הערת הרב יצחק יוסף על היח"ס שליט"א - ושוברה בצידה

ולמה לא מזכירים אותם בתור סייעתא?
אתה שואל מדוע ביבי"א לא הזכיר את ברכת יעקב?
התשובה היא שהוא לא רצה להזכיר אותו ולהתעמת מולו, ולכן לא הזכירו לא לשבח ולא לגנאי, ורק במקום הכרח הזכיר
 
מה שכתב "כנגדינו"...
לא אומר שמזכיר את הילקוט יוסף או יביע אומר (חס וחלילה חס ושלום להזכיר ספרים אלה)

אלא מדבר על ההיתר הזה.
וזה "נגדם" שהאריכו לבסס את ההיתר.
גם אם נדחוק לפרש כדבריך,
דבריו בע"פ יוכיחו, שכשאמר את זה בשיעור ביזדים, אמר תראו מה הוא כותב עלי, שהרי אני כתבתי בהסכמה כך וכך, והוא כותב עלי כך וכך...
בעוד שהאמת שזה מכתב לאברך צעיר מב"ב שביקש את חוו"ד של מרן שליט"א.
 
אולי גם כאן המקום להביא דברי אחרים בענין:

בעלון השיעור השבועי פרשת ויחי תשפ"ד כתוב כך

הצג קובץ מצורף 13052

בשיעור עצמו [מוצ"ש ויגש] פלט הרב יצחק יוסף בתוך הדברים שכונתו לרב סופר, שאכן כתב בענין זה וס"ל שהוא דאוריתא. אולם הוא התייחס לדברי הרא"ש הנ"ל, וכתב שגם פוסקים שכתבו 'אסמכתא בעלמא' אין כונתם 'לדרבנן' אלא שאין 'ראיה מהפסוק אלא בתור אסמכתא' אבל יתכן שהם סוברים דאוריתא.
אמנם יש לדון בדבריו - אבל תמוה להציג את זה כאילו הוא לא ראה את הרא"ש שמופיע בב"י. ואלו דבריו
הצג קובץ מצורף 13051
לגופו של עניין מצאתי בעבר ריטב"א שכותב שאסמכתא תמיד פירושו שהתורה העידה שיש טעם בדבר, אבל לא קבעה אותו חובה ובאו חכמים וקבעוהו חובה, וזה בניגוד לשאר דיני דרבנן שהתורה רק אמרה שיש מצוה לשמוע בקול חכמים, אבל לא גוף הדבר, כאן היא רוצה בגוף הדבר, ואם כן יתכן שכך הבין הרא"ש את דברי רבינו יונה, ויש לומר שאי"ז דאורייתא גמור.
לשון הריטב"א : ראש השנה טז ע"א וזה לשונו : ומ"ה קתני ר"ע שאמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות זכרונות וכו' שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק (העיד) [העיר] הקב"ה שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים וזה דבר ברור ואמת ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכונת התורה לכך ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר שזו דעת מינות הוא אבל התורה (העידה) [העירה] בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו [ל]חכמים אם ירצו כמ"ש ועשית ע"פ הדבר אשר יגידו לך ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם וכל תורה שבע"פ רמוזה בתורה שבכתב שהיא תמימה וח"ו שהיא חסירה כלום.
[ויש כיוצא בזה בבאר הגולה בבאר הראשון].
 
ומציאות שכתב.
1763540710686.png
כבר השיבו כמה חריפות זה...
ועוד, שתירצתי את זה בדברי לעיל, שכתב כן לאברך שביקש ממנו חוו"ד על מה שכתב.
 
אם לעולם יש "איסור" להזכיר בספריו יביע אומר או שאר ספריו של מרן הגרע"י זצוק"ל, כבר א"א לדעת מה ראה שם ומה לא...
כי גם אם ראה לא יציין אליהם.
ולכן מה?
אם אתה לא יודע אז ברור שהוא לקח את זה מהיבי"א???

ובפרט שמרן שליט"א הוא גדול הבקיאים בדור (גם לדעת הילקוט יוסף),
ולא מדובר כאן באיזה תשובה נידחת מהגניזה הקהירית.
 
אין לי זמן להתחיל להשיב לך, לך תלמד קצת ותווכח

אסתפק בכך לגבי נ"ד, שכך נהג זקינו כף החיים לגבי הבן איש חי שחולק עליו הרבה בהעלמת שמו
הכה"ח לא הזכיר את הבא"ח רק במקומות שחולק עליו, ולא נמנע מלהזכירו כליל בספריו. משא"כ בנ"ד, וזו הטענה של הרב @אור יעקב
 
בחלק ד הוזכרו המראי מקומות המובאים בספרו של הרב סופר?
לא, כי לא נכנס לנידון.

אבל מדבריו משמע כבר שהיו לא רבים מהאחרונים שלמדו כן.
(והראיה שלא הביא את "כל" האחרונים המובאים בברכת יעקב)
 
תחזור שוב לדברי הילקוט יוסף שמציין אף עמוד בספר מרן שליט"א, ותראה שבדיוק את זה העתקתי, ולא חלמתי עמודים אחרים.
ותחזור שוב ותראה את הצילום השני שהעלית שמלמד על דעתו של הרב סופר.
 
לא הבנתי להקשות ולתמוה
להוי אומר שאינו מכבדו ??
תקרא מה כתבתי:
ואם כ"כ מכבדו למה אחרי פטירתו מזכירו עם לשונות תמיהה גדולים?
לא נראה לי שמישהו שאתה מכבד אתה תזכיר אותו "רק" כשיש לך קושיות עליו, ותכתוב על כל קטע שאתה מביא ממנו שדבריו תמוהים.
 
בדיוק הפוך.
אני לא מחפש להקשות על הילקוט יוסף, אלא אני מראה שהילקוט יוסף מחפש בכח להעיר על מרן שליט"א.
מרן שליט"א לא בא לכתוב שם את ההלכה לגבי הנושא הזה, אלא משיב לח"א שמצינו כעי"ז.
אז למה סתם לחפש להעיר על מרן שליט"א??? כמו שאתה מודה שאין בזה שום הערה.
יש בזה קצת הערה שאילו היה סובר הגריח"ס שלא נוהג בזה"ז אז היה מוסיף שבלאו הכי לא מקפידים בזה. ומדשתק בזה, משמע קצת שסובר שיש להקפיד על זה, ורק שאם זה מחמת גדול אז אין חשש.
אגב אני מסכים איתך שהלשון שכתב הילקו"י על פסח, אינו מדויק כלל כי כתב "יש להעיר על מ"ש הגריח"ס להזהיר וכו'" וזה אינו נכון, בקטע הצילום שאתה מראה כאן, שהוא בכלל לא הזהיר על זה.
אבל שים לב שבילקו"י החדש או"ח ח"ב, שגם הבאת צילום קטע, הוא כתב "ומבואר בדבריו וכו'". זאת אומרת שהוא עצמו חזר ועיין בזה, וראה שהלשון הקודם אינו מדויק, ותיקן.
עכ"פ אני מסכים שאין לשום "צד" להעיר על השני "סתם", וכל אחד צריך להשתדל לדייק בלשונו כמה שיותר כדי שיובן כוונתו אם להעיר אם להקשות, מה ולמה, ואיך, וכו'.
 
הכה"ח לא הזכיר את הבא"ח רק במקומות שחולק עליו, ולא נמנע מלהזכירו כליל בספריו. משא"כ בנ"ד, וזו הטענה של הרב @אור יעקב
זה לא מה שהוא כתב, זה טענה אחרת
האם יש למישהו הסבר למה לא מזכיר את ספרי הרב עובדיה כשאינו חולק עליו?
מאותה סיבה שהרב יצחק יוסף לא מזכיר סייעתא לדבריו מאלו שהוא רואה בהם כברי פלוגתא כנגד אביו
אף פעם לא ראה סיוע מדבריו?
כנראה שלא
ואם כ"כ מכבדו למה אחרי פטירתו מזכירו עם לשונות תמיהה גדולים?
זה שהוא מכבדו זה עובדה שאני יודע מקרוב, ולכולם זכור כמה היה מתפלל לרפואתו כשהיה חולה וכו'
הוא מבטא גישה אחרת ובחייו לא רצה להתעמת מולו, ואחר פטירתו כן
 
זה לא מה שהוא כתב, זה טענה אחרת
עיין לעיל.
למה לא מזכיר אותו בתור סייעתא לדבריו וכדו'?
זה גם אסור?
מאותה סיבה שהרב יצחק יוסף לא מזכיר סייעתא לדבריו מאלו שהוא רואה בהם כברי פלוגתא כנגד אביו
אין רב שלא מביא ממנו סייעתא לדבריו. (חלקם יותר וחלקם פחות)
כנראה שלא
דמיונות.
זה שהוא מכבדו זה עובדה שאני יודע מקרוב, ולכולם זכור כמה היה מתפלל לרפואתו כשהיה חולה וכו'
אם אני מתפלל על גדול ישראל שלא ימות אני "מכבד" אותו...
הוא מבטא גישה אחרת ובחייו לא רצה להתעמת מולו, ואחר פטירתו כן
"גישה אחרת"...
מה זה פוליטיקה?

אפשר לחלוק ולדון כדרכה של תורה.
לא צריך לפחד רק בגלל שהוא לי ורק אחרי פטירתו...
 
אם אני מתפלל על גדול ישראל שלא ימות אני "מכבד" אותו...
להתפלל לרפואה זה שלא ימות?
"גישה אחרת"...
מה זה פוליטיקה?
לא.
אתה רוצה לחנך את הרב סופר?
אפשר לחלוק ולדון כדרכה של תורה.
זה בדיוק מה שהוא עשה. חלק על הגישה ולא על האדם.
לא צריך לפחד רק בגלל שהוא לי ורק אחרי פטירתו...
פחד מאן דכר שמיה?
 
ותחזור שוב ותראה את הצילום השני שהעלית שמלמד על דעתו של הרב סופר.
איזה צילום שני?
ומאי נפק"מ בכלל? אם יש מקום להעיר תעיר על אותו דבר,
אל תחפש להקשות קושיות, ובסוף להצדיק את זה כי אולי במק"א יש הערה.
 
הוא מוזכר מעל 1000 פעמים בספריו!!!
וברבים מהמקומות חולק עליו.
ראיתי השבוע בילקו"י החדש (ברכות ח"ב)
בזה"ל
לא יתכן לחלוק על חכם מאות פעמים,
ולומר שחולק כדרכה של תורה
וצע"ג על הכף החיים שלכאורה חלק שלא כדרכה של תורה
 
הרב אופיר מלכה, למשל
זה לא יתכן, אא"כ תאמר שמה שרואה שכותב מיד חולק ע"ד. וזה ג"כ לא יתכן.
למה לא יתכן שהוא לא מוצא בו חידושים, רוב ספרי הגרע"י זצ"ל אינם ספרים של 'חידושים', לנו הקטנים זה מאוד מחודש והסדר הבהיר עולה על הכל, אבל יש אנשים שבראש שלהם מונח כל זה עוד לפני כן
ג"א הקטן בנושאים שהקפתי ולמדתי היטב, לא מצאתי הרבה חידושים ברוב הפעמים בדברי היבי"א מלבד מ"מ לא משמעותיים לעיקר הנושא
 
האם יש למישהו הסבר למה לא מזכיר את ספרי הרב עובדיה כשאינו חולק עליו?
אף פעם לא ראה סיוע מדבריו?

גם אם לו נניח שהסתייע ממנו

וכי יש חיוב להביא את שם המביא ראיה?
אם אוחז שלא ראוי להביאו מה בכך?

אם אוחז שיש בעיה להזכירו מה בכך שמשמיט שמו?
 
הרב אופיר מלכה, למשל
עם כל הכבוד, ספרי הרב אופיר מלכה הם פסקים קצרים הלכה למעשה, אין בו כמעט משא ומתן עמוק, אז מה שייך להביא ממנו "סייעתא", מפסק הלכה שהוא העתיק מהליכות שלמה??
ועוד מה הדמיון בכלל לבוא בטענה על הרב יצחק יוסף שאינו מביא לדברי הרב אופיר מלכה, כמו טענה על הגריח"ס שאינו מביא מדברי גדול הדור ופוסק הדור, מרן בעל היביע אומר, שבין אם הגריח"ס אוהב את זה או לא, למעשה רוב עולם התורה הספרדי מתבשם מתורתו, אתמהה!!!????
ג"א הקטן בנושאים שהקפתי ולמדתי היטב, לא מצאתי הרבה חידושים ברוב הפעמים בדברי היבי"א מלבד מ"מ לא משמעותיים לעיקר הנושא
אדרבה ואדרבה!!! דוקא מי שמונח בסוגיא ושולט בה, רק אז יכול לטעום מצוף נועם אמרותיו, שדבריו נאמרו בדקדוק רב ובקיצור נמרץ. ויש בדבריו אין סוף חידושים בהבנת הסוגיא ודברי הפוסקים, כידוע לכל מבין באמת. ועליך להצטער שלא זכית לדלות מעומק דבריו, ולהתפלל שתזכה שיפתחו לך שערי תורתו.
 
עם כל הכבוד, ספרי הרב אופיר מלכה הם פסקים קצרים הלכה למעשה, אין בו כמעט משא ומתן עמוק
גם הילקוט יוסף אין בו שום מו"מ כלל, גם לא עמוק
בסה"כ כשמו כן הוא "ילקוט יוסף"
אדרבה ואדרבה!!! דוקא מי שמונח בסוגיא ושולט בה, רק אז יכול לטעום מצוף נועם אמרותיו, שדבריו נאמרו בדקדוק רב ובקיצור נמרץ. ויש בדבריו אין סוף חידושים בהבנת הסוגיא ודברי הפוסקים, כידוע לכל מבין באמת. ועליך להצטער שלא זכית לדלות מעומק דבריו, ולהתפלל שתזכה שיפתחו לך שערי תורתו.
היבי"א כותב גם למי שלא ונח כלל בסוגיא
אולם למי שמונח בסוגיא אין הרבה חידושים יותר מאשר מ"מ וסדר הדברים
אלו דברים פשוטים וברורים, ולא נראה שאי מי יכול לחלוק עליהם

יש מקומות לא רבים שבהם הוא מחדש סברא מדיליה
וגם שם יש מקום להתווכח
 
ראשי תחתית