באנר תרומה

האם יש בעיה לטייל בזמן מלחמה?

בית התקיעה

חבר חדש
הצטרף
3/1/25
הודעות
32
כעת בימי בין הזמנים, מצוי שאדם רוצה לילך לטייל במקומות שונים.
ואמנם, במקומות אלו אין ממ"ד וכיו"ב, ונמצא שאם תהיה אזעקה - מכניס את עצמו למקום סכנה.

האם יש בזה בעיה הלכתית? מוסרית? ערכית?
או שכיון שבזמן שהוא יוצא אינו יודע שתהיה אזעקה, אז אין פה בעיה?
 
במציאות בכל מקום שתהיה הסכוי להיפגע מטיל/רסיס נמוך יותר מהסכוי להיפגע בתאונות דרכים בחיי היום יום. כאמור, אין לזה נ''מ הלכתית, כי בפקו''נ לא הולכים אחר רוב, וגם לא בטוח שאפשר לסמוך על סטטיסטיקות כאלו ואחרות, אך הביטוי מכניס עצמו למקום סכנה קצת מוגזם. לדעתי.
אולי מצד שיגידו שחרדים פריזיטים ומטיילים בזמן מלחמה וכו'. יש בעיה מוסרית.
 
יש דברים שלא כתובים בשולחן ערוך.

אבל אכתוב מעט מתחושותיי להלן.

כידוע, הרוגי מיתות בית דין, הם לא צדיקים גדולים. מדובר בבני אדם שעברו איסור דאורייתא לכולי עלמא, בפני עדים, ואחר התראה. מרידה כפשוטו. התורה מצווה להרוג אותם על ידי בית דין, אך בשעת הריגתם השכינה הקדושה ממררת ואומרת:

"אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים" (סנהדרין מ"ו א').

בזמן זה, שיש נפגעים והרוגים רבים, מהם ל"ע רשעי ישראל, אך מהם צדיקים גמורים (עיין ערך האסון בבית שמש), שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי.

השכינה בצער.

השכינה בוכה.

כפשוטו!

ואפשר לטייל?????
 
יש דברים שלא כתובים בשולחן ערוך.

אבל אכתוב מעט מתחושותיי להלן.

כידוע, הרוגי מיתות בית דין, הם לא צדיקים גדולים. מדובר בבני אדם שעברו איסור דאורייתא לכולי עלמא, בפני עדים, ואחר התראה. מרידה כפשוטו. התורה מצווה להרוג אותם על ידי בית דין, אך בשעת הריגתם השכינה הקדושה ממררת ואומרת:

"אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים" (סנהדרין מ"ו א').

בזמן זה, שיש נפגעים והרוגים רבים, מהם ל"ע רשעי ישראל, אך מהם צדיקים גמורים (עיין ערך האסון בבית שמש), שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי.

השכינה בצער.

השכינה בוכה.

כפשוטו!

ואפשר לטייל?????
כל זה תלוי בנידון דלהלן:
במציאות בכל מקום שתהיה הסכוי להיפגע מטיל/רסיס נמוך יותר מהסכוי להיפגע בתאונות דרכים בחיי היום יום. כאמור, אין לזה נ''מ הלכתית, כי בפקו''נ לא הולכים אחר רוב, וגם לא בטוח שאפשר לסמוך על סטטיסטיקות כאלו ואחרות, אך הביטוי מכניס עצמו למקום סכנה קצת מוגזם. לדעתי.
אולי מצד שיגידו שחרדים פריזיטים ומטיילים בזמן מלחמה וכו'. יש בעיה מוסרית.
מה פתאום
תראה את כמות הנפגעים!!
וזה כשכולם הולכים לממד
כלומר, אם אין יותר נפגעים מתאונות דרכים, א"כ אי" זמן גרמא להשתנות משאר ימי השנה.
 
מה פתאום
תראה את כמות הנפגעים!!
וזה כשכולם הולכים לממד
זה לא משנה כלום מבחינה סטיסטית,
גם אם ח''ו היו 10,000 נפגעים, הסיכוי להיגפע עדיין נשאר נמוך מאוד, זה סטיסטיקה
עם כל זה, הסיכוי להיפגי עדיין עומד על 1 לאלף או ל5,000 ואולי יותר
חוץ מזה, במציאות האמיתית מספר הנפגעים נמוך מאוד
 
יש דברים שלא כתובים בשולחן ערוך.

אבל אכתוב מעט מתחושותיי להלן.

כידוע, הרוגי מיתות בית דין, הם לא צדיקים גדולים. מדובר בבני אדם שעברו איסור דאורייתא לכולי עלמא, בפני עדים, ואחר התראה. מרידה כפשוטו. התורה מצווה להרוג אותם על ידי בית דין, אך בשעת הריגתם השכינה הקדושה ממררת ואומרת:

"אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים" (סנהדרין מ"ו א').

בזמן זה, שיש נפגעים והרוגים רבים, מהם ל"ע רשעי ישראל, אך מהם צדיקים גמורים (עיין ערך האסון בבית שמש), שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי.

השכינה בצער.

השכינה בוכה.

כפשוטו!

ואפשר לטייל?????
אם אסור לשמש מיטתו בזמן צרות ורעבון שזה מצוה, קל וחומר לטיול.
 
במציאות בכל מקום שתהיה הסכוי להיפגע מטיל/רסיס נמוך יותר מהסכוי להיפגע בתאונות דרכים בחיי היום יום. כאמור, אין לזה נ''מ הלכתית, כי בפקו''נ לא הולכים אחר רוב, וגם לא בטוח שאפשר לסמוך על סטטיסטיקות כאלו ואחרות, אך הביטוי מכניס עצמו למקום סכנה קצת מוגזם. לדעתי.
אולי מצד שיגידו שחרדים פריזיטים ומטיילים בזמן מלחמה וכו'. יש בעיה מוסרית.
הכוונה שאם היתה מלחמה כל השנה היו מתים יותר אנשים בתאונות דרכים?
גם תאונות דרכים שאתה לא אשם בכלל?
 
כבכל דיני התורה שהגבול מסור לאבנתא דליבא.
 
ראשי תחתית