הקדמת הבשמים לנר בהבדלה

[אברך מרמות]

התפרסמה הקלטה מאת הרב המכונה 'הינוקא' בזה"ל: יש להקפיד כמ"ש בספר 'קב הישר' ב'רובע הקב' בסוף (הספר),להדליק את הנר לאחר הבשמים ולא קודם - בתחילת ההבדלה והעושה כן מובטח לו הצלחה בכל השבוע בדוק ומנוסה! ע"כ.
הענין שאין כן מנהג ישראל. ומובא בספר 'אשיחה' מהגרח"ק זצ"ל שיש בזה חשש הפסק!
והתימה הגדול שזה לא מובא בספר קב הישר לא בראשו ולא בסופו

 

[בנאות דשא]

התפרסמה הקלטה מאת הרב המכונה 'הינוקא' בזה"ל: יש להקפיד כמ"ש בספר 'קב הישר' ב'רובע הקב' בסוף (הספר),להדליק את הנר לאחר הבשמים ולא קודם - בתחילת ההבדלה והעושה כן מובטח לו הצלחה בכל השבוע בדוק ומנוסה! ע"כ.
הענין שאין כן מנהג ישראל. ומובא בספר 'אשיחה' מהגרח"ק זצ"ל שיש בזה חשש הפסק!
והתימה הגדול שזה לא מובא בספר קב הישר לא בראשו ולא בסופו

ביקשו לא להזכיר את הנ"ל !!!!!

 

[אברך מרמות]

הכלל המנחה אותנו הוא - ביקורת תורנית לגופו של ענין תתקבל בברכה. ביקורת אישית על רב, מכל סוג שהוא - תימחק

 

[חתירה לאמת]

התפרסמה הקלטה מאת הרב המכונה 'הינוקא' בזה"ל: יש להקפיד כמ"ש בספר 'קב הישר' ב'רובע הקב' בסוף (הספר),להדליק את הנר לאחר הבשמים ולא קודם - בתחילת ההבדלה והעושה כן מובטח לו הצלחה בכל השבוע בדוק ומנוסה! ע"כ.
הענין שאין כן מנהג ישראל. ומובא בספר 'אשיחה' מהגרח"ק זצ"ל שיש בזה חשש הפסק!
והתימה הגדול שזה לא מובא בספר קב הישר לא בראשו ולא בסופו

מהו "רובע הקב" והיכן אמצאהו?

 

[שאינו יודע לשאול]

אם יש בזה טעם אין לחוש להפסק, ובאמת עיקר דברי הגר"ח צ"ע כיצד שייך לומר שהדלקת נר היא הפסק ומנין המקור לזה.
ובאמת אני הקטן לא מכיר מקור בפוסקים להדליק לפני או אחרי, רק העולם נוהג להדליק לפני, ובמקום שאין נר הרבה מדליקים עם שני גפרורים ואז מדליקים אחרי הבשמים, ולפי הגר"ח אכן צריך להמנע מזה?
על כל פנים - לגופו של עניין, חשבתי שבעצם כל מה שמאחרים את הנר צ"ב מדוע, הרי שניהם תדירים בשוה ומקודשים בשוה, ומה הטעם שתקנו להקדים בשמים לנר, ובגמ' בפסחים וכן בפוסקים אינני זוכר שדיברו בזה, [אם יש משהו מפורש אשמח שיעלו כאן], נר בא מחמת שנברא במוצ"ש, ובשמים לנחם על נשמה יתירה שעזבה, ומה קדימה יש לזה על זה.
והיותר נראה ישר וברור שהוא מעין מה שאמרו בגמ' בפסחים שם על הבדלה אפוקי יומא מאחרינן, גם כאן בתוך ההבדלה, הדלקת הנר שהיא פעולה שאסורה בשבת מאחרים אותה כמה שאפשר, ולכן היא הברכה האחרונה, ואם כנים דבריי אכן יש מקום להעדיף להדליק אחרי ברכת הבשמים ולא קודם. [אם כי אינני יכול להתחייב להצלחה בכל השבוע...].

 

[אברימי]

מהו "רובע הקב" והיכן אמצאהו?

רובע הקב זה קונטרס שמודפס בסוף הספר קב הישר, שערך אותו הרב שמואל אלבז (אביו של הרמ"א אלבז).

אין את זה בכל המהדורות. אצלי יש את זה במהדורה זו:

 

[אלישמע]

אם יש בזה טעם אין לחוש להפסק, ובאמת עיקר דברי הגר"ח צ"ע כיצד שייך לומר שהדלקת נר היא הפסק ומנין המקור לזה.
ובאמת אני הקטן לא מכיר מקור בפוסקים להדליק לפני או אחרי, רק העולם נוהג להדליק לפני, ובמקום שאין נר הרבה מדליקים עם שני גפרורים ואז מדליקים אחרי הבשמים, ולפי הגר"ח אכן צריך להמנע מזה?
על כל פנים - לגופו של עניין, חשבתי שבעצם כל מה שמאחרים את הנר צ"ב מדוע, הרי שניהם תדירים בשוה ומקודשים בשוה, ומה הטעם שתקנו להקדים בשמים לנר, ובגמ' בפסחים וכן בפוסקים אינני זוכר שדיברו בזה, [אם יש משהו מפורש אשמח שיעלו כאן], נר בא מחמת שנברא במוצ"ש, ובשמים לנחם על נשמה יתירה שעזבה, ומה קדימה יש לזה על זה.
והיותר נראה ישר וברור שהוא מעין מה שאמרו בגמ' בפסחים שם על הבדלה אפוקי יומא מאחרינן, גם כאן בתוך ההבדלה, הדלקת הנר שהיא פעולה שאסורה בשבת מאחרים אותה כמה שאפשר, ולכן היא הברכה האחרונה, ואם כנים דבריי אכן יש מקום להעדיף להדליק אחרי ברכת הבשמים ולא קודם. [אם כי אינני יכול להתחייב להצלחה בכל השבוע...].

הבא"ח מספר (לא זוכר היכן), שבילדותו היה לו ויכוח עם אחותו הקטנה מי יאחוז את הנר בהבדלה.
האבא פסק, אני אשאל אותך שאלה, ואם תדע להשיב אתה תחזיק, ואם לאו תוותר לה.
השאלה: למה בשמים קודמים לנר ?
והשיב: כי כך הוא הסדר, מלמטה למעלה. הפה, מעליו האף, מעליו העיניים, מעליהם המח.
וכך הוא סדר הברכות הגפן (חוש הטעם, פה), בשמים (ריח, אף), מאורי האש (ראייה, עינים), הבדלה (דעת, מח). - וזכה בהחזקת הנר.
(נו, אז יש מקור מהבן איש חי לילדים לריב על הנר במוצא"ש).

 

[בנאות דשא]

(נו, אז יש מקור מהבן איש חי לילדים לריב על הנר במוצא"ש).

יופי.
עכשיו צריך למצוא מקור למה שנהגו לריב על המקומות בשלחן שבת.

 

[אלישמע]

יופי.
עכשיו צריך למצוא מקור למה שנהגו לריב על המקומות בשלחן שבת.

יש מקור בבא"ח, שהרי הוא היה רק אם אחותו האחת ולא רב,
מכאן שרק מי שהם שני אחים (אחד ליד האבא מימין ואחד משמאל), לא רבים.
הלא"ה הם צריכים לריב.

 

[הולך את חכמים יחכם]

בנותן טעם:
בפיוט לנר ולבשמים נפשי מיחלה
יש להק' מדוע הקדים נר לבשמים הא בשמים קודמים לנר
וי"ל דהמשורר כוונתו לעתיד לבוא והלכה כבית שמאי דנר קודם בשמים

 

[אלישמע]

בנותן טעם:
בפיוט לנר ולבשמים נפשי מיחלה
יש להק' מדוע הקדים נר לבשמים הא בשמים קודמים לנר
וי"ל דהמשורר כוונתו לעתיד לבוא והלכה כבית שמאי דנר קודם בשמים

ורמז לדבר "נפשי מיחלה"...

 

[הולך את חכמים יחכם]

בנותן טעם:
בפיוט לנר ולבשמים נפשי מיחלה
יש להק' מדוע הקדים נר לבשמים הא בשמים קודמים לנר
וי"ל דהמשורר כוונתו לעתיד לבוא והלכה כבית שמאי דנר קודם בשמים

ואי לא כנזכר כאן בפשוטו י"ל דהנר קודם לבשמים בהדלקה...

התפרסמה הקלטה מאת הרב המכונה 'הינוקא' בזה"ל: יש להקפיד כמ"ש בספר 'קב הישר' ב'רובע הקב' בסוף (הספר),להדליק את הנר לאחר הבשמים ולא קודם - בתחילת ההבדלה והעושה כן מובטח לו הצלחה בכל השבוע בדוק ומנוסה! ע"כ.
הענין שאין כן מנהג ישראל. ומובא בספר 'אשיחה' מהגרח"ק זצ"ל שיש בזה חשש הפסק!
והתימה הגדול שזה לא מובא בספר קב הישר לא בראשו ולא בסופו

 

[אברימי]

בפיוט לנר ולבשמים נפשי מיחלה
יש להק' מדוע הקדים נר לבשמים הא בשמים קודמים לנר

לפי ההברות. - לנר= נפשי.
ל-נר
ו-לב-ש-מים
נפ-שי
מ-י-ח-לה

 

[שאינו יודע לשאול]

הבא"ח מספר (לא זוכר היכן), שבילדותו היה לו ויכוח עם אחותו הקטנה מי יאחוז את הנר בהבדלה.
האבא פסק, אני אשאל אותך שאלה, ואם תדע להשיב אתה תחזיק, ואם לאו תוותר לה.
השאלה: למה בשמים קודמים לנר ?
והשיב: כי כך הוא הסדר, מלמטה למעלה. הפה, מעליו האף, מעליו העיניים, מעליהם המח.
וכך הוא סדר הברכות הגפן (חוש הטעם, פה), בשמים (ריח, אף), מאורי האש (ראייה, עינים), הבדלה (דעת, מח). - וזכה בהחזקת הנר.
(נו, אז יש מקור מהבן איש חי לילדים לריב על הנר במוצא"ש).

מישהו יודע האם אביו קיבל דבריו או לא לפי האמת - או אם הוא עצמו בגדלותו סבר שטעם זה עיקר?

 

[אלישמע]

אגב; לפי מה שאני שמעתי בילדותי שרים כך; לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים
ולכאו' הוא שלא בדקדוק, לַנֵּר משמע הידוע (פת"ח ה"א הידיעה), לִבְשָׂמִים משמע כלשהם וחרי"ק במקום שו"א.
ולכאו' צאיך להיות או: לַנֵּר וְלַבְּשָׂמִים הידועים, או לְנֵּר וְלִבְשָׂמִים בסתם.