קדמוך בזמן האר"י, והוא נזף בהם והזהיר אותם. וכך מובא בספר שבחי האר"י (סי' ד'): "אמר להם הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד היום, והם רוצים לבטל הילולא דרשב"י כאמור, שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו אפילו בבגדי חול לא ילינו שם אלא הזקנות. ואם ככה יעשו ח"ו יבוא המגפה הגדולה ויכלה רעים וטובים... ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה. וכמה שנים נוהגים לעשות כן, וח"ו יקפיד עלינו ויבוא הנגף בעם... ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה" (וכאשר אמרו לו החכמים "אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור עבירה לא יצאנו", ענה להם שהחוטא לבדו יענש).

 

[אור יעקב]

ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה.

ידוע לי כל הנ"ל.
פשוט זה מחשבה שעולה לראש בעקבות כל השנים האחרונות שכל שנה והסיבה שלה שההילולה לא מתקיימת כרגיל.

 

[משיב כהלכה]

תש"פ - קורונה.
תשפ"א - אסון מירון.
תשפ"ב - הגבלות בעקבות האסון.
תשפ"ג - חזרה לשגרה.
תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו - מלחמה.

לשיטתך גם רבי נחמן לא מרוצה מקהל הרבבות שמגיע לאומן, כי מאז הקורונה אין לשם תחבורה נורמלית.

דא עקא שרוב ככל הציבור שם הוא גברים שבאים להיטהר ולהתקדש...

 

[אור יעקב]

לשיטתך גם רבי נחמן לא מרוצה מקהל הרבבות שמגיע לאומן, כי מאז הקורונה אין לשם תחבורה נורמלית.

דא עקא שרוב ככל הציבור שם הוא גברים שבאים להיטהר ולהתקדש...

יכול להיות ששם הסיבה היא שעוזבים את נשותיהם לבד...

 

[אור יעקב]

זהו שזה לא מקור.
זו מציאות שכך עשו (אלו שעשו).
מקור צריך להיות בתלמוד, בפוסקים, במקובלים.
וזה לא מופיע באחד מהם. (מקובלים אצלי זה האר"י והרש"ש).
יש כאלו שאצלם חסידות זה גם מקור, אבל לא אצלי.
ויש כאלו ש"כולם עושים" זה גם מקור, בסדר אבל לא אצלי.
וע"ז דברתי.

לכן אני לא יכול להסיק מכך ש... עשה, שרשב"י שמח בזה.
וזה נשאר נתון לשיקול דעתי.

האחרונים כמו הבא"ח זה לא מקור מספיק בשבילך?

 

[משיב כהלכה]

יכול להיות ששם הסיבה היא שעוזבים את נשותיהם לבד...

הבדיחה לא מתאימה, גם בחייו זה היה כך.

 

[מעיינות חכמה]

יכול להיות ששם הסיבה היא שעוזבים את נשותיהם לבד...

מעניין.
באומן הבעיה היא שעוזבים את נשותיהם לבד, ובמירון הבעיה זה שבאים יחד עם הנשים.... :)

 

[אלישמע]

כבר קדמוך בזמן האר"י, והוא נזף בהם והזהיר אותם. וכך מובא בספר שבחי האר"י (סי' ד'): "אמר להם הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד היום, והם רוצים לבטל הילולא דרשב"י כאמור, שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו אפילו בבגדי חול לא ילינו שם אלא הזקנות. ואם ככה יעשו ח"ו יבוא המגפה הגדולה ויכלה רעים וטובים... ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה. וכמה שנים נוהגים לעשות כן, וח"ו יקפיד עלינו ויבוא הנגף בעם... ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה" (וכאשר אמרו לו החכמים "אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור עבירה לא יצאנו", ענה להם שהחוטא לבדו יענש).

כוונתו היתה שרשב"י מרוצה הגם שיהיה הרהור עבירה ?

 

[אלישמע]

האחרונים כמו הבא"ח זה לא מקור מספיק בשבילך?
הצג קובץ מצורף 19578

אם הבא"ח היה כותב (אפי' שהוכח שאינו מדברי אף אחד) עוד הייתי שוקל לתקן את לשוני במקצת, כי... (ורק בתנאי שלא יהיה ע"ח שום מצוה אחרת - וזה גם לדעתו).
אבל אני לא מכיר כזה בא"ח.

 

[ידידיה]

מסקירה צדדית עולה, שחוץ משתי הפעמים הללו, לא עלה עוד האר"י

כמדומה שהאריז"ל התגורר בארץ ישראל שנתיים ומחצה עד שנפטר.

 

[מאמין בניסים]

אני מעתיק כאן ממה ששמעתי בעבר ממרן הגר"י הלל שליט"א, ורשמתים אצלי למזכרת:

מנהג ישראל לעלות ולהשתטח על קברי הצדיקים, ובפרט ביום השנה להסתלקותם. ואמנם, תמיד צריך לחשוב בזה חשבון מדוקדק, האם תמצא תועלת גדולה בעלייה לקבר. ופעמים שהנזק רב על התועלת, שנגרם מזה ביטול תורה, ואף פעמים שניתן חלילה לבוא בדרך לידי איסורים, אם משום מראו'ת נגעי'ם, או שאר מיני איסורים, רחמנא ליצלן.

אכן, מלבד זאת יש לעורר ולדון, הרי עיקר מטרת העלייה לקבר היא להידבק ולהתקשר בנשמת הצדיק, וכידוע, חלקי נשמת האדם הם חמשה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. בעת פטירת האדם, הרוח, הנשמה, החיה והיחידה מסתלקים לגן עדן, כל חלק וחלק מחלקי הנשמה בגן עדן המיוחד לה [לפי שיש גן עדן בכל עולם ועולם מעולמות אצילות בריאה יצירה ועשיה, וכל חלק מחלקי הנשמה מסתלק לגן עדן שלו]. והנפש, נשארת בבית הנפטר, לפי שקשה לה ההסתלקות מבית הנפטר. לנפש זו, יש שבעה חלקים, ובכל יום ויום משבעת ימי האבלות, בזמן שעולים בני המשפחה לקבר הנפטר [כך היה מנהגם בזמן התלמוד, ובימינו שאין עולים לקבר הנפש עולה לבדה], שבעת חלקי הנפש עולים יחד עם בני המשפחה. ביום הראשון, שבעת חלקי הנפש עולים לקבר, וחוזרים לבית הנפטר ששה חלקים. ביום השני, ששה חלקי הנפש עולים לבית הנפטר וחוזרים חמשה חלקים וכן על זה הדרך, עד שביום השביעי החלק האחרון של הנפש עולה לקבר הנפטר, ונשאר שם. ועל כן נהגו להקים מצבה ביום השביעי לפטירה, והוא ציון לנפש חיה, שביום השביעי כל חלקי הנפש חונים על הקבר. הנפש נשארת על קבר הנפטר עד עיכול הבשר, ואחר עיכול הבשר אף היא מסתלקת לגן עדן שלה, ולא נשאר בקבר אלא חלק מועט בנפש הנקרא 'הבלא דגרמי'. ואם אף העצמות נרקבו, ההבלא דגרמי נשאר בעצם הלוז, שהוא קיים עד תחיית המתים (ראה שער המצוות, פרשת ויחי).

וזהו ביאור העניין שעולים על קברי הצדיקים, לפי שבקבר הצדיק חונה חלק מועט מנפשו של הצדיק, וכך ניתן להתקשר לנשמת הצדיק. ועל אף שלא נשתייר שם אלא חלק מועט בנפש, מכל מקום על ידי חלק זה ניתן להתקשר לכל נשמת הצדיק [וזמני העלייה לקבר שנזכרו בכתבי האר"י הם בט"ו לחודש, ובערב ראש חודש, שאז חונה חלק הנפש הנ"ל על הקבר. ומקובל בימינו לעלות אף ביום השנה].

והנה, הדבר ברור שעיקר נפש הצדיק היא בתורתו, ועל כן בלימוד תורת הצדיק "שפתותיו דובבות בקבר" (יבמות דף צ"ז ע"א, סנהדרין דף צ' ע"ב, בכורות דף ל"א ע"ב). והדבר פשוט, שעל ידי לימוד בתורת הצדיק ניתן להתקשר לנשמת הצדיק הרבה יותר מההתקשרות המועטה שניתן להשיג על ידי העלייה לקבר הצדיק. ועל כן, מבחינה זו עדיף ללמוד את תורת הצדיק מאשר לעלות על קברו, וודאי הדברים אמורים במקום ביטול תורה [אלא אם כן מכיר בעצמו שבדרך לקבר הצדיק ילמד בתורתו, ובזה ישיג התקשרות בתורת הצדיק, וישיג גם כן את העלייה לקבר הצדיק].

 

[אלישמע]

כמדומה שהאריז"ל התגורר בארץ ישראל שנתיים ומחצה עד שנפטר.

הפעם הראשונה היתה בשנת שכ"ו כשביקר בארץ, והשניה בשנת ש"ל כשעלה ארצה.
אמנם בשנות של"א-ב לא ביקר בה לא הוא ולא מהרח"ו שכבר היה תלמידו.
תעיין בחוברת שהבאתי זה קצת ארוך אבל זה ממצה ומוכיח במספרים ותאריכים.

 

[אלישמע]

יתירה מזאת, שם הוא מביא את דברי הר"ש שלומל (שלצד האגדות שהתפרסמו על מקובלי צפת ומנהגיהם שהוא מביאם כסדר בדבריו, וזה צריך בירור כמו כל דבר, הרי שהוא מביא עדויות ממה שהוא רואה ויודע בעיניים, וע"ז אפשר לסמוך), ושם הוא כותב שהמקובלים נוהגים להתכנס פעמיים במירון, א' לפני ר"ה ב' עשרה ימים לפני חג השבועות (שבוע אחרי ל"ג בעומר).
להתכנסויות של חכמי הקבלה בל"ג בעומר אין שום אזכור בכל אגרותיו.
הלא דבר הוא לענין מה דעת חכמי המקובלים. (וכ"ש לפי האגדה שרשב"י ניחא ליה בזה).
עכשיו אני רואה שם, שהוא מציין שגם החרדים בהקדמה מזכיר שיש מנהג למקובלים והוא בתוכם להתכנס במירון פעמיים בשנה.
א"כ יוצא שגם האגדה שהוא רקד עם רשב"י בל"ג בעומר לא נכונה. - (גם תובנה זו לא שלי כמובן, העתקתיה ממנו).

 

[משיב כהלכה]

כוונתו היתה שרשב"י מרוצה הגם שיהיה הרהור עבירה ?

כוונתו היתה שאע"פ שיהיה מי שיהרהר, הרשב"י רוצה בקיום ההילולה ורוצה בקיום השמחה הגדולה, והמהרהר עוונו ישא.

הרי גם במקום הכי קדוש ובהפרדה הכי הרמטית, מי שיחפש במי להרהר ימצא בסוף את מבוקשו, "יגעת ומצאת תאמין", ולא מחמתו נבטל הכל.

 

[אלישמע]

כוונתו היתה שאע"פ שיהיה מי שיהרהר, הרשב"י רוצה בקיום ההילולה ורוצה בקיום השמחה הגדולה, והמהרהר עוונו ישא.

הרי גם במקום הכי קדוש ובהפרדה הכי הרמטית, מי שיחפש במי להרהר ימצא בסוף את מבוקשו, "יגעת ומצאת תאמין", ולא מחמתו נבטל הכל.

ההרהור היה מחמת חוסר צניעות לכאו',
וגדולי הדור רצו לבטל, אז מה שייך לרשב"י לכעוס ? -שיכעס !
אבל באמת הסיפור הזה מלבד הגירסאות השונות שיש בו, והעדר מקור מוסמך.
יתכן שכלל לא נסוב על העלייה בל"ג בעומר, אלא קודם לכן, כשעדיין עלו בכלל בפסח שני.