תרומה לעזרא

הנהגת רבותינו בשביעי של פסח

עת שערי רצון

חבר בכיר
הצטרף
5/1/25
הודעות
1,143
כאן נברר את מנהג רבותינו זצ"ל ושליט"א בליל שש"פ, האם נהגו לקרוא את הפסוקים (תיקון) של החמדת ימים או שנמנעו מכך, והמסתעף.
כמדומה שהרב מזוז (שה' ישלח לו רפו"ש) כתב ע"ז מאמר ומסקנתו שאין מניעה והוא עצמו נוהג לומר
אך נברר כאן מה נהגו שאר חכמי ספרד; הגר"ע עטיה, הגר"י צדקה, הגרב"צ, הגרע"י, הגרמ"א, ועוד

וגם גדו"י שליט"א, הגרי"חס, הגרא"ס ועוד

נידונים על הספר "חמדת ימים" - לא כאן ! (למנוע סטיית נושא)
כדי לפתוח ע"ז אשכול נפרד !
 
איזה 450 שנה ??
ספר חמדת ימים יצא לכל היותר לפני 270-290 שנה !!!
הוא יצא לפני 294 שנה כמבואר כאן.
גם אני תמהתי בזה, אבל חשבתי שאולי התיקון עצמו היה מפורסם כבר לפני שיצא הספר ורק אחרי שיצא נודע שהוא מחברו.
 
הוא יצא לפני 294 שנה כמבואר כאן.
גם אני תמהתי בזה, אבל חשבתי שאולי התיקון עצמו היה מפורסם כבר לפני שיצא הספר ורק אחרי שיצא נודע שהוא מחברו
איזה 450 שנה ??!!
ספר חמדת ימים יצא (לכל היותר) לפני 295 שנה !!!
אין שום מקור קדום ללימוד הנ"ל !!!
לא מצאתי לא באר"י, לא ברש"ש, לא בחיד"א, לא בבא"ח, לא בכה"ח !!!
תוקן
 
עוד יש לתמוה ע"ד הרב מוצפי על ""מנהג"" גדולי ירושלים, הרי מבואר בכה"ח סימן תצ שיש לקום באשמורת, לקרוא שירת הים (כמו שנוהגים היום לומר בחצות, גם אצל חסידים וחלק מהליטאים) ואין זכר וחצי מילה על סדר הלימוד הנ"ל
 
לא מצאתי לא באר"י, לא ברש"ש, לא בחיד"א, לא בבא"ח, לא בכה"ח !!!
אם אכן נכונים דבריך [איני יודע בעצמי כי לא בדקתי, אבל מסתמא כיון שחזקה על חבר חשוב כמותו שבודאי צודק וכו']
אז מה יש להמשיך לדון.
גדולי רבותינו לא הביאוהו, ומקורו ידוע מהחמ"י. מספיק.
אבל יתכן שהרבה קהילות נהגו לאומרו
כיון שבלא"ה היו ההמון מתבטלים וכו', וראו בזה אפשרות לזכות את הרבים.
ונפק"מ, שת"ח לא יבטל מלימודו, אבל אם נמצא במקום שיגרום שעי"ז יבואו ההמון לעסוק בתורה בחושבם שיש בזה תיקון לכאו' הכי עדיף טפי
דהלא כל התיקון אינו רק מחז"ל מדרשים וכו', ואין בו לתא דפסידא.
 
[אבל מסתמא כיון שחזקה על חבר חשוב כמותו שבודאי צודק וכו']
לא הבנתי
אז מה יש להמשיך לדון.
הנידון מעיקרא לא היה אם כן לומר או לא לומר (אני לומד כרגיל, לא אומר תיקון, ואומר שירת הים בחצות ותו לא, אין לי נפק''מ בזה, כי אינני חושש כלל למה שלא מוזכר להדיא באר''י וברש''ש) אלא מה נוהגים חכמי ספרד זצ''ל ושליט''א, ביתנים יש לנו את הרב מזוז והרב מוצפי בעד, ומנגד הכה''ח ובא''ח ועוד שסתמו
גדולי רבותינו לא הביאוהו, ומקורו ידוע מהחמ"י. מספיק.
?
אבל יתכן שהרבה קהילות נהגו לאומרו
ואולי בגלל החמ'י
כיון שבלא"ה היו ההמון מתבטלים וכו', וראו בזה אפשרות לזכות את הרבים.
איה''נ
ונפק"מ, שת"ח לא יבטל מלימודו,
היות ולא מוזכר להדיא באר''י נראה דאכן אין להתבטל מלימודו לשם כך וכמ''ש הכה''ח ס''א ס''ה בשם האר''י בעצמו
דהלא כל התיקון אינו רק מחז"ל מדרשים וכו', ואין בו לתא דפסידא.
יש שמערערים על חלק מהתוכן שם: פסוקים בתהילים עם (לכאורה) רמז לשבתי צבי ימ''ש, גמ' על משיח שלא כ''כ מובנות להמון העם כמו ר' הלל (אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה, אבל אולי זה דווקא כעת זה רלוונטי בגלל הדף היומי וכו')
 
חסד לאלפים אורח חיים סימן רם רמא סעיף ג
וליל שביעי של פסח יש חיוב בזיווג [חיד"א]. ולא טוב מנהג קצת מקומות שקובעים מדרש כל הלילה ומבטלין את ישראל מפריה ורביה בליל שיש חיוב בזיווג על פי הסוד
 
חסד לאלפים אורח חיים סימן רם רמא סעיף ג
וליל שביעי של פסח יש חיוב בזיווג [חיד"א]. ולא טוב מנהג קצת מקומות שקובעים מדרש כל הלילה ומבטלין את ישראל מפריה ורביה בליל שיש חיוב בזיווג על פי הסוד
האם זה מוסכם מהאריז"ל?
והאם הובא בבא"ח ושאר מקובלים?
תודה
 
ראשי תחתית