האם ראוי להתייעץ עם בינה מלאכותית AI בענייני השקפה?

[ארי במסתרים]

הדיון על השימוש בבינה מלאכותית בענייני השקפה ויהדות - נוגע בשאלות עומק שמעסיקות את הציבור החרדי, ובפרט באיזון בין הטכנולוגיה המתקדמת לערכי התורה והשקפתה.
להלן התייחסות לנקודות המרכזיות שהועלו לעיל:

הטענה המרכזית:​

בינה מלאכותית היא כלי טכני שנועד לשרת את האדם, אך תכנותו והמידע שהוא שואב מבוססים על מקורות אנושיים מגוונים. על כן, יש לבחון בזהירות את התאמתו של הכלי לצרכים יהודיים, בעיקר בתחום רגיש כמו השקפה, שבו הערכים, המקורות והכוונה הם קריטיים.

היתרונות האפשריים:​

1. יעילות והשראה: כמו בדוגמה שהובאה – הבינה המלאכותית מספקת כיוונים ותובנות במהירות, ולעיתים היא יכולה לעזור לפתוח את הראש ולהאיר צדדים חדשים בסוגיה מוכרת.
2. נגישות למידע: הבינה מאגדת ידע עצום שיכול להוות מקור עזר לחקר והעמקה, במגבלות הנכונות.
3. כוח טכנולוגי בלתי נמנע: המציאות מראה שכלים טכנולוגיים חדשניים הופכים במהירות לחלק בלתי נפרד מהחיים. כמו שהוזכר בדיון, השאלה אינה אם נשתמש בהם, אלא איך נוכל להשתמש בהם בצורה מבוקרת.

החסרונות והחששות:​

1. מקורות לא אמינים: בינה מלאכותית שואבת ממקורות שאינם מבוססים תמיד על השקפת התורה. לכן, יש חשש שהיא תשלב תפיסות זרות, ולעיתים אף מנוגדות ליהדות.
2. חוסר יכולת לפסוק הלכה: הבינה אינה מבינה את עומק התורה וההלכה. היא כלי טכני נטול דעת תורה ויראת שמיים, ולכן אינה מתאימה להכריע או לייעץ בנושאים מהותיים.
3. הטמעת ערכים זרים: גם כאשר התשובות נראות 'יהודיות', לעיתים הן נכתבות מתוך תבניות מחשבה חילוניות או בין-דתיות, המעמידות את התורה כעוד "מקור השראה" במקום אמת מוחלטת.
4. הסכנה שב'נחמד להשכיל': כפי שציינו משתתפים, יש דמיון בין הבינה המלאכותית לבין "עץ הדעת טוב ורע". עצם העובדה שהיא מעוררת עניין ועוזרת לכאורה, יכולה לטשטש את ההבחנה בין טוב לרע.

פתרונות אפשריים:​

1. סינון והכוונה: פיתוח מערכות בינה מלאכותית המיועדות לציבור יראי שמיים, עם מקורות מבוססים בלבד, כמו תוכנות הסינון שנעשו עבור האינטרנט.
2. הגבלת שימוש: מומלץ להשתמש בכלי רק בנושאים טכניים או חוליים, ולהימנע מהסתמכות עליו בנושאי השקפה והלכה.
3. ביקורת מתמדת: כל תוכן שמגיע מהבינה המלאכותית צריך לעבור ביקורת של תלמידי חכמים לפני שימוש או הפצה.

סיכום:​

אין פסול בעצם השימוש בטכנולוגיה, אך הדבר תלוי לחלוטין במידת הבקרה והסינון שמפעילים עליה. עלינו לזכור שהבינה המלאכותית היא כלי, לא מורה דרך רוחני. חשוב לחנך את המשתמשים הצעירים והמבוגרים כאחד לשימוש מושכל, ולהדגיש את התלות הנצחית בדעת תורה.

====

נ.ב.
התגובה כולה נכתבה על ידי בינה מלאכותית.
(העתקתי לה את השרשור וביקשתי תגובה מטעמה. סליחה שהכשלתי אתכם).

האם רציונלי להתעלם מהשפעתו של כלי שיכול ליצור תגובה כזו בשבריר שניה?
האם זה לא גובל בטמינת ראש בחול, ואי תפיסת המציאות המשתנה כהרף עין?
כיצד נפעל בעולם בו לא ניתן לדעת אם לפנינו יצירה תורנית אנושית או יצירת מחשב?

 

[חכם בן שושן]

הרי גם השימוש בסמאטפון הוא חסכוני ונח יותר וכי יעלה על הדעת להתיר להשתמש בו?

אני לא חושב שיש השוואה, סמארטפון נוח למי שממש 'חי' איתו, לרוב קיצורי הדרך היעילים שלו אפשר להשתמש בנטפרי וכדו', כאן מדובר על קפיצות דרך בנושאים ספציפיים, שימוש אחד ודי.

 

[חכם בן שושן]

הדיון על השימוש בבינה מלאכותית בענייני השקפה ויהדות - נוגע בשאלות עומק שמעסיקות את הציבור החרדי, ובפרט באיזון בין הטכנולוגיה המתקדמת לערכי התורה והשקפתה.
להלן התייחסות לנקודות המרכזיות שהועלו לעיל:

הטענה המרכזית:​

בינה מלאכותית היא כלי טכני שנועד לשרת את האדם, אך תכנותו והמידע שהוא שואב מבוססים על מקורות אנושיים מגוונים. על כן, יש לבחון בזהירות את התאמתו של הכלי לצרכים יהודיים, בעיקר בתחום רגיש כמו השקפה, שבו הערכים, המקורות והכוונה הם קריטיים.

היתרונות האפשריים:​

1. יעילות והשראה: כמו בדוגמה שהובאה – הבינה המלאכותית מספקת כיוונים ותובנות במהירות, ולעיתים היא יכולה לעזור לפתוח את הראש ולהאיר צדדים חדשים בסוגיה מוכרת.
2. נגישות למידע: הבינה מאגדת ידע עצום שיכול להוות מקור עזר לחקר והעמקה, במגבלות הנכונות.
3. כוח טכנולוגי בלתי נמנע: המציאות מראה שכלים טכנולוגיים חדשניים הופכים במהירות לחלק בלתי נפרד מהחיים. כמו שהוזכר בדיון, השאלה אינה אם נשתמש בהם, אלא איך נוכל להשתמש בהם בצורה מבוקרת.

החסרונות והחששות:​

1. מקורות לא אמינים: בינה מלאכותית שואבת ממקורות שאינם מבוססים תמיד על השקפת התורה. לכן, יש חשש שהיא תשלב תפיסות זרות, ולעיתים אף מנוגדות ליהדות.
2. חוסר יכולת לפסוק הלכה: הבינה אינה מבינה את עומק התורה וההלכה. היא כלי טכני נטול דעת תורה ויראת שמיים, ולכן אינה מתאימה להכריע או לייעץ בנושאים מהותיים.
3. הטמעת ערכים זרים: גם כאשר התשובות נראות 'יהודיות', לעיתים הן נכתבות מתוך תבניות מחשבה חילוניות או בין-דתיות, המעמידות את התורה כעוד "מקור השראה" במקום אמת מוחלטת.
4. הסכנה שב'נחמד להשכיל': כפי שציינו משתתפים, יש דמיון בין הבינה המלאכותית לבין "עץ הדעת טוב ורע". עצם העובדה שהיא מעוררת עניין ועוזרת לכאורה, יכולה לטשטש את ההבחנה בין טוב לרע.

פתרונות אפשריים:​

1. סינון והכוונה: פיתוח מערכות בינה מלאכותית המיועדות לציבור יראי שמיים, עם מקורות מבוססים בלבד, כמו תוכנות הסינון שנעשו עבור האינטרנט.
2. הגבלת שימוש: מומלץ להשתמש בכלי רק בנושאים טכניים או חוליים, ולהימנע מהסתמכות עליו בנושאי השקפה והלכה.
3. ביקורת מתמדת: כל תוכן שמגיע מהבינה המלאכותית צריך לעבור ביקורת של תלמידי חכמים לפני שימוש או הפצה.

סיכום:​

אין פסול בעצם השימוש בטכנולוגיה, אך הדבר תלוי לחלוטין במידת הבקרה והסינון שמפעילים עליה. עלינו לזכור שהבינה המלאכותית היא כלי, לא מורה דרך רוחני. חשוב לחנך את המשתמשים הצעירים והמבוגרים כאחד לשימוש מושכל, ולהדגיש את התלות הנצחית בדעת תורה.

====

נ.ב.
התגובה כולה נכתבה על ידי בינה מלאכותית.
(העתקתי לה את השרשור וביקשתי תגובה מטעמה. סליחה שהכשלתי אתכם).

האם רציונלי להתעלם מהשפעתו של כלי שיכול ליצור תגובה כזו בשבריר שניה?
האם זה לא גובל בטמינת ראש בחול, ואי תפיסת המציאות המשתנה כהרף עין?
כיצד נפעל בעולם בו לא ניתן לדעת אם לפנינו יצירה תורנית אנושית או יצירת מחשב?

אני חייב לומר שזיהיתי מיד שזה בינה...
אבל אני לא מבין איזו תשובה כת"ר מציע לשאלה החמורה "כיצד נפעל בעולם בו לא ניתן לדעת אם לפנינו יצירה תורנית אנושית או יצירת מחשב?"

 

[ארי במסתרים]

אני חייב לומר שזיהיתי מיד שזה בינה...

אמת. אך כלל המומחים טוענים שזו רק ההתחלה.
כבר כיום מודולים מציגים יצירות בכל התחומים, שהאבחנה בינן לבין יצירה אנושית בלתי אפשרית.

אבל אני לא מבין איזו תשובה כת"ר מציע לשאלה החמורה "כיצד נפעל בעולם בו לא ניתן לדעת אם לפנינו יצירה תורנית אנושית או יצירת מחשב?"

לא הצעתי.
זו אכן שאלה קשה מאוד.

והוספתי לשאול, אם איסור גורף הוא כן פתרון.

 

[חכם בן שושן]

והוספתי לשאול, אם איסור גורף הוא כן פתרון.

ברור שלא.

 

[כאייל תערוג]

והוספתי לשאול, אם איסור גורף הוא כן פתרון.

צא ולמד מהמחשבים, האינטרנט והסמרטפונים שנאסרו בתחילה בצורה גורפת עד שהציבור פשוט זלזל באיסורים, (לא כולם אבל ציבור גדול).

 

[חכם בן שושן]

צא ולמד מהמחשבים, האינטרנט והסמרטפונים שנאסרו בתחילה בצורה גורפת עד שהציבור פשוט זלזל באיסורים, (לא כולם אבל ציבור גדול).

וצא ולמד מהמחשבים, שציבור גדול זלזל באיסורים בצורה גורפת, ואת הדירדור שלו פשוט אי אפשר למדוד (לא כולם, אבל אחוז גדול).

 

[כאייל תערוג]

וצא ולמד מהמחשבים, שציבור גדול זלזל באיסורים בצורה גורפת, ואת הדירדור שלו פשוט אי אפשר למדוד (לא כולם, אבל אחוז גדול).

אמת ויציב, אבל עדיין אני רק הסכמתי לדבריך שאי אפשר לאסור באיסור גורף, ומה לך כי תלין עלי?

 

[חכם בן שושן]

ומה לך כי תלין עלי?

חס ושלום להלין!
אני רק רוצה להדגיש את מורכבות העניין. כולנו אומרים שאי אפשר לאסור טוטלית, ול"נ שגם אי אפשר להתיר טוטלית. ועד שיבואו העסקנים\רבנים\מרצים\הוגי דעות - כולנו תקועים בפלונטר הזה ומחפשים מוצא.

 

[חיים]

יש לשים לב לנקודות אלו אפי' שאין אדם מעיד ע"ע, סיפר לי ידיד מחו"ל שלאחרונה התחיל לשאול בהלכה את הבינה

כשאמרתי לו מה?
אמר לי מה הבעיה??????
זה הרבה יותר טוב מרב....
אם אנו לא רוצים להיות במצב הזה.......
צריך לדאוג כבר מעכשיו....

החסרונות והחששות:​

1. מקורות לא אמינים: בינה מלאכותית שואבת ממקורות שאינם מבוססים תמיד על השקפת התורה. לכן, יש חשש שהיא תשלב תפיסות זרות, ולעיתים אף מנוגדות ליהדות.
2. חוסר יכולת לפסוק הלכה: הבינה אינה מבינה את עומק התורה וההלכה. היא כלי טכני נטול דעת תורה ויראת שמיים, ולכן אינה מתאימה להכריע או לייעץ בנושאים מהותיים.
3. הטמעת ערכים זרים: גם כאשר התשובות נראות 'יהודיות', לעיתים הן נכתבות מתוך תבניות מחשבה חילוניות או בין-דתיות, המעמידות את התורה כעוד "מקור השראה" במקום אמת מוחלטת.

 

[רבי משה שטיין]

דרשה לשבת חתן - פרשת שמות מפי הבינה מלאכתית​

מבוא
פרשת שמות פותחת תקופה חדשה בחיי עם ישראל, עם היוולדה של ישועה והיציאה ממצרים. יחד עם זאת, השמות עצמם והדמויות העומדות במרכז הפרשה מציגים לנו לקחים חשובים שיכולים להוות מדריך לחיים זוגיים.

1. ההגדרה העצמית
פרשת שמות מתחילה בכך שעם ישראל נקרא על ידי שמותיו של כל משפחה. כאשר אנחנו מדברים על נישואין, ההגדרה של כל אחד מבני הזוג והזהות שלו הם קריטיים. כל אחד מבני הזוג מביא עמו את כל מהותו ועברו, וחשוב שכל אחד יכיר את השורשים ומהם נובעים העצמאות והזוגיות החדשה.

2. השותפות והקשר
בפרשת שמות, אנו רואים את מסעו של משה, אשר הופך לדמות המרכזית בהובלת העם. זהו סמל לשותפות - משה לא פועל לבד אלא עם אהרון, וביחד הם מצליחים להביא לשינוי. גם במעגל הזוגי, השותפות בין בני הזוג היא קריטית - ניהול משימות, תמיכה אחד בשני והבנה שזוגיות היא עבודה משותפת.

3. המאבק והגאולה
היציאה ממצרים, שאירעה בעקבות ניסיונות רבים, היא סמל למאבק המשותף. בשלב של המעבר לזוגיות, עשויים להיות אתגרים שמעמידים אותנו במבחן. חשוב לזכור שהמאבק הזה הוא חלק מהתהליך והשגת הגאולה האישית והמשפחתית מגיעה בסופו של תהליך.

4. התפתחות וצמיחה
פרשת שמות מראה לנו גם את התהליך של ההשתלבות בארץ ישראל, את ההכנה לקראת קבלה של תורה. הזוגיות היא תהליך מתמשך של צמיחה, שבו כל אחד מהזוג לומד לתמוך ולגדול. השקעה זו חיונית כדי לבנות מערכת יחסים פורייה.

סיום
לבסוף, כאיחול לזוג הנשוי, ניתן לומר שהעתיד הוא בידיכם. השותפות, ההבנה והמאבק המשותף הם המפתחות להצלחה בזוגיות. מי ייתן והזוג יזכו לבנות בית בישראל על יסודות של אהבה, אמונה ושמחה.

אם יש לך כיוונים נוספים או נקודות שתרצה להרחיב עליהן, אני כאן לעזור!

 

[ארי במסתרים]

סיפר לי ידיד מחו"ל שלאחרונה התחיל לשאול בהלכה את הבינה

היל"ת.
לפסוק הלכה נדרש כוח הפסיקה וסמיכה, וכשישנם - גם אם הפוסק טעה כלפי שמיא, בכ"ז נוקטים בשמיים כוותיה, וכדמצינו בתנורו של עכנאי, דלא בשמיים היא.
וא"כ פשוט שגם אם הבינה יום אחד תהיה יותר חכמה מבני אדם, וככה"נ יום זה יגיע די מהר, עדיין לא שייך שמחשב יפסוק.

זאת ועוד:

• כוח ה-AI הוא בג'יברוש של נתונים רבים, ויכול בקלות להמציא גמרות ומדרשים שלא נבראו (וממילא על פיהם לפסוק).
• מה"ת על איזה נתונים התבסס בפסיקה שלו, גם לו יצויר שחושב כראוי.

עם זאת, אולי פוסק בר הכי ומוסמך יכול להיעזר בו לקבל כיווני מחשבה חדשים בסוגיות סבוכות.
ואולי זה יעוות את מחשבתו, וצ"ע.

 

[חיים]

100%
הרב ארי במסתרים
בבית דין חשוב בבני ברק היה דין תורה בין מתווך לאיש עסקים על כמה אלפי שקלים
הנתבע שלח לבי"ד מכתב בן 40 עמודים עם סברות וטיעונים
המזכיר לא הבין איך יש לאיש העסקים דנן זמן וכח בשביל הסכום הזה
מה גברה הפליאה שכשעינו במכתב היו כתובים שם טענות ממוניות משונות ראיות עקומות וכו'
כשהגיע הגביר לבי"ד סיפר שכתב את הסיפור בבינה וביקש מכתב עם טענות לטובתו.........
וד"ל