התוס' אומרים זאת בהו''א שאם ב''פ מותר נצטרך להסביר שמש''כ שמפרכסת חיב זה ישראל בטמאה אבל אם יש חלות שחיטה כמו ישראל בטהורה הוה אוכל ומותר כמו ב''פ אבל לאחר שנתחדש שגם ב''פ אסור ממילא אין חילוק בין טמאה לטהורה ופשוט.
התוס' מבארים מה ההו"א להתיר בב"ק, ומתרצים דהואיל ובמפרכסת שייך היתר היכא דניתרת בשחיטה, ס""ד לדמות גם ב"'פ דניתר בשחיטה.
וקמ"ל שלא מדמינן.
אבל עכ"פ במפכסת ההיתר ברור לפי התירוץ הזה.
וכן הבינו בדבריהם הרש"ש (דף קכא:) והחזו"א בסי' רי"א.
התוס' מבארים מה ההו"א להתיר בב"ק, ומתרצים דהואיל ובמפרכסת שייך היתר היכא דניתרת בשחיטה, ס""ד לדמות גם ב"'פ דניתר בשחיטה.
וקמ"ל שלא מדמינן.
אבל עכ"פ במפכסת ההיתר ברור לפי התירוץ הזה.
וכן הבינו בדבריהם הרש"ש (דף קכא:) והחזו"א בסי' רי"א.
אני באמת רואה שאפשר להבין שתי דרכים בתוס'
רק שצריך לבאר לדעתך מה ההבדל בין ב''פ שאע''פ שנעשה אוכל ואסור
לבין מפרכסת בטהורה שמותר
וכעת אין בידי לפתוח הספרים הנ''ל
