באנר תרומה

האם יש יצר הרע לעשות עבירות ביום הכיפורים?

כדאמרי אינשי

חבר חדש
הצטרף
18/7/25
הודעות
14
יום הכיפורים - מה שישנם סבורים שאין יצה''ר לעשות עבירות ביוה''כ, טעות היא בידם דיש יצה''ר אלא דאין לו רשות לקטרג.

איתא במסכת יומא (יט:) דאמר לו אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא, אמריתו אמאי לא אתי משיח, והא אידנא יומא דכיפורי ונבעלו כמה בתולות בנהרדעי, אמר ליה הקב''ה מאי אמר, א''ל שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני, ממאי, אמר רמי בר חמא, 'השטן' גימטריא תלת מאה ושיתין וארבעה הוי, תלת מאה ושיתין וארבעה אית ליה רשותא לאסטוני, ביומא דכיפורי לית ליה רשות לאסטוני. ע''כ. ובזוה"ק (וישלח דף קעד ע"ב) ופדר"א (פמ"ו) מבואר שביום הכיפורים השטן נהפך מקטיגור לסניגור. ע"ש. עכ"פ מבואר דרק להשטין ולקטרג שיענישו אין לו רשות אבל אה''נ להכשיל אנשים בחטאים אית ליה. ודלא כמש"כ בספר אמרי אליהו (צוברי, שמות פרשת וארא עמ' 36) ובספר אכול ושבוע (דיין, עמ' קי) ועוד ספרים, שיום כיפור זה יום שאין בו יצה"ר. ע"ש. שו"ר שכ"כ להעיר בספר אמרי שמאי (מועדים, תשרי עמ' קיא) שיצר הרע קיים ומכשיל אפילו ביום כיפור אע"פ דאיתא הוא יצר הרע הוא שטן היינו להשטין אין לו רשות ביום כיפור אבל להחטיאו יש לו רשות. ע"ש. ועיין בספר תורת העבודה והתשובה - שובבי"ם (ארלנגר, פ"ד עמ' רג) שכתב, וז"ל: אפילו ביום הקדוש בשנה ביום הכיפורים לפני נעילה תקנו רז"ל לקרא בתורה בפרשת עריות (עיין שו"ע סי' תרכב ובמ"ב שם סק"ז), למה, להזהיר את כולם מהקטן שבקטנים ועד הגדול שבגדולים שאפילו אחרי כל הדרגות של ר"ה ויום כיפור צריך שמירה מעריות כי נפשו של אדם מחמדתן, ואין להסיח את הדעת כי ברגע קטן אפשר לרדת מכל המדרגות עד לדיוטא תחתונה. ע"ש.​
 
אחטא ואשוב אין מספקין מהו פירושו

כמו"כ אעיר, דמה סבורים שמה שאיתא במשנה ביומא (פרק ח משנה ט) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספקין בידו לעשות תשובה, והיינו שלא מהני תשובה, זה אינו, דעיין פי' משניות לרמב"ם שם שפירש דהיינו שלא עוזרים לו לעשות תשובה, אבל אה"נ אם יעשה תשובה אין לך דבר העומד בפני התשובה.​
 
מהו איש עתי

ולסיום, אציין שמה שהעולם רגילים לפרש "איש עתי" הנאמר אצל משלח השעיר ביוה"כ - שלא היה משלים שנתו, מקורו הוא מדברי החזקוני (אחרי מות, טז כא) שכתב, וז"ל: 'איש עתי' נמצא במדרש, עתי - שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה, שהרי הנושא את השעיר אינו עובר שנתו, לכך היו בוררין איש שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה, וחכמת המזלות הייתה קלה בעיניהם. ע"כ. ובאמת במדרשים שלפנינו לא נמצא מדרש זה. וכמו שהעירו בקובץ המאור (שנה סד חוברת א עמ' כד), ובספר מילי דרבנן (עמ' קצ).

[ומצינו עוד פירושים לאיש עתי, רש"י ביומא (סו:) פירש בידי אדם המזומן לכך מערב יום הכפורים. עוד פירש, 'עתי' לשון זמן, שמשלחים אותו בכל זמן - שאפילו אם חל יום הכיפורים בשבת והשעיר חולה שאי אפשר להוליכו ברגליו, יכול להרכיבו על כתפו ואין זה חילול שבת. וברלב"ג כעי"ז "איש שכל העתים שוים לפניו, שאינו חושש מתהפוכות הזמן, לא מגשם ולא משלג ולא משום עיכוב אחר". ובירושלמי יומא (פ"ו ה"ג): 'עתי' לשון עתיד, מוכן, כמו עתידים ליום הזה, וברד"ק ורשב"ם: איש היודע הדרכים ומדברות שהולך שם בכל עת, ובתרגום יונתן בן עוזיאל פירש 'עתי' מזומן משנה שעברה, כלומר, האיש שמשלחה בכל שנה ושנה, והוא ההיפך מפירוש של החזקוני הנ"ל. ובספר ירבה תורה (ח"ב פרשת אחרי) כתב פירוש מחודש בדברי החזקוני, דהנה לכאורה יש להבין למה באמת בחרו איש כזה, וי"ל עפ"י דאיתא ביומא (עא.) דכשבא המשלח את השעיר ומצאו לכה"ג בביתו, אמר לו מחיה חיים (הקב"ה), עשינו שליחותו, ואח"כ אמר רבה, כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא (ושבים לביתם ונפרדים זה מזה), אמרי הכי, מחיה חיים (הקב"ה) יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים. ע"כ. והנה כשהמשלח אמר לכה"ג "מחייה חיים עשינו שליחותו" ודאי ג"כ השיב לו הכה"ג מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין, ואולי משום זה בחרו באיש כזה, כדי שישיג הברכה הזו מהכהן הגדול ומתקיים הברכה וישאר המשלח בחיים. ע"כ].​
 
לא ידעתי שיש מי שחושב ככה,
אני יודע שלי יש יצה"ר ביוה"כ, רק שאולי הוא הרבה יותר מתון, סוף סוף היום המעמד וכו'. אבל יש יצר.
ויש ציטוטים בספה"ק (גם בחז"ל) על אנשים שנכשלו אפי' בנערה המאורסה ביוה"כ.
ולעצם מה שכתבת על "אין מספיקין בידו", יתוש קדמך, עיין https://forum.mizrach.co.il/threads/hsrh-nhmt-khl-khy-yws-zmh-vlvwtm-wnqd-vm-qwd.1905/
 
הרבה אחזו כך שבאמת אין יצה"ר שולט ביוה"כ
ולגוף הקושיא אצטט בזה דברים ממו"ר רה"י הגרא"צ סופר זצ"ל [בשיחה שראתה אור בכתובים השנה לרגל יוה"כ הבעל"ט]

וז"ל שם "אע“פ שמצינו בגמרא יומא יט: והא האידנא יומא דכיפורי הוא ואבעול כמה בתולתא בנהרדעא", ושאל אחד מגדולי הדורות מלפני כמאתים שנה [באר מים חיים פרשת וירא פי“ח] שהרי אין יצר הרע ביום הכיפורים, ואיך היה א"כ מצב של חטאים ביוה"כ. וענה שלא יצר הרע פיתה אותו, אלא שאם אדם נפגם בעבירה – כגון שהורגל לדבר הרבה לשה“ר – הוא כבר ממשיך מתוך הרגל לעשות את אותה עבירה גם ביוה"כ. ישאלו את היצה"ר ’למה פיתית את פלוני ביום כיפור?‘, יענה: ’לא אני פיתיתי אותו, הוא פיתה את עצמו‘. אבל שליטה של היצר הרע באמת איננו ביום הכיפורים, משום שאנו דומים למלאכים".
 
לא רוצה לקלקל את הדיון החשוב, אבל למה לי קרא, גמרא וכו' מציאות היא... לכל אחד מאיתנו היצר הרע שולט כל הזמן. ממילא יש לבאר איך שתרצו (יש לכל אחד ממכם מקום להתגדר בו) את דברי רבותינו.
 
ולסיום, אציין שמה שהעולם רגילים לפרש "איש עתי" הנאמר אצל משלח השעיר ביוה"כ
אגב
העולם רגיל לכנות אדם תמים ופשוט בשם הרשלע
ומעניין שהגמ' ביומא אומרת ששמו של האיש עתי הוא ערסלא
בהחלפת אותיות יוצא הרשלע...
 
ראשי תחתית