שמחה צלולה
בלילי שבתות היה הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל דורש בעניני מוסר ויראה בביהמ"ד הגדול בשכונת 'זכרון משה' בירושלים עיה"ק ת"ו, וכדי למשוך את לבם של השומעים היה משלב בדבריו כמה וכמה מילתא דבדיחותא.
פעם ניגשו אליו כמה אנשים, וב'קנאות' מחו בפניו על ה'ליצנות' שלו ודרשו ממנו להפסיק לנהוג כן תיכף ומיד. לא ידע הגר"ש מה לעשות, נסע לעיר התורה בני ברק, נכנס אל הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע ושטח את ספקו.
מששמע החזו"א את דבריו ביקש ממנו שיתן לו דוגמא מהני מילי דבדיחותא שהוא אומר לפניהם. פתח הגר"ש וחזר על דברי צחות שהגיד להם, ויהי כשמוע כן החזו"א נהנה מאד, ואמר לו: "רק כך תמסור את השיעורים" – לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
והוסיף והחזו"א ואמר לו: בימים הקודמים לא היו חסרים בעלי תורה ויראה בליטא רבתי, ומכל מקום היו הרבה מהנערים נתפסים להשכלה, ומדוע? כי ה'שמחה' הייתה אצל המשכילים ולא אצלנו… וזהו תפקידנו כהיום – להרבות שמחה וחיות בעבודת ה' (ע"פ מעשה איש ח"ה קל).
* * *.
בעומדינו לקראת ימי הפורים נבדיל בין שמחה ראויה, שמחה של פיקחות, לבין שמחה של הוללות, שמחה של שיטיון.
זוהי עת מבחן עבורינו, לראות איך אנו מתנהגים כשאנו טפח מעל פני הקרקע.
שזכה לקבל את הארת הימים הקדושים, ולקבל מהם אור ושמחה לכל ימי השנה, גם לימים [שנראים] החשוכים ביותר.
בלילי שבתות היה הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל דורש בעניני מוסר ויראה בביהמ"ד הגדול בשכונת 'זכרון משה' בירושלים עיה"ק ת"ו, וכדי למשוך את לבם של השומעים היה משלב בדבריו כמה וכמה מילתא דבדיחותא.
פעם ניגשו אליו כמה אנשים, וב'קנאות' מחו בפניו על ה'ליצנות' שלו ודרשו ממנו להפסיק לנהוג כן תיכף ומיד. לא ידע הגר"ש מה לעשות, נסע לעיר התורה בני ברק, נכנס אל הגה"ק ה'חזון איש' זי"ע ושטח את ספקו.
מששמע החזו"א את דבריו ביקש ממנו שיתן לו דוגמא מהני מילי דבדיחותא שהוא אומר לפניהם. פתח הגר"ש וחזר על דברי צחות שהגיד להם, ויהי כשמוע כן החזו"א נהנה מאד, ואמר לו: "רק כך תמסור את השיעורים" – לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
והוסיף והחזו"א ואמר לו: בימים הקודמים לא היו חסרים בעלי תורה ויראה בליטא רבתי, ומכל מקום היו הרבה מהנערים נתפסים להשכלה, ומדוע? כי ה'שמחה' הייתה אצל המשכילים ולא אצלנו… וזהו תפקידנו כהיום – להרבות שמחה וחיות בעבודת ה' (ע"פ מעשה איש ח"ה קל).
* * *.
בעומדינו לקראת ימי הפורים נבדיל בין שמחה ראויה, שמחה של פיקחות, לבין שמחה של הוללות, שמחה של שיטיון.
זוהי עת מבחן עבורינו, לראות איך אנו מתנהגים כשאנו טפח מעל פני הקרקע.
שזכה לקבל את הארת הימים הקדושים, ולקבל מהם אור ושמחה לכל ימי השנה, גם לימים [שנראים] החשוכים ביותר.