האם יש עניין במצות חבורה?

[זולדן]

שמעתי שרב אחד אמר שאין עניין, וזה כמו מל המצות, כי תמיד כולם מסתמכים על ביטול.
ומאידך, יודעני בהרבה גדולים המקפידים ע"כ מאוד.

 

[כותל המזרחי]

אולי מצות שנאפו אחר חצות.

בחבורה יש המון מכשולות אם אין רב העומד על גביהם.

 

[אנו עמלים]

מה שייך "עניין"? אם זה חבורה שאתה סומך עליה, אז היא וודאי עדיפה בעיניך יותר משאר ההכשרים. ומאידך יכולה להיות גם חבורה שרמת הכשרות בה פחותה משאר ההכשרים. אבל בוודאי שמי שעוה מצות חבורה עושה את זה על דעת כן שהיא עדיפה מהכשרויות השונות (גם אם לפעמים הוא נצרך להסתמך על ביטול וכדו').
השאלה היא לא אם יש עניין. השאלה היא האם במצות יש צורך להקפיד יותר משחיטה למשל. זה שאלה טובה, אף שיתכן שהתשובה עליה היא פסיכולוגית.

 

[שב בתשובה]

לענ"ד יש לחלק בין חבורות שאברכים לא מיומנים הם אלה שעובדים, שזה לדעתי חוץ מתקלות אין כלום.
לבין חבורה שמביאים עובדים מקצועיים והאברכים רק משגיחים ועושים עבודות פשוטות, שזה וודאי עדיף

 

[אבני הכותל]

גם יש לחלק בין חבורה למצות מכונה ובין חבורה במצות יד

 

[כותל המזרחי]

גם יש לחלק בין חבורה למצות מכונה ובין חבורה במצות יד

?

 

[אבני הכותל]

?

כעין החילוק שנכתב לעיל

לענ"ד יש לחלק בין חבורות שאברכים לא מיומנים הם אלה שעובדים, שזה לדעתי חוץ מתקלות אין כלום.
לבין חבורה שמביאים עובדים מקצועיים והאברכים רק משגיחים ועושים עבודות פשוטות, שזה וודאי עדיף

כך גם במצות מכונה החבורה תפקידה בעיקר לפקח על הניקיון וכו', שזה ברור שהם עושים הרבה הרבה יותר טוב מהמשגיחים גם בכשרויות הטובות ביותר [כמובן שצריך לזה קצת ניסיון כדי לדעת איפה לשים דגש], משא"כ במצות יד אם לא יודעים את המלאכה טוב אפשר הרבה יותר בקלות להגיע לשהיות וכד', למרות שגם שם ישנה עדיפות גדולה בדר"כ לחבורה, כי הניקיון הוא הרבה יותר מוקפד מאשר בכשרויות אפילו המהודרות

 

[אברימי]

 

[רק תורה]

הצג קובץ מצורף 2333

במה שונות המצות המפורסמות בפיקוחו האישי של בעל העלון תחת השם "מצות חבורה" משאר המצות?

אגב, מה שכותב שם לברך על מופלטא עבה המוציא הוא תמוה, שלא הביא בחשבון שמלאות שמן ויש שמטוגנות בשמן עמוק, ועכ"פ לא היה לו לומר בהחלט שיברך המוציא.

 

[זולדן]

יש מי שסובר שמצות הלפרין וכדו' זה כמו מצות חבורה?

 

[מבקש אמת]

כי תמיד כולם מסתמכים על ביטול.

חמץ לא בטל אפי' באלף בפסח, ונחלקו הרא' אם נתבטל קודם הפסח אם אמרינן חוזר וניעור, ולכן חוששים יותר במצה כיון שיש בזה חשש חמץ לחוש להנך רא', ויש את הענין ג"כ שבפסח נהגו כלל ישראל יותר להחמיר כמבואר בחיד"א וכו'

 

[רק תורה]

חמץ לא בטל אפי' באלף בפסח, ונחלקו הרא' אם נתבטל קודם הפסח אם אמרינן חוזר וניעור, ולכן חוששים יותר במצה כיון שיש בזה חשש חמץ לחוש להנך רא', ויש את הענין ג"כ שבפסח נהגו כלל ישראל יותר להחמיר כמבואר בחיד"א וכו

בדבר הנבלל חשיב לח בלח ואינו חוזר וניעור
אם עושים מצות לאחר חצות יש חשש דמשהו למר כדאית ליה (ובזה נימק המ"ב תנח את הקולא שלא מקפידים לעשות לפני חצות. וכמדומני ראיתי כך בשם התשב"ץ)

 

[בקצרה ממש]

בדבר הנבלל חשיב לח בלח ואינו חוזר וניעור

יעוי' באור לציון (?) שלמד בדעת מרן שבכל גווני י"א שחוזר וניעור ונכון לחוש לדעתם

 

[רק תורה]

יעוי' באור לציון (?) שלמד בדעת מרן שבכל גווני י"א שחוזר וניעור ונכון לחוש לדעתם

בדעת מרן?
אכן יש סתירה בדברי הש"ע (תמב ד לתמז ד), אבל לא ידעתי שיש מחמירים יותר מרמ"א (ובכה"ח מבואר להדיא לא כך).
בכל מקרה זה דברי האול"צ הוא במבוא הידוע, ונדמה לי ששם דעתו שמרן לא הכריע או משהו כזה...

 

[בקצרה ממש]

במבוא הידוע

סתם ויש שחוששים ליש.

 

[מאמין בניסים]

אבא שלי שימש פעם כמשגיח במאפיית מצות [לא חבורה], על ידי א' מההכשרים המהודרים ביותר בציבור החרדי.
כשאבא שלי חזר הביתה - הוא הודיע שיותר הוא אוכל רק חבורה, מאנשים שהוא מכיר וסומך עליהם. לטענתו הוא ראה שם סיפורי זוועות.

 

[משיב כהלכה]

מסיבה זו העדיף מרן הגר"ש משאש מצות מכונה (חוץ מהקושי ללעוס ולבלוע).

 

[רק תורה]

מסיבה זו העדיף מרן הגר"ש משאש מצות מכונה (חוץ מהקושי ללעוס ולבלוע).

הרבה חוששים לפירורים שלא יוצאים מהמכונות, וחימום הבצק, ויש בזה בעיה של חוזר וניעור דלח בלח ויבש ביבש (אם הפירור התייבש, כמו שפסק מרן לגבי שק קמח שנרטב והתיישב, שלא מועילה לו ניפוי). אישית איני חושש לזה ואיני מכיר היטב כרגע את המציאות (למרות שעבדתי בעצמי בהשגחה, וזה תלוי בעירנות המשגיחים וביראתם), אבל אלו טענות שנשמעות כנגד מצות המכונה.

 

[משיב כהלכה]

הרבה חוששים לפירורים שלא יוצאים מהמכונות, וחימום הבצק

עם השנים, המכונות לאפיית מצות הלכו והשתכללו. מבנה המכונות שופר מאוד, וסודרו פתרונות לחששות שונים שהיו במכונות הישנות, כך שאפיית המצות נעשית ללא כל חשש חמץ, באופן מהודר מאוד (פסקי תשובות תמ"ז).