הערה על הרב עובדיה זצ"ל בעניין ברכת השניצל

כאחד העם

חבר ותיק
הצטרף
20/4/25
הודעות
1,428
מצורפת הסרטה מדברי הרב עובדיה בעניין השניצל דברכתה "שהכל" , ושם מבאר משום דהעיקר בשניצל הוא הדק [היינו העוף] ואילו הפירורים באים רק "להטעים"

[והיינו שכאן להדיא מודה דאף אם זה בא להטעים המאכל, ולא רק בשביל לדבקו וכד', אעפ"כ הוא שהכל]



וע"ז קשייא לי​

דקיי"ל שכל דבר שיש בו ה' מינים שבא להטעים המאכל או שבא לאכילה לזון ולשבוע ברכתו מזונות.

ודבר זה נאמר לא רק בתערובת אלא גם בציפוי

יעויין בב"י סי' קסח' סקי"ז, [וכן בדרכ"מ שם ובב"ח], מביא את דברי האגור על מיני מולייתות הממולאות בשר או בדגים או גבינה וכותב להדיא דאע"ג דבשר ודגים עיקר, מברכין עליהן המוציא, דמין דגן חשיבי ליה אינשי, וממשיך הב"י והם דברי שבלי הלקט וכו', וטעמא משום דבתר ה' מינים אזלינן.

דהיינו- כאן אומנם מדובר על מקרה של המוציא, דזה אפוי בתנור אך מ"מ המקרה אותו מקרה, שיש לי בצק והוא ממולא בבשר וכד', ואפי' שהמילוי עיקר האכילה ועיקר הטעם, כיון שמאכל זה יש בו ה' מינים הוא עיקר.

וכשתעיין- באותם ראשונים שהביא הב"י תראה שמקור מקרה זה למדו מרב ושמואל מדין כל שיש בו ה' מינים, וכן פסק הכי בשו"ע.

להדיא- אף במאכל שאני יכול להפרידם בנקל את ה' מינים מהשאר מינים ואינו כלל בתערובת, מ"מ כיון שזה מאכל אחד והוא מלופף בו מכל צדדיו הוי דין כל שיש בו ובמקרה דנן [שניצל] שזה מטוגן ולא אפוי יהא במ"מ.
 
מה כבודו מברך על סלט שיש בו מעט נשנושים?
האם כבודו מברך מזונות מהטעם שכל שיש בו וכו'?
ומה כבודו מברך על מרק עם מעט שקדי מרק?

החלוקה ברורה, בבורקס שדן הב"י, הבצק הוא חלק עיקרי ומרכזי, ואינו בא לתבלין בעלמא אלא לשביעה, משא"כ לגבי פירורי לחם.

וביתר הרחבה, כל שיש בו הוא דין בדיני עיקר וטפל, והיינו בכל דבר הרוב הוא העיקר והמיעוט הוא הטפל [בדרך כלל], אך כל שיש בו ה' מיני דגן, מחמת חשיבותו הוא נעשה עיקר בתערובת אע"פ שהוא המיעוט (עיי' שעה"צ רי"ב ד'). אכן, כל זה הוא כאשר שייך להגדיר את התערובת כ'מיני מזונות', אבל כאשר אינו בא אלא לתבלין א"א להגדיר את התערובת כמיני מזונות.
 
וראה עוד במשנ"ב מהדורת דרשו (ר"ה י"א, בהערת דרשו שם) שהביאור מהגר"ש וואזנר שאם יש מעט שקדי מרק במרק, מברך שהכל ופוטר את השקדי מרק, ולכאו' טעמו כנ"ל.
 
ואינו בא לתבלין בעלמא
כל שיש בו הוא דין בדיני עיקר וטפל, והיינו בכל דבר הרוב הוא העיקר והמיעוט הוא הטפל
בפוסקים להדיא דלא כדבריך

ב"י

שניצל- ב''י.JPG
להדיא- אף שהסולת היא מיעוט, וכן הסולת בא לתבלין כדי להטעים הוא העיקר

ט"ז

שניצל- ט''ז.JPG
להדיא- דבחמשת המינים לא אזלינן בתר רובא אלא הם העיקר אף שהם מועטים


פרי חדש ופרי מגדים

שניצל- פמ''ג.JPG
להדיא- אע"פ שהדבש העיקר האוכל והיינו הוא הרוב , כיון שהסולת בא "להטעים" הרי היא עיקר


משנה ברורה

שניצל- מ''ב.JPG
להדיא- אף כשהוא מועט , כיון שבא להטעים הוא העיקר
 
להטעימו, לא לתבלו.
היינו שהוא בא עכ"פ לאיזה עיקר במאכל, אך אינו תבלין בעלמא.

כמדומני שדעת רוב הפוסקים לברך על 'פסקזמן' שהכל, על אף שיש בו מזונות לתבלין. וע"כ שיש לחלק כנ"ל.
 
להטעימו, לא לתבלו.
היינו שהוא בא עכ"פ לאיזה עיקר במאכל, אך אינו תבלין בעלמא.

כמדומני שדעת רוב הפוסקים לברך על 'פסקזמן' שהכל, על אף שיש בו מזונות לתבלין. וע"כ שיש לחלק כנ"ל.

מה ההבדל בין לתבלו לבין להטעימו ?
 
להטעימו, לא לתבלו.
זה משחק מילים בעלמא

אבל לגופו של עניין, אינך שם לב שאתה עושה "גול עצמי"

כי בהסרטה הנ"ל הרב עובדיה אומר שכיון שהוא בא רק "להטעים" לכן הוא שהכל

וע"ז בדיוק נסוב הערתי - דדבר שבא להטעים [כשניצל] ברכתו מזונות
 
יש לתת טעם במאכל, שטעמו יהיה כך וכך,
ויש לערב בו טעם כדי שבסך הכל יהיה יותר טעים.

במרק עם שקדי מרק, לא באנו לשנות את המרק רק להטעימו, אמנם תלוי בכמות.
בכיף כף וכל אלו, תלוי בכמות ובדעת בני אדם.

שניצל, שאלת השאלות, לכל אחד יש שלוש סברות בקנה וכולן נכונות, אבל מנהג העולם לברך שהכל.
 
יש לתת טעם במאכל, שטעמו יהיה כך וכך,
ויש לערב בו טעם כדי שבסך הכל יהיה יותר טעים.

במרק עם שקדי מרק, לא באנו לשנות את המרק רק להטעימו, אמנם תלוי בכמות.
בכיף כף וכל אלו, תלוי בכמות ובדעת בני אדם.

שניצל, שאלת השאלות, לכל אחד יש שלוש סברות בקנה וכולן נכונות, אבל מנהג העולם לברך שהכל.

מי מחלק בין לתבל לבין לטעם ?
 
מי מחלק בין לתבל לבין לטעם ?
לתת טעם שהמאכל נקרא על שם התוספת, קמח שמוסיפים בתערובת עד שיש טעם, גריסים בחמין,
מה זה? מאכל זה מורכב מקמח שמן סוכר ...
לערב בו לתת טעם, מעט פירורי עוגיה בגלידה,
מה זה? גלידה בטעם שוקולד עם פירורי עוגיה
(בגלידה כזו שטעמתי היה הרבה עוגיות (זול..) ברמה של עוגה עם שוקולד וגלידה...)
 
לתת טעם שהמאכל נקרא על שם התוספת, קמח שמוסיפים בתערובת עד שיש טעם, גריסים בחמין,
מה זה? מאכל זה מורכב מקמח שמן סוכר ...
לערב בו לתת טעם, מעט פירורי עוגיה בגלידה,
מה זה? גלידה בטעם שוקולד עם פירורי עוגיה
(בגלידה כזו שטעמתי היה הרבה עוגיות (זול..) ברמה של עוגה עם שוקולד וגלידה...)

שאלתי מי מבפוסקים מחלק בין זה לזה לענין ברכה.
 
והרב ללוש (כמדומה) בפורום השכן נדחק לבאר דבריו.
חיפשתי שם את המילה "להטעים" בסמוך למילה שניצל, וזה מה שמצאתי בעניין זה:
(בשביל לפתוח את הקובץ שמצורף שם צריך להיות מחוברים לפורום, אז אולי מישהו יעלה לפה).
 
חיפשתי שם את המילה "להטעים" בסמוך למילה שניצל, וזה מה שמצאתי בעניין זה:
(בשביל לפתוח את הקובץ שמצורף שם צריך להיות מחוברים לפורום, אז אולי מישהו יעלה לפה).
מצורף.
זה לא הרב ללוש, אלא תלמידו הר' ראובן מיארה.
 

קבצים מצורפים

אגב דאיירינן בדין זה...
יש לשים לב על ברכת מזונות באייס וניל עוגיות, גלידת בן אנד ג'ריס עם עוגיות, שוקלד דובאי, שברי עוגיות... (דבכולהו זה לא רק המרקם אלא גם הטעם).
ויל"ע בזה.
 
זה משחק מילים בעלמא

אבל לגופו של עניין, אינך שם לב שאתה עושה "גול עצמי"

כי בהסרטה הנ"ל הרב עובדיה אומר שכיון שהוא בא רק "להטעים" לכן הוא שהכל

וע"ז בדיוק נסוב הערתי - דדבר שבא להטעים [כשניצל] ברכתו מזונות
זה לא משחק מילים. תבלין הוא לא בא לעיקר במאכל, וכל מטרתו היא רק לשרת את המאכל. משא"כ להטעימו הוא בא לתוספת ושיהיה מאכל שנקרא "דבש וסולת", ובכה"ג נעשה הסולת עיקר, ודו"ק.
ומשה"ק מדברי מרן הגרע"י שאמר שהשניצל בא להטעים, לא דק.
 
מצורפת תשובתו של מרן הרב יצחק יוסף שליט"א (שחזר בו לפני כמה שנים על ברכת השניצל)
 

קבצים מצורפים

משא"כ להטעימו הוא בא לתוספת ושיהיה מאכל שנקרא "דבש וסולת", ובכה"ג נעשה הסולת עיקר, ודו"ק.
וזה בדיוק שניצל
שהפירורים באים לתוספת לעוף ולכן המאכל הזה נקרא בשם "שניצל" שם מיוחד ולא רק "חזה עוף" וכד', ולכן בכה"ג ודאי דהוא מזונות.


לא יודע אם זה יעזור לך - אבל לאחרים וריבם זה ודאי יעזור, לכן אעלה כאן קטע מהב"י

שממש ממש מדבר על מקרה דנן ישיר לא בעקיף - גבי בשר או דגים שהם עיקר המאכל אלא שציפם במין דגן [מה שנקרא מולייתות] , ואעפ"כ ברכת מזונות


שניצל- בית יוסף.JPG



אין יותר מפורש מזה - על בשר שהוא עיקר המאכל מ"מ אם ציפהו בדגן הדגן עיקר
 
זה לא משחק מילים. תבלין הוא לא בא לעיקר במאכל, וכל מטרתו היא רק לשרת את המאכל. משא"כ להטעימו הוא בא לתוספת ושיהיה מאכל שנקרא "דבש וסולת", ובכה"ג נעשה הסולת עיקר, ודו"ק.
ומשה"ק מדברי מרן הגרע"י שאמר שהשניצל בא להטעים, לא דק.

גם לו יצוייר ואתה צודק, בשניצל זה לא יכול להיות כלל ועיקר.
פירורי הלחם הם חלק אינטרגרלי מה"שניצל".
 
ראשי תחתית