אצרף לדברים שהתפתחו כנושא משני, את מה שקבלתי מרבותיי בענין המדובר.
הקדוש ברוך הוא רוצה שנצליח בעולם הזה בצורה מאד טבעית, לא בצורה לחוצה או רדופה. רק אנשים שממש טוב להם, יכולים לחשוב על עומק הדין במושגים של עונש. כלומר, רק אדם שהבין מאד טוב את עומק הדין בעניין השכר, שמרובה ממידת פורענות פי חמש מאות, ושהבין שכל הנדת עפעף לתורה וליראת שמיים מוסיפה לו טוב ועונג שאינו יכול כלל ועיקר לשערם, ושהבין שכל המסלול הזה מתוכנן היטב ותפור למידותיו האישיות הנורמליות, (שזה מידת הביטחון), הוא יכול להוסיף לעצמו מדחפים כדי לעבור מדרגה לדרגה בעבודת השם בצורת עבודה מיראת העונש, כיון שבמצב כזה העונש אינו מאיים עליו, ואדרבה הוא מעוניין לחוש את תחושת הביטחון שאין לו שום אפשרות אחרת.
גם מי שיעיין במסילת ישרים במידת הזהירות, יראה שאת חשבונות השכר והעונש (שבפרק רביעי) לא הביא בתור מהות מידת הזהירות (פרק ב-ג) אלא בתור דרך לקניית מידת הזהירות, וגם זה לא לכל הדרגות הנפשיות המתוארות שם, (לפי דעתי מעמד האברכים היום שייך לדרגה האמצעית, יעויין שם).
וצריך לזכור שהקדוש ברוך הוא לוקח שוחד ונושא פנים לצדיקים ולרשעים, כמו שכתוב ושוחד מחיק רשע יקח, ישא ה' פניו אליך, ויש בזה ביאורים רבים ונפלאים, אבל העקרון מבואר בדברי חז"ל פעמים רבות, שהקדוש ברוך מציל את הצדיקים ואת ישראל מהגהנם.