הערה על הרב עובדיה זצ"ל בעניין ברכת השניצל

באנר תרומה
עיקר פירושו שהם החשיבות העיקרית במאכל, וכאשר הרבעצ'ן מגישה אותם לשולחן, אם היו ממולאים בתפו"א היתה מתביישת נורא, וכל החשיבות מחמת הבשר. אך ודאי שיש יותר בצק מאשר בשניצל.
איני יודע מאיפה ההמצאות שלך באות .
מ"מ כל מי שלמד את הנושא עם הראשונים והמפרשים [שחלקם העלתי לעיל] רואה להדיא דהכלל הוא אם זה בא לתת טעם הוא מזונות, וזהו.
ולא כמו חילוקים ותתי חילוקים שכתבת, שאין להם שום מקור ושום בסיס
 
איני יודע מאיפה ההמצאות שלך באות .
מ"מ כל מי שלמד את הנושא עם הראשונים והמפרשים [שחלקם העלתי לעיל] רואה להדיא דהכלל הוא אם זה בא לתת טעם הוא מזונות, וזהו.
ולא כמו חילוקים ותתי חילוקים שכתבת, שאין להם שום מקור ושום בסיס
כשכבודו יגיב יותר לענין [כגון שאלות ברורות על מה שכתבתי], אני ישתדל לענות.
על הודעה כמו שכתבת עכשיו, בדר"כ אני לא עונה.
 
איני יודע מאיפה ההמצאות שלך באות .
מ"מ כל מי שלמד את הנושא עם הראשונים והמפרשים [שחלקם העלתי לעיל] רואה להדיא דהכלל הוא אם זה בא לתת טעם הוא מזונות, וזהו.
ולא כמו חילוקים ותתי חילוקים שכתבת, שאין להם שום מקור ושום בסיס
ליתר דיוק לפי כמעט כל הראשונים, כי יש ראשונים שכתבו להדיא שבכה"ג שהכל.
אבל אכן דעת הרמב"ם ומרן השו"ע וכמעט כל הראשונים שברכתו מזונות.
 
[כגון שאלות ברורות על מה שכתבתי],
אין לי שאלות על דבריך
אלא סה"כ הגדרים שכתבת אין להם מקור
ואיפכא מדברי הפוסקים והראשונים מבואר שאם זה בא לתת טעם "אף שהוא מועט" הוא מזונות [חלקם העלתי לעיל עם המקור]
 
בפוסקים להדיא דלא כדבריך

להדיא- אף שהסולת היא מיעוט, וכן הסולת בא לתבלין כדי להטעים הוא העיקר

להדיא- דבחמשת המינים לא אזלינן בתר רובא אלא הם העיקר אף שהם מועטים


פרי חדש ופרי מגדים

הצג קובץ מצורף 12788
להדיא- אע"פ שהדבש העיקר האוכל והיינו הוא הרוב , כיון שהסולת בא "להטעים" הרי היא עיקר


משנה ברורה

הצג קובץ מצורף 12790
להדיא- אף כשהוא מועט , כיון שבא להטעים הוא העיקר
בדיוק מהמקורות שהבאת ניתן לראות בבירור את הסיבה שלא להתחשב במיני דגן כשהם כמו תבלין, שכן מפורש שמדובר כשבא להטעימו ולהכשירו. וודאי בשניצל ובסלט עם נשנושים וכדו' אין זה מכשיר רק מוסיף.
 
בדיוק מהמקורות שהבאת ניתן לראות בבירור את הסיבה שלא להתחשב במיני דגן כשהם כמו תבלין, שכן מפורש שמדובר כשבא להטעימו ולהכשירו. וודאי בשניצל ובסלט עם נשנושים וכדו' אין זה מכשיר רק מוסיף.
אם היית רואה הכל במתינות היית מבין שמה שכתבת אין לו אחיזה
הבאתי את הב"י בשם הראשונים על מקרה של "דגים" ו"בשר" שאם עשאם בציפוי של דגן כתב ע"ז הב"י דאע"פ שהדגים "עיקר" אזלינן בתר דגן
ושם- זה לא בא להכשיר המאכל כי מדובר על בשר ודגים שהם אכילים גם בלי הדגן והם העיקר ואעפ"כ ששם דגן לטעם הוא העיקר
 
בדיוק מהמקורות שהבאת ניתן לראות בבירור את הסיבה שלא להתחשב במיני דגן כשהם כמו תבלין, שכן מפורש שמדובר כשבא להטעימו ולהכשירו. וודאי בשניצל ובסלט עם נשנושים וכדו' אין זה מכשיר רק מוסיף.
עוד נקודה נוספת - אין שום צד בעולם שהכוונה ב "להכשירו" שבלעדיו הוא לא ראוי לאכילה, כי הדוגמאות שכתובות בפוסקים הנ"ל זה אגוזים ודבש וכד', שכאן זה ודאי מתוקן לאכילה, אלא מאי הדגן מטעים ומכשיר לא בגדר שבלעדיו אינו ראוי לאכילה אלא מכשיר היינו משפר את הטעם.
וזה בדיוק מה שקורא בנידו"ד.
 
בדיוק מהמקורות שהבאת ניתן לראות בבירור את הסיבה שלא להתחשב במיני דגן כשהם כמו תבלין, שכן מפורש שמדובר כשבא להטעימו ולהכשירו. וודאי בשניצל ובסלט עם נשנושים וכדו' אין זה מכשיר רק מוסיף.
האחרונים מדברים בזה, תפתח את הסוגיא, ותראה שלמסקנא די פשוט שאינו תנאי שבעי' להכשירו.
 
עוד נקודה נוספת - אין שום צד בעולם שהכוונה ב "להכשירו" שבלעדיו הוא לא ראוי לאכילה, כי הדוגמאות שכתובות בפוסקים הנ"ל זה אגוזים ודבש וכד', שכאן זה ודאי מתוקן לאכילה, אלא מאי הדגן מטעים ומכשיר לא בגדר שבלעדיו אינו ראוי לאכילה אלא מכשיר היינו משפר את הטעם.
וזה בדיוק מה שקורא בנידו"ד.
א. אני לא מכיר את הסוגיה לעומק רק הבאתי צורת הסתכלות שנראית לי מהמקורות שהבאת. ב. צריך לומר שם בדגיםוכדו' אף שלא מכשירם ברמה כזו שלולא הדגן לא היה אפשר לאכול, מ"מ הוא מעניק לאוכל את טעמו, שבלעדיו האוכל היה טפל מאוד. הרי מוכרחת להיות משמעות למילה שהובאה בפוסקים 'להכשירו'. משא"כ בשניצל, הרי אוכלים שניצל גם ללא ציפוי.
 
ראשי תחתית