הנהגת מרן הגר"י עדס שליט"א בעניין זמן צאת הכוכבים
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
מאמין בניסים
חבר קבוע
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 484
זה לא שאלה רק על הרב עדס, אלא אף על החזו"א.
כמדומני דעת מרן הגריש"א שימולו ביום שישי, ואם נולד 30 דקות אחרי השקיעה ימולו בשבת.
כמדומני דעת הגרשז"א 24 דקות.
לפי החזו"א אם נולד עד 35 דק' לא מלים בשבת ולפי מנהג הספרדים עד 20 דק' לא ימולו בשבת (האול"צ כתב 27 דק') השאלה אם הר"י עדס יפסוק גם בכה"ג כהחזו"א
נשמח אם יעלה את כל דברי הג"ר יעקב עדס בזה.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
רק לפי היביע אומר
לפי בן איש חי, כף החיים, ר' חיים פלאג'י, זבחי צדק ועוד, מחשיבים את צה''כ כ25-35 דק' לכל דיני התורה
וכן היה המנהג הקדום ברוב קהילות ישראל, הן בארצות אשכנז והן בארצות המזרח
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
ועיין מה שכתבתי כאןhttps://forum.mizrach.co.il/threads/zmn-zt-hkhwkhvym.1491/
והאריך בזה הרב ברכה בתשובה שם, עי''ש.
והאריך בזה הרב ברכה בתשובה שם, עי''ש.
האמת שכשלמדתי את הסוגיה בשבת לענין זמני הלילה ואת דברי הפוסקים התקשיתי טובא, דהרי בגמרא מובא שצאת הכוכבים זה או שלשת רבעי מיל או ד' מיל, והשו"ע פסק כר"ת דצאה"כ הוא ד' מיל כמש"כ בסי' רס"א, ומש"כ השו"ע בכמה מקומוות שיראו כוכבים מסתבר דהיינו זמן ר"ת אחרת היה לו לכתוב גם בזמן כניסת שבת שיראו כוכבים, אלא ודאי דחדא מילתא היא. ולמעשה הפוסקים נקטו לא כר"ת ולא כהגאונים, דדחו שיטת ר"ת בגלל המציאות הנראית לעין ופסקו כגאונים, וגם את הגאונים לא פסקו בגלל המציאות הנראית לעין, אם כן יוצא שהמציאו זמן חדש שלא מסתדר עם דברי הגמ' כלל. וזה פלא שהכריחו ההלכה לפי המציאות בעוד שבכל מקום אמרינן אין לנו אלא דברי חז"ל ולא מה שנראה במציאות.
אגב ראיתי את הקונטרס של הרב ברכה אולם שם בתחילת דבריו בדעת השו"ע בגדר ראיית כוכבים אחר השקיעה בעוד שהשו"ע פסק כר"ת דצאה"כ הוא אחר ד' מילין ולא כהגאונים.
אגב ראיתי את הקונטרס של הרב ברכה אולם שם בתחילת דבריו בדעת השו"ע בגדר ראיית כוכבים אחר השקיעה בעוד שהשו"ע פסק כר"ת דצאה"כ הוא אחר ד' מילין ולא כהגאונים.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
נכון
אבל לא שייך לומר שדעת פוסקי ספרד שזמן צה''כ לכל דיני התורה הוא ג' רבעי מיל ותו לא, בעוד שרוב פוסקי ספרד סברו שהזמן הוא מאוחר טפי.
אגב ה-20 דק' שנהוג היום בהרבה מקומות לענין ערבית ועוד, זה ע''פ הגר''א (לשיטת הגר''א יוצא שצה''כ הוא לכל היותר 17.5 דק' במעלות אחרי השקיעה, א''כ בשיא הקיץ בא''י זה יכול לצאת 20-21 דק' ותו לא)
נראה שרצו לעשות פשרה דעד כמה שאנו מקילין כהגאונים ולא כר"ת רצו שיהיה לפחות סימן כל שהוא כבר לילה, אבל לדעת הגאונים באמת אחר שלשת רבעי מיל הוא לילה. והראיה דהראשונים לא חששו למציאות הנראית לעין היא דעת הרא"ם דס"ל דשקיעת החמה היא שלשת רבעי מיל קודם השקיעה שלנו למרות שלכו"ע אין שום סימן של שקיעה.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
זה נושא ארוך
כי פשטות כל הגמרות והפוסקים (הרמב''ם בהלכות שבת לא הזכיר כלל את שיעור ג' רבעי מיל) שלילה נקבע רק לפי ג' כוכבים (או 'הכסיף') ולא סימן אחר של שיעור כזה או אחר.
המנחת כהן והרבה אחרונים נקטו שגם לפי ר''ת הוא לילה בג' כוכבים. החזון איש אחז שבא''י גם לר''ת הוא לילה 40 דק' אחר השקיעה, וכן נקטו הכף החיים, ר' חיים פלאג'י והפרי חדש, ומהר''א מבעלז שיעורים קרובים לזה.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
ועיין כאן:
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,429
וזכרוני שידידינו הגאון @כהנא דמסייע הביא (בפורום לתורה) עשרות מקורות מפוסקים שסברו כהבנת המנחת כהן וחתם סופר ועוד שלפי ר''ת הלילה הוא לפני ד' מיל.
ברם, לא אכחש ששיטה זו קשה מאוד מהסוגיות וצ''ע
אבל אין לכחש שבכמה ראשונים משמע ששקיעה ראשונה של ר''ת היא קודם שקיעת האופק. כן יש לדייק ממהר''ח אור זרוע, מאירי, תוס' רי''ד ועוד
ברם, לא אכחש ששיטה זו קשה מאוד מהסוגיות וצ''ע
אבל אין לכחש שבכמה ראשונים משמע ששקיעה ראשונה של ר''ת היא קודם שקיעת האופק. כן יש לדייק ממהר''ח אור זרוע, מאירי, תוס' רי''ד ועוד
עיינתי בקונטרס המצורף נראה מקיף מאוד, אולם מש"כ בתחילת דבריו דבשו"ע סי' רס"א כתב צאת הכוכבים בזכרוני אינו כן, וגם מש"כ בדעת השו"ע דשיעור ד' מילין הוא לאו דוקא הוא חידוש גדול דלכה"פ במקום חילול שבת היה לו לשו"ע לפרש את הזמן המדויק ולא לסמוך על מה שכתב במקומות אחרים. הן אמת דבשו"ע כתב פעם כך ופעם כך ובזמנו שלמדתי הסוגיא חשבתי לומר דמכיון דחז"ל נתנו סימנים לזמני היום ולא היה להם שעון (ורמז לזה הכותב בקונטרס הנז') לכן ישתנה הסימן ממקום למקום, ובאמת הכל חד שיעורא הוא, ותמיד הסימן שנתנו הוא על מה שהיה דהיינו סימן שכבר קרה במציאות ולא שעתיד לקרות, ולכן בכניסת שבת נתן סימן של שקיעה ראשונה ומשם יחשבו את זמן כניסת שבת, אבל לא יכול לתת את זמן צאה"כ דהא זה עוד לא הגיע ומה יועיל סימן שעתיד לבוא? אבל לגבי צאת שבת ותפילת ערבית נתן סימן של צאת הכוכבים דאחר שהיה הסימן הנ"ל כבר יצא שבת או הגיע זמן ערבית. ומאוד קשה לומר שיש סתירה בשו"ע בדבר כל כך מהותי של זמני היום. ומה שמקשים מהמציאות הנראית לעין, צ"ל דאין לנו אלא מה שאחז"ל ובאמת לשו"ע אף אם יהיו כוכבים לפני ד' מיל עדיין יום הוא.
איפה ראית בזבחי צדק או בבא"ח מה היה מנהגם לענין מילה. הם החמירו לשער תמיד 27 דקות לחמורא (וזמן זה כולל גם זמן תוספת שבת, כמ"ש בזבחי צדק חיו"ד סי' י"ז שבמוצ"ש יכולים לעשות מלאכה).
אין ראיה מדברי הגר"ח פלאג'י שאיזמיר נוטה יותר לצד צפון מבבל וא"י ולכן זמן ביה"ש מתארך יותר, ולכן ודאי שאינם יכולים לסמוך על השיעור מיל.
באמת יש טעם גדול לנהוג ככה, שהרי אין שום אחד מהגאונים או הראשונים שכתבו להדיא שזמן צה"כ הוא י"ג וחצי דקות אחרי השקיעה. הראשונים שכתבו דשיעור מיל הוא י"ח דקות ס"ל כר"ת. והרמב"ם והגר"א שסברי כמו הגאונים לדעתם שיעור מיל הוא או כ"ד דקות או כ"ב וחצי. כך שאין לנו מקור שיש ג' כוכבים כבר בי"ג וחצי דקות אחרי השקיעה
לשון הרמב"ם הלכות תרומות פרק ז הלכה ב - אין הטמאים אוכלין בתרומה עד שיעריב שמשן ויצאו שלשה כוכבים [בינוניים וזה העת כמו שליש שעה] אחר שקיעת החמה.
