האם יש חיוב לדקדק בכללי הדקדוק בתפילה?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול גרינפלד
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

גרינפלד

חבר פעיל
הצטרף
5/1/25
הודעות
142
מיקום
בני ברק
ב'מאיר עיני ישראל' עמ' 403-404 הובא משו"ת עטרת יעקב עמ' לג מר' שלום שכנא זאהן:​
זכורני כשהייתי אצל החפץ חיים זצוק״ל שנה אחת לפני פטירתו בראדין, ושמעתיו מתפלל ה'שמונה עשרה' של תפלת לחש (כי היה מתפלל בקול רם קצת, כדי שישמע אזנו מה שמוציא מפיו), ולא היה מדקדק כלל לפי כללי הדקדוק.
למדתי מזה שדעתו הרמה היתה, כי רק בקריאת-שמע וכדומה שהחיוב הוא הקריאה, שם צריכים לדקדק בתכלית הדקדוק, אולם בנוגע לתפלה וכדומה, שהוא ענין של עבודה שבלב, אז הדרך לומר המלות באופן שמדברים בני אדם - באופן שלבו ירגיש, וממילא אם יאמרם ע״פ דקדוק, אין הלב מרגיש תוכן הדברים כמו אם אומרם באופן שרגיל לאומרם, כי עבודה זו היא עבודה שבלב, והעיקר שהלב ירגיש.​
ובעטרת יעקב שם הביא שכן נהג הגר"מ פינשטיין, והוכיח כן הגר"מ אטיק מהגרי"ז [לגבי בשכמל"ו שאין צריך לדקדק, וכן הביא מהגריש"א.

מיהו יש להדגיש שבוודאי יש ליזהר לא להבליע מילים, וכמבואר בשבחה של תורה בקונטרס חיכו ממתקים:
כָּתַב הָרֵאשִׁית חָכְמָה בְּשַׁעַר הַקְּדוּשָׁה סוֹף פֶּרֶק י״ד וז״ל: עוֹד צָרִיךְ לִיזָהֵר, כַּאֲשֶׁר יַעֲסוֹק בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִילָה, שֶׁיוֹצִיא מִלוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִילָה כְּתִיקונָן, וְאַל יֹאמַר בִּמְרוּצָה וְהַבְלָעָה.
ובהמשך הביא שם מהזוהר פנחס עמ' רמ"ו, [בתרגום], בזה"ל:
כַּךְ גַּם מִי שֶׁמוֹצִיא מִלִּים שֶׁל תְּפִילָה אוֹ תּוֹרָה מִפִּיו, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אוֹתָם בְּהַטְחָנָה שְׁלֵמִים וְלֹא בְּהַלְעָטָה חֲסֵרִים.

מיהו בתורה כמדומה שלא כ"כ מקפידים בזה.
ויתכן משום שזה קשה ויכביד על הלימוד.​
 
בק''ש יש חיוב מעיקר הדין לדקדק, זה שו''ע מפורש.
כנ''ל לענין קריאת התורה, וכ''ש בקריאת פר' זכור ופרה
גם ש''ץ צריך לדקדק יותר, כי הרי אין ממנים מי שקורא לאלפי''ן עיני''ן (שו''ע או''ח נ''ג סי''ב)
אבל גם בשאר מקומות ראוי לדקדק עד כמה שאפשר, גם בגלל דברי הזוהר שהובאו כאן, ועיין בספר יסוד ושורש העבודה שכתב שאפי' בעת הלימוד (!) צריך לדקדק (יסוה''ע שער ג' פרק ב' ושער ו' פרק ד')
כמובן, לא צריך להפריז יותר מדי...
 
נערך לאחרונה:
המוציא מחברו עליו הראיה. מניין המקור שצריך לדקדק? וגם אם כן זה אולי בדברים שיוצאים בהם ידי חובה כמו שמו"ע וק"ש כמו שהזכירו אבל לכה דודי שזה פיוט גם כן???
והמגוחך הוא שבלכה דודי יש כאלו שיהרסו את כל המנגינה רק כדי לשמור על הדקדוק. וגם בהלל בלי ברכה פשוט שלא צריך.
 
המוציא מחברו עליו הראיה.
לשני הצדדים, לאלו שסוברים שצריך לדקדק ולאלו שסוברים שאפשר לעוות
מניין המקור שצריך לדקדק?
כמה ציטוטים שנראה לי הובאו פה כבר
הגאון בעל “יסוד ושורש העבודה” בצוואתו: “הנה כבר העיד חסיד אחד ששמע מפי אליהו ז”ל, שאריכות הגלות המר הזה הוא רק בשביל זה [שאינם נזהרים בתפלתם בקריאת האותיות והנקודות]. וכל התפלות וההודאות שיוצאים מפינו אינם עושים פעולה למעלה בעולמות העליונים, בשביל שלא יצאו מפינו רוב תיבות התפלה וההודאה בשלימות כראוי כלל. עכ”ל.
וכן בספר דגל יהודה (פרשת ויחי) כתב בזה”ל: ושמעתי פעם אחת מאדמו”ר מהרי”מ (מגור) זצוקלה”ה שאמר, כשיכיר העולם בטיב לשון הקודש אז יבוא המשיח. עכ”ל.
וכן האדמו”ר מקלויזינבורג צאנז זצ”ל בעל שו”ת דברי יציב (באגרות “שפע חיים” הנד”מ) העיד על עצמו שירא הוא מיום פקודה, שמא כאשר נשמתו תעלה השמימה יגלה שאין בידו ח”ו שום תפלה ושום ברכה. וכתב שמוכן היה ליתן כל הון ביתו באהבה למי שילמדנו המבטא האמיתי. ע”ש.
ומסתמא יש עוד מקורות פסקים
וגם אם כן זה אולי בדברים שיוצאים בהם ידי חובה כמו שמו"ע וק"ש כמו שהזכירו אבל לכה דודי שזה פיוט גם כן???
והמגוחך הוא שבלכה דודי יש כאלו שיהרסו את כל המנגינה רק כדי לשמור על הדקדוק. וגם בהלל בלי ברכה פשוט שלא צריך.
גם המדקדקים הגדולים סוברים שבפיוטים אין צורך לדקדק אם הורס את המשקל וכו, אם כי הלל גם בלי ברכה למה ייגרע מקריאת תהילים או קריאה בחומש שלכאורה צריך דקדוק
 
וכבר נתחברו בזה שני ספרים הפוכים.
ונא ונא להציל את הפורום מהמקומות האלה
חוסו על נפשותינו וכל אחד יעשה כרבותיו.
 
כמה ציטוטים שנראה לי הובאו פה כבר
הגאון בעל “יסוד ושורש העבודה” בצוואתו: “הנה כבר העיד חסיד אחד ששמע מפי אליהו ז”ל, שאריכות הגלות המר הזה הוא רק בשביל זה [שאינם נזהרים בתפלתם בקריאת האותיות והנקודות]. וכל התפלות וההודאות שיוצאים מפינו אינם עושים פעולה למעלה בעולמות העליונים, בשביל שלא יצאו מפינו רוב תיבות התפלה וההודאה בשלימות כראוי כלל. עכ”ל.
וכן בספר דגל יהודה (פרשת ויחי) כתב בזה”ל: ושמעתי פעם אחת מאדמו”ר מהרי”מ (מגור) זצוקלה”ה שאמר, כשיכיר העולם בטיב לשון הקודש אז יבוא המשיח. עכ”ל.
וכן האדמו”ר מקלויזינבורג צאנז זצ”ל בעל שו”ת דברי יציב (באגרות “שפע חיים” הנד”מ) העיד על עצמו שירא הוא מיום פקודה, שמא כאשר נשמתו תעלה השמימה יגלה שאין בידו ח”ו שום תפלה ושום ברכה. וכתב שמוכן היה ליתן כל הון ביתו באהבה למי שילמדנו המבטא האמיתי. ע”ש.
ומסתמא יש עוד מקורות פסקים
אני רוצה מקורות יותר קדומים תלמודיים יש?
 
ראשי תחתית