הערת הרב יצחק יוסף על היח"ס שליט"א - ושוברה בצידה

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

יעקבי

חבר בכיר
הצטרף
24/4/25
הודעות
2,198
1763539116540.png

ושנה דבריו :
1763539169049.png


הנה כל אחד שקורא דברי הספר הנ"ל, מבין כי מרן שליט"א כתב להזהיר גבי המתארח אצל חבירו וכיבדוהו לברך ברכת המזון על הכוס, שאין לו לסרב.
ותמה ע"ז למה לא הביא דברי הכה"ח.

לא התעצלתי, פתחתי את הספר של מרן שליט"א והנה הוא לפניכם (קטע ממכתב ששלח מרן שליט"א לח"א):
מרן שליט"א עונה לדברי השואל ואמר שמצינו כיו"ב ברדב"ז. וכלל לא דן לגבי עצם הדין.
למה סתם לחפש להעיר ולהקשות על לא דבר???

1763539195394.png
 
ונוסיף עוד ב' הערות עם שוברם בצידם.

גם מה שהתלונן בספר הנ"ל למה כתב עליו מרן הגרי"ח שליט"א בחריפות.

ראיתי, ותמהתי. א. לא זוכר שמרן שליט"א בכלל מביא את הספר הנ"ל לטוב ולמוטב. ב. אין דרכו של מרן שליט"א לכתוב בחריפות.

פתחתי את הספר, ומצאתי שמפורש שם שזה מכתב תשובה לאברך צעיר שביקש לשמוע חוו"ד של מרן רבינו שליט"א.
 
אולי גם כאן המקום להביא דברי אחרים בענין:

בעלון השיעור השבועי פרשת ויחי תשפ"ד כתוב כך

1763539617675.png


בשיעור עצמו [מוצ"ש ויגש] הזכיר הרב יצחק יוסף בתוך הדברים שכונתו לרב סופר, שאכן כתב בענין זה וס"ל שהוא דאוריתא. אולם הוא התייחס לדברי הרא"ש הנ"ל, וכתב שגם פוסקים שכתבו 'אסמכתא בעלמא' אין כונתם 'לדרבנן' אלא שאין 'ראיה מהפסוק אלא בתור אסמכתא' אבל יתכן שהם סוברים דאוריתא.
אמנם יש לדון בדבריו - אבל תמוה להציג את זה כאילו הוא לא ראה את הרא"ש שמופיע בב"י. ואלו דבריו
1763539592420.png
 
הנה כל אחד שקורא דברי הספר הנ"ל, מבין כי מרן שליט"א כתב להזהיר גבי המתארח אצל חבירו וכיבדוהו לברך ברכת המזון על הכוס, שאין לו לסרב.
ותמה ע"ז למה לא הביא דברי הכה"ח.

לא התעצלתי, פתחתי את הספר של מרן שליט"א והנה הוא לפניכם (קטע ממכתב ששלח מרן שליט"א לח"א):
מרן שליט"א עונה לדברי השואל ואמר שמצינו כיו"ב ברדב"ז. וכלל לא דן לגבי עצם הדין.
למה סתם לחפש להעיר ולהקשות על לא דבר???
בכוונה לא העתקת את המקור שמציין בילקוט יוסף!?

1763539830684.png
 
הצג קובץ מצורף 13047
ושנה דבריו :
הצג קובץ מצורף 13048

הנה כל אחד שקורא דברי הספר הנ"ל, מבין כי מרן שליט"א כתב להזהיר גבי המתארח אצל חבירו וכיבדוהו לברך ברכת המזון על הכוס, שאין לו לסרב.
ותמה ע"ז למה לא הביא דברי הכה"ח.

לא התעצלתי, פתחתי את הספר של מרן שליט"א והנה הוא לפניכם (קטע ממכתב ששלח מרן שליט"א לח"א):
מרן שליט"א עונה לדברי השואל ואמר שמצינו כיו"ב ברדב"ז. וכלל לא דן לגבי עצם הדין.
למה סתם לחפש להעיר ולהקשות על לא דבר???

הצג קובץ מצורף 13049
אני לא מסכים להערתך וכמדומני שאתה לא הבנת את כוונתו: בילקו"י ברכות שם, הוא כתב "ומבואר בדבריו וכו'". ואכן מבואר כך, שהרי הוא כותב לשואל "ודון מינה ואוקי באתרין", וכוונתו שהיכא שהוא מסרב מחמת גדול, לית לן בה. וע"ז מעיר הילקו"י דדל מהכא מפני גדול, הרי בזה"ז לא צריך לחוש לזה כלל. וכוונתו רק להעיר שלא הזכיר את דברי הכה"ח.
ואה"נ זה לא "קושיא" רק "הערה" שהיה לו להזכיר מדברי זקנו, שבזה"ז לא חוששים בזה כלל.
אני מסכים שיש לפעמים מה להעיר על הילקו"י בהרבה מקומות, אבל כאן אין מה להעיר.
 
ראיתי, ותמהתי. א. לא זוכר שמרן שליט"א בכלל מביא את הספר הנ"ל לטוב ולמוטב.
מה שכתב "כנגדינו"...
לא אומר שמזכיר את הילקוט יוסף או יביע אומר (חס וחלילה חס ושלום להזכיר ספרים אלה)

אלא מדבר על ההיתר הזה.
וזה "נגדם" שהאריכו לבסס את ההיתר.
ב. אין דרכו של מרן שליט"א לכתוב בחריפות.
ומציאות שכתב.
1763540710686.png
 
אטו הגרע"י היה הראשון שחידש ומצא את סברת הזבחי צדק?
כל מי שכותב משהו בהכרח שראה את זה אצל הגרע"י???
אתמהה.
אם לעולם יש "איסור" להזכיר בספריו יביע אומר או שאר ספריו של מרן הגרע"י זצוק"ל, כבר א"א לדעת מה ראה שם ומה לא...
כי גם אם ראה לא יציין אליהם.
 
אם לעולם יש "איסור" להזכיר בספריו יביע אומר או שאר ספריו של מרן הגרע"י זצוק"ל, כבר א"א לדעת מה ראה שם ומה לא...
כי גם אם ראה לא יציין אליהם.
כבר התבאר בכמה מקומות שאין שום איסור, ומרן הגרי"ח סופר מכבד מאוד את מרן הגרע"י, אלא שמחמת שחולק עליו בהרבה עניינים בכוונה לא מזכיר את שמו, וזה בכדי לכבדו!!
והמכיר מעט מגדולתו של מרנא הגריח"ס יודע היטב שלא נצרך לעיין ביבי"א כדי לדעת את שו"ת זבחי צדק, והדברים ברורים למכירים.
אולי יבואו הרב @דרופתקי דאורייתא או הרב @שמעון טרבלסי ועוד ויעידו.
 
ומרן הגרי"ח סופר מכבד מאוד את מרן הגרע"י, אלא שמחמת שחולק עליו בהרבה עניינים בכוונה לא מזכיר את שמו, וזה בכדי לכבדו!!
מה שלא מצינו אצל שום פוסק בעולם שימנע מלהביא מספריו של גדול ישראל רק בגלל ש"חולק עליו"!
והמכיר מעט מגדולתו של מרנא הגריח"ס יודע היטב שלא נצרך לעיין ביבי"א כדי לדעת את שו"ת זבחי צדק, והדברים ברורים למכירים.
יכול להיות.

אבל ברור שיש מאות ואלפים דברים/פוסקים שהתחדשו לו בעת ראייתו בספריו של מרן הגרע"י זצוק"ל.
אבל כמו שכתבתי לעיל,
לעולם לא נדע מה ראה ומה לא כי בכל מקרה אף פעם לא מציין את ספריו.
 
מה שלא מצינו אצל שום פוסק בעולם שימנע מלהביא מספריו של גדול ישראל רק בגלל ש"חולק עליו"!
דווקא זה יותר ממצוי, שמעלימים את שם החולק
רק לדוגמא די 'בשיטה' זה הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון
אבל לדעתי זה גרם את ההיפך, כוונתם הייתה לכבד את החולק, ולא להיכנס מולו לעימות חזיתי, אבל זה גרם שהוא נפגע יותר
 
דווקא זה יותר ממצוי, שמעלימים את שם החולק
רק לדוגמא די 'בשיטה' זה הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בשו"ת אור לציון
אני יכול להביא לך לפחות עשרה ציטוטים מספריו בשו"ת אור לציון.
(כמובן רק בחלק א' כי בחלק ב' והלאה ידוע מה שידוע והנה הראיה הגדולה...)
 
אבל לדעתי זה גרם את ההיפך, כוונתם הייתה לכבד את החולק, ולא להיכנס מולו לעימות חזיתי, אבל זה גרם שהוא נפגע יותר
כפי שכתבתי.
זה טענה מחודשת שלא קדם אותה שום פוסק בעולם!!!

לא צריך להסתיר במילים יפות את האמת הפשוטה.
 
לעולם לא נדע מה ראה ומה לא כי בכל מקרה אף פעם לא מציין את ספריו
אגב, גם הגרע"י זצ"ל השתמש בספרי הגריח"ס שליט"א ולא ציין, או רק ב'שוב ראיתי' (וזה אגב לאו דוקא לגבי הגריח"ס, ואולי בגלל שהגרע"י כתב מהדורות אבל זה נושא בפני עצמו, ואין לי בזה בדיקה מעמיקה רק כמה פעמים נתקלתי)

דוגמא מאלפת היא מה שרמז מרן הגרי"ח שליט"א בס' דברי י"ח ח"ב סי' ב'
על דעת הגרע"י לגבי ברכה שא"צ, לפני ואחרי שנדפס ספר 'ברכת יעקב' של הגריח"ס
מצו"ב חלקית

1763545195927.png



1763545220474.png



1763545369442.png

נזכרתי עוד מקום -

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן פא

ז) בסי' ח אות יב, מ"ש שבליל שבועות יאמרו קדיש אחר "תיקון חצות" תמוה, שבליל יום טוב אין לומר אפי' תקון לאה. וכמ"ש בזכרונות אליהו או"ח (מע' ח אות יג). (ושו"ר בס' זכות יצחק עמוד כד שעמד בזה).


המעיין בזכות יצחק שם יראה שהעתיק ממנו המקור לספר זכרונות אליהו, רק שבמקום לכתוב מערכת ת' כתב מערכת ח', והוא במערכת ת' כמצויין בזכות יצחק שם.
 
זה טענה מחודשת שלא קדם אותה שום פוסק בעולם!!!
אין לי זמן להתחיל להשיב לך, לך תלמד קצת ותווכח

אסתפק בכך לגבי נ"ד, שכך נהג זקינו כף החיים לגבי הבן איש חי שחולק עליו הרבה בהעלמת שמו
 
אין לי זמן להתחיל להשיב לך, לך תלמד קצת ותווכח

אסתפק בכך לגבי נ"ד, שכך נהג זקינו כף החיים לגבי הבן איש חי שחולק עליו הרבה בהעלמת שמו
נשתבשה עליך דעתך,
או שמעולם לא למדת כף החיים...

הוא מוזכר מעל 1000 פעמים בספריו!!!
וברבים מהמקומות חולק עליו.
לא מאמין שתמצא עשרה, אולי אולי כמה פעמים בודדות
לא מתקרבים לעשרה
והוא חולק עליו שם הרבה יותר
לא יודע אם דווקא עשרה, אבל אתה רואה שמזכיר אותו (בניגוד לח"ב והלאה...) ואת היחס שלו כלפיו.

ויש שם כמדומני שלוש או יותר תשובות שהביא שמשיב לו.

1763546294904.png
1763546318505.png
1763546339385.png
 
נזכרתי עוד מקום -

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן פא

ז) בסי' ח אות יב, מ"ש שבליל שבועות יאמרו קדיש אחר "תיקון חצות" תמוה, שבליל יום טוב אין לומר אפי' תקון לאה. וכמ"ש בזכרונות אליהו או"ח (מע' ח אות יג). (ושו"ר בס' זכות יצחק עמוד כד שעמד בזה).


המעיין בזכות יצחק שם יראה שהעתיק ממנו המקור לספר זכרונות אליהו, רק שבמקום לכתוב מערכת ת' כתב מערכת ח', והוא במערכת ת' כמצויין בזכות יצחק שם.
לא הבנתי מה ההוכחה!?

מה ההבדל אם ראה זאת במקור בזכרונות אליהו או בזכות יצחק?

הטעות יכולה להיות בשניהם במידה שווה.
(ואדרבה, אם היה "מעתיק" ממנו יש סיכוי בהרבה פחות שיטעה שהמקור כתוב להדיא...)
 
דוגמא מאלפת היא מה שרמז מרן הגרי"ח שליט"א בס' דברי י"ח ח"ב סי' ב'
על דעת הגרע"י לגבי ברכה שא"צ, לפני ואחרי שנדפס ספר 'ברכת יעקב' של הגריח"ס
מצו"ב חלקית
גם הערה זאת איננה נכונה בעליל.

דעתו בשיטת הרמב"ם הייתה כן כבר זמן רב קודם שהודפס ספרו של הרב סופר שליט"א.
וכמבואר ביבי"א חלק ד' להדיא.

1763549160857.png
 
הוא מוזכר מעל 1000 פעמים בספריו!!!
וברבים מהמקומות חולק עליו.
מה הקשר?
כתבתי לך שכף החיים חולק על בן איש חי בלי להזכירו, לא שהוא מביא אותו
יש לי רשימה של עשרות מקומות שכף החיים חולק על בן איש חי מבלי להזכירו בכוונה תחילה
והוא כותב את זה

כף החיים (סי' תקמה אות עט): "ואגב באתי להעיר כי צריך האדם להזהר ברוחו כל מה דאפשר שלא לעשות השגות על אחרים, ובפרט אם לא הגיע למדרגה זו, וכבר ידעת מ"ש ז"ל במסכת סנהדרין (צט.) על המלבין פני חבירו ברבים והמבזה חבירו לפני ת"ח, והמתכבד בקלון חבירו, אלא יש לעשות בחכמה כל מה שאפשר שהדבר יובן מאליו, ובפרט אם מכוין לקנטר או להתכבד ח"ו, ראו שאני חכם, ונכתב בספר, כי בכל זמן שיזכירו הדבר ההוא ענוש יענש עד עולם, כל זמן שהספר קיים, וכבר כתבנו תוכחה על זה במקום אחר, והזהר ברוחך אם בעל נפש אתה. ואף אם ישיגו עליך אחרים בדבר שאינו כן, תשתוק ולא תבייש אחרים, כי אחר כך הדבר יובן מאליו, וה' ישלם לך". עכ"ל. (וע"ע כף החיים סי' תנב אות כה).

עכשיו תגיד שהוא לא פוסק
לא יודע אם דווקא עשרה,
איידע אותך, שאין, בדקתי במחשב כעת, והוא מוזכר רק חמישה פעמים...
אבל אתה רואה שמזכיר אותו (בניגוד לח"ב והלאה...) ואת היחס שלו כלפיו.
אולי שכחת מה הדיון, האם כשהוא חולק הוא מזכיר אותו, התשובה היא לא.
וזה לא רק בתורתו באור לציון
גם בתורה שבעל פה כך היה נוהג, לך תברר
הטעות יכולה להיות בשניהם במידה שווה.
אולי
גם הערה זאת איננה נכונה בעליל
כדאי שתלמד את הדברים בשרשם ותווכח, ביביע אומר הוא כמעט חזר בו בהדיא, אמנם בחלקים האחרונים הוא שוב חזר לדעתו הראשונה
 
גם הערה זאת איננה נכונה בעליל.

דעתו בשיטת הרמב"ם הייתה כן כבר זמן רב קודם שהודפס ספרו של הרב סופר שליט"א.
וכמבואר ביבי"א חלק ד' להדיא.

הצג קובץ מצורף 13083
אתה הבנת מה @דרופתקי דאורייתא כתב לך???
הוא כותב שביני וביני כל המראי מקומות הועתקו מספר של הרב סופר ליביע אומר...
 
כף החיים (סי' תקמה אות עט): "ואגב באתי להעיר כי צריך האדם להזהר ברוחו כל מה דאפשר שלא לעשות השגות על אחרים, ובפרט אם לא הגיע למדרגה זו, וכבר ידעת מ"ש ז"ל במסכת סנהדרין (צט.) על המלבין פני חבירו ברבים והמבזה חבירו לפני ת"ח, והמתכבד בקלון חבירו, אלא יש לעשות בחכמה כל מה שאפשר שהדבר יובן מאליו, ובפרט אם מכוין לקנטר או להתכבד ח"ו, ראו שאני חכם, ונכתב בספר, כי בכל זמן שיזכירו הדבר ההוא ענוש יענש עד עולם, כל זמן שהספר קיים, וכבר כתבנו תוכחה על זה במקום אחר, והזהר ברוחך אם בעל נפש אתה. ואף אם ישיגו עליך אחרים בדבר שאינו כן, תשתוק ולא תבייש אחרים, כי אחר כך הדבר יובן מאליו, וה' ישלם לך". עכ"ל. (וע"ע כף החיים סי' תנב אות כה).
כמדומה שחוץ ממה שנהגו כן מרן הגרי"ח סופר זצ"ל ומרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל מחמת כבוד חבריהם ורבותם, עוד נהגו כן לגודל ענוותנותם שאינם ברי הכי להעמיד עצמם כחולקים עליהם.
 
בדקת בשו"ת יבי"א במהדורות הישנות?
זה לא גליונות.
זה גוף הדברים למעלה.
יש לי רשימה של עשרות מקומות שכף החיים חולק על בן איש חי מבלי להזכירו בכוונה תחילה
ויש רשימה יותר ארוכה שחולק עליו שמזכיר את שמו.
כף החיים (סי' תקמה אות עט): "ואגב באתי להעיר כי צריך האדם להזהר ברוחו כל מה דאפשר שלא לעשות השגות על אחרים, ובפרט אם לא הגיע למדרגה זו, וכבר ידעת מ"ש ז"ל במסכת סנהדרין (צט.) על המלבין פני חבירו ברבים והמבזה חבירו לפני ת"ח, והמתכבד בקלון חבירו, אלא יש לעשות בחכמה כל מה שאפשר שהדבר יובן מאליו, ובפרט אם מכוין לקנטר או להתכבד ח"ו, ראו שאני חכם, ונכתב בספר, כי בכל זמן שיזכירו הדבר ההוא ענוש יענש עד עולם, כל זמן שהספר קיים, וכבר כתבנו תוכחה על זה במקום אחר, והזהר ברוחך אם בעל נפש אתה. ואף אם ישיגו עליך אחרים בדבר שאינו כן, תשתוק ולא תבייש אחרים, כי אחר כך הדבר יובן מאליו, וה' ישלם לך". עכ"ל. (וע"ע כף החיים סי' תנב אות כה).
נגיד ו...

למה לא מזכיר אותו בתור סייעתא לדבריו וכדו'?
זה גם אסור?
 
ראשי תחתית